אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות איסורי מזבח· רבי מסעוד חי רקח

פרק ד · הלכה יג

הלכה יא

במה דברים אמורים וכו'. על מ"ש מרן ז"ל והביאה הוא במקום כסף וכו' הקשה הרב חיים אבועלפיה ז"ל משם התנ"א מהר"י רוזאניס ז"ל פרשת אמור דף מ"ה ובלשונות דף ח' דכיון דרבינו פוסק דמן התורה מעות קונות כמ"ש פ"ג דמכירה וכן פסק ספ"ט דהלכות תרומות אמאי כאן לא הוי אתנן כיון שהביאה היא במקום כסף ותו קשה דבפ"ו דמעילה הל' י' פסק רבינו דאם קנה חפץ מפרוטה של הקדש ולא משך לא מעל והקשה מרן שם דזה הוי לריש לקיש אבל לר' יוחנן דקי"ל כוותיה דדבר תורה מעות קונות אמאי לא מעל ולמה לא הקשה ממ"ש בהל' תרומות ובפרשת בא דף ס"ד כתב דאפשר דגבי הקדש ואתנן הוי שיצא לחולין ושהקריב אתנן כיון שלא קנהו מוכר והלוקח אכן הקדש שרי להקריבו ולא מעל שם המוכר משא"כ גבי תרומה דרחמנא אמר קנין כספו אוכל כיון שלקח המעות אף שהלוקח וכו' גם המוכר לא מקרי קניינו וה"ה כשלקח הכהן ולא משך שלא קנה גם המוכר לא מיקרי קניינו מדרבנן ומשו"ה בתרוויהו לחומרא ואינו מאכיל עכ"ל. והרואה הדוחק מלבד הלשון שהוא מגומגם.

ומאי דנראה לענ"ד דמדין זה לא קשיא דהך דכתב מרן שהביאה במקום כסף נימא לדוגמא בעלמא נקטיה דהא דמאו קנה מיד עמיתך דבר הניתן מיד ליד דהיינו הכסף והכא אין כאן כסף ולא נתינה בדרך הקנאה אלא שחז"ל גזרו ואמרו דאם הוא בחצרה הוי אתנן דודאי חצירו של אדם קונה לו משא"כ כשאמר לה בטלה סתם וכו' דאמדינן דעתיה דמתנה בעלמא הוא דיהיב לה ולא מחמת ביאה ולא קשיא ההיא דמעילה עם ההיא דתרומות ולענ"ד נראה דידוע דהמועל בזדון הוא במלקות ובשוגג הוא בקרבן כמ"ש רבינו שם בפ"א וכיון דזה שאמרו ז"ל דדבר תורה מעות קונות או משיכה קונה הוי מחלוקת ר"י ור"ל ראה רבינו להקל בדבר דידוע דמלקות במקום מיתה עומד והקרבן ג"כ יש לחוש לחולין בעזרה מכל שכן דחז"ל מתנין לעקור דבר מה"ת בשב ואל תעשה ולכך הצריך משיכה דוקא ובזה תתורץ קושית מרן ז"ל שם משא"כ לענין אכילת תרומה לבהמה לוקמא אדין תורה משום דהוי בקום עשה ואין בה שום נזק אם יאכילנה חולין ולכך אסר תדע שסיים שם שאם מכר ישראל לכהן אע"פ שנתן הדמים לא תאכל בתרומה עד שימשוך ודו"ק כי נכון הוא:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות איסורי מזבח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה