מעשה רקח על הלכות זכיה ומתנה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ב · הלכה ד
והמציע מצעות בנכסי הגר קנה וכו'. פשטן של דברים משמע דבהצעת המצעות לחוד קנה, וכן משמע מדברי התוספות שם שכתבו דדוקא מציע אבל הלך בבית או שכב לא קנה וכו', ואי בשכב על המצעות קאמר תלמודא מלתא דפשיטא היא דבשכב או הלך לחוד לא מהני, דהא עיקר הדבר תלוי בהצעת המצעות, אך האמת הוא דבעינן שכב דוקא מדמייתי סייעתא לדין זה מהברייתא דהגביהו לרבו, שהרי שימש לרבו שנסמך עליו וכמו שכתב רשב"ם ז"ל שם, ומעתה רבינו לישנא דגמרא נקט. ומה שכתוב בדברי הרב המגיד ז"ל ופירוש הציע מצעות עליהן, תיבת עליהן נמחק, ומה שכתוב פעם אחת ט"ס הוא, וצריך להגיה פירוש אחר, שוב ראיתי בשו"ע חו"מ סי' ער"ה סעיף ט"ו שכתב המציע מצעות בנכסי הגר כיון שיפה הקרקע בהצעתן קנה, ומור"ם ז"ל הגיה דיש אומרים דוקא ששכב על המצעות וכו', וסברא זו שהביא השו"ע היא סברת הרב אבן מיגש שהביא הרה"מ ז"ל שדימהו לציור וכיור, אך קשה קצת מלשון הגמרא דמייתי ראיה לדין זה מהגביהו לרבו דמשמע שהדבר תלוי בהנאת האדם מגוף הקרקע, ותו דמדקאמר רב עמרם האי מלתא אמר לן רב ששת ואנהרינהו לעיינין ממתניתא, המציע מצעות וכו', דתניא וכו', ואי מציור וכיור יליף לה הרי סמוך ונראה נאמרה, אמר רב דימי בר יוסף אמר ר' אלעזר המוצא פלטרין בנכסי הגר וסייד בהם סיוד אחד וכיור אחד קנאן וכו', ומה צורך להא דרב ששת, וידוע דהרה"מ ז"ל כתב על פירוש זה שהוא עיקר, ולא ידעתי מהו דפשט הסוגיא אין נראית כן.