מעשה רקח על הלכות זכיה ומתנה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ו · הלכה ד
וכן הכותב כל נכסיו לאשתו בין בריא וכו'. הא דבריא היא בעיא דלא איפשיטא בגמרא, וכתב הרב המגיד בשם הרב אבן מיגש דלקולא עבדינן עיי"ש, והקשו על זה הפוסקים ז"ל דמכל מקום כיון דלא איפשיטא היה לו לרבינו לבאר דאם תפס אין מוציאין מידו כדרכו במקומות אחרים עיין עליהם, ואפשר דבמקום ירושה דאורייתא לא רצה לכתוב כן שלא יבואו למקרה, ודין האשה כדין הבן, הן אמת שיש לדקדק בדין הקנין שביארו רבינו בדין האשה ולא ביארו בדין הבן שממנו נלמד, וכן נתעורר הרב כנסת הגדולה שם אות ט', ויש ליישב בקל. ולשון אע"פ שכתב רבינו לא יצדק אלא בשכיב מרע דבבריא בלא קנין פשיטא דלא קני וכמו שכתב הרב בית שמואל אבן העזר סי' ק"ז.