מעשה רקח על הלכות ביאת מקדש· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה ב
אחיו הכהנים וכו' אלא מוציאין אותו לחוץ. לשון המשנה פרק אלו הן הנשרפין מוציאין אותו לחוץ העזרה ופי' התוס' יו"ט ז"ל דבהר הבית מותרים טמאי מתים ומת עצמו כדפי' רע"ב משנה ח' פ"ק דכלים ע"כ. קצת קשה דמאי איריא הר הבית הרי כל עזרת נשים שהיא מחנה לויה כמ"ש רבינו פ"ג אפי' המת עצמו מותר בו וצ"ל דכוונתו להר הבית חוץ לחיל וכדתנן התם החיל מקודש ממנו שאין עכו"ם וטמאי מתים נכנסין לשם וכיון שכן חוץ לעזרה דתנן לאו דוקא אלא הכוונה להר הבית וכן דעת התוספות בזבחים דף ל"ב והוא מכוון לדברי רבינו שהעתיק מוציאין אותו לחוץ והמל"מ ז"ל נסתפק בזה עיין עליו. ולענ"ד פשוט הוא.
אכן קשה קצת מה נשתנה טמא שעבד משתוי כדי רביעית שפסק רבינו רפ"א דעבודתו פסולה וחייב מיתה בידי שמים ולמה לא הותר לכהנים לדונו כטמא שעבד וכן קשה מאונן ובעל מום שעבודתן פסולה וחללה כמ"ש רבינו פ"ב הל' ו' ז' וכן מחוסר ומרובה בגדים פ"י דכלי המקדש הל' ה' וכן כהן שלא קדש ידיו ורגליו ברפ"ה עיי"ש: