מעשה רקח על הלכות איסורי מזבח· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה טו
אבל אם נתן לה עופות וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל ולענ"ד נראה פשט דברי רבינו דבמוקדשים דוקא קאמר שהרי סיים דמדברי קבלה הוא דבר זה כלומר שחז"ל קבלו כך וא"כ הוא מפרש ריבוייא דכל להביא העופות בין חולין בין מוקדשין ונדר למעט דבר הנדור דהיינו סתם מוקדשים כגון בהמות ויינות שמנים וסלתות וזה הוציאו רבינו מדיוקא דמתני' דתנן יינות שמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב לגבי מזבח אסור נתן לה מוקדשים הרי אלו מותרים עופות הרי אלו אסורים וכו' ואי עופות דחולין דוקא קאמר למה הפסיק בנתן לה מוקדשין ליתני עופות ברישא בהדי יינות ושמנים וכו' דהוו כולהו חולין והדר ליתני מוקדשין אלא ודאי דהך חלוקא דעופות הוא כולל בין מוקדשין בין חולין דאיתרבו מלכל בגזרת הכתוב וכן נראה מדברי רבינו שם בפירוש המשנה שכתב וז"ל והביא ראיה לכל נדר להביא את העוף לפי שהעוף יבא בנדר ונדבה וכו' ע"כ. וכן זכיתי ומצאתי להרב קרית ספר ז"ל ועפ"ז יתפרשו דברי הש"ס לדעת רבינו ועיין עוד להרב לח"מ ז"ל ובס' עץ החיים פרשת כי תצא ובפרשת ויקרא דף ג' הקשה על דברי מרן ז"ל והעלה דדברי רבינו כפשטן דבמוקדשין דוקא קאמר כמבואר: