אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות ביאת מקדש· רבי מסעוד חי רקח

פרק ד · הלכה ד

הלכה ב

מפי השמועה למדו וכו'. כתב מרן על דברי הראב"ד ז"ל וי"ל דיש במיתה בידי שמים וכו' הקשה המל"מ וז"ל וקשה דא"כ שיש בזה מה שאין בזה איך כתב רבינו ז"ל ואיך אפשר לו לעבוד עד שלא יתחייב כרת אלא מיתה בידי שמים ומאי קושיא דלעולם מתחייב בשניהם דיש בזה מה שאין בזה ועוד קשה מ"ש ועוד יש ביניהם דכרת הוא וזרעו נכרתים מה שאין במיתה בידי שמים א"כ לפי זה חמור כרת ממיתה בידי שמים וחזרה הקושיא במקומה וכו' ואני חושב דאין אלו מדברי הרב ואיזה תלמיד כתבו וצ"ע עכ"ל. ואחרי המחילה הראויה התפלל על אחרים וכו' דכוונת מרן ז"ל בשני התירוצים ששניהם עולים בקנה אחד דלעולם כרת חמור ממיתה בידי שמים וכרת הוא על השהיה ומיתה על העבודה ולזה נרגש רבינו דאיך יתכן שיתחייב מיתה בעבודה בלא כרת ותירץ כגון שיצא בדרך קצרה והיפך בצינורה דנמצא שעבד ולא שהה ולקושיא אחרת דחמור כרת ממיתה וחזרה הקושיא למקומה לא ידענא מאי קאמר דהא השגת הראב"ד ז"ל אינה אלא דאיך יתחייב מיתה הא איכא נמי כרת וכו' וכיון שהוכיח מרן ז"ל דכרת חמור ממיתה הרי אם לא שהא לא נתחייב אלא מיתה כמ"ש לעיל ואם שהא יתחייב שתיהם סוף דבר שגבו ממני דברי המל"מ ז"ל:

אבל מחוסר כפורים וכו'. מרן ז"ל תמה על רבינו מהסוגיא דסוף פרק הנשרפין וכו' והניחו בצ"ע עיי"ש. אך לענ"ד נראה במ"ש מרן גופיה לעיל פ"ג הל' ט' דרבינו פוסק כמ"ד מחוסר כפורים דזב לאו כזב דמי מעתה הדבר מבואר דלדידיה הך סוגיא אתיא כמ"ד כזב דמי ואינה הלכה גם מה שהקשה ממ"ש רבינו פי"ט דסנהדרין כבר כתב הוא עצמו שם משם מהר"י קורקוס ז"ל דעל כרחך טעות סופר הוא וצריך לכתוב במקומו יתר בגדים ששמש ע"כ ומבואר כל זה עוד בשו"ת רדב"ז שנדפס מחדש דף נ"ב סי' ק"ו אך הכנסת הגדולה ז"ל הקשה על הרב קרית ספר עיין עליו:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות ביאת מקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה