מעשה רקח על הלכות זכיה ומתנה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ו · הלכה ג
בד"א שכתב לבן בין הבנים אבל אם כתב וכו'. הרב המגיד ז"ל כתב דעת הרי"ף ז"ל שמחלק בין כותב לאומר, ויש חולקין, וסיים דרבינו הביא המימרא כפשטה, והרב כסף משנה השיג עליו דאישתמיטתיה מה שכתב רבינו פרק ו' מהלכות נחלות דאל"כ הוה ליה לכתוב ודעת רבינו כדעת הרי"ף ע"כ. ושם בהלכות נחלות ביאר רבינו החילוק שבין אומר לכותב, ושם כתב הרב המגיד שכן דעת הרבה מהגאונים וכבר נתבאר פרק ו' דזכיה ומתנה ושם ביארתיו ע"כ. מזה הלשון משמע דלא אישתמיטיתיה אלא דלא חש לבאר שדעת רבינו כדעת הרי"ף מפי שאין זה מקומו, ולכך סתם וכתב דהמחבר הביא מימרא כפשטא כלומר כאן, וכעין זה מצאתי להרב כנסת הגדולה חו"מ סי' רמ"ו בהגהת הב"י אות י"ט בשם הרש"ך חלק ג' סי' י"ב.