אור ברסלב
מעשה ניסים על הגדה של פסח מגיד › מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו

מעשה ניסים על הגדה של פסח· רבי יעקב לורברבוים מליסא

מגיד · מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו

יכול מראש חודש

פסקה א

מתחלה עובדי אלילים היו אבותינו. הספיקות שבפיסקא הזאת מבוארים לכל רואה. א) למה חייבו חז"ל להתחיל בגנות זה ומה ענין זה לנס הסיפור. ב) למה לו להביא ראיה מקרא דיהושע הא מפורש בתורה שעד אברהם עבדו ע"א. ג) שאינו מביא ראיה שעכשיו קרבנו המקום לעבודתו מקרא זה. ד) קרא דיהושע אין לו פירוש כלל כי למה לו לספר להם כל זה. והיותר תימה כי אחר שהשיבו ישראל את אלהי אבותינו נעבוד וגם אמרו חלילה לנו לעזוב את ה' וגו' כי המעלה וגו' חזר ואמר יהושע להם לא תוכלו לעבוד את ה' כאלו הסיתם ח"ו לשוב מאחרי ה'. וגם מה שסיפר להם מתחלה כל המאורעות הרעים שאירעו להם ואח"כ אמר להם בחרו לכם את מי תעבדון מורה ג"כ כאלו הסיתם לשוב מאחרי ה'. והנראה בהתרת אלו הספיקות. שהמגיד רצה ליישב למען לא יתפלא לב האדם על שאנו מספרין טובת הבורא על שהוציאנו ממצרים. ואולי יאמר האדם הלא טוב טוב שלא היה גולה את יעקב ובניו. ומה גם שיפלא על מה עשה ה' ככה להוריד יעקב ובניו לגזור גלות עליהם על שלא קדם להם חטא. וכבר עמדו ע"ז המפורשים. וליישב זה נראה כי להיות שהקב"ה רצה ליתן שלשה מתנות טובות לישראל התורה וא"י וכו' וחייבה חכמת האלהים אשר לא תשיגהו כל רעיון כי א"א להשיג שלימות כזה אם לא ע"י יסורין כמאמרם ז"ל ג' מתנות טובות נתן הקב"ה וכולן ע"י יסורין וכו'. וקצת נראה ליתן טעם כי א"א להשיג כזה עד שנהיה נקיים מכל סוג וזוהמא והוצרך להתיך מאתנו זוהמא שיש בנו מהאבות שעבדו ע"א כי א"א לבוא למעלה גדולה מי שקיפה של שרצים תלויין אחריו ועינינו רואות כי אפי' חטא קל של השבטים הוצרך להתיכו ע"י עשרה הרוגי מלכות וכן חטא של אדם הראשון. לכן הוצרך ג"כ להתיך מאתנו כל סוג וזוהמא ע"י הגלות מצרים ששם הכניסנו בכור הברזל כדי לצאת ממנו בכסף מזוקק כדי שנוכל לקבל הטובות ההן. ונראה כי זה הפי' מה שאמר אברהם במה אדע כי אירשנה שהדבר תמוה שאברהם אבינו ראש המאמינים יאמר כדברים האלה. וגם קשה התשובה שהשיב לו הקב"ה קחה לי עגלה משולשת דהיינו שהראה לו שיעבוד מלכיות כי מה יהיה שיעבוד מלכות יותר ראוי באמונה מירושת א"י ומהראוי להראות אותות כעין אות הפיכת מטה לנחש. לכן נראה כי שאלת אברהם היה אחר שאמר לו הקב"ה בשורת ירושת הארץ ואברהם היה משיג שזה בלתי אפשרי בלא הזדככות ע"י יסורין כמו שאמרו ג' מתנות טובות נתן וכולם ע"י יסורין וידוע כי מלת ידע יש לפרש ג"כ על יסורין כענין ויודע באנשי סוכות כמו שפי' רש"י בכמה דוכתי וזה היה שאלת אברהם במה אדע דהיינו במה אתייסר כי אירשנה והראה לו שיעבוד מלכיות. וזה היה ג"כ מאמר יהושע אל העם ראו כמה גדולה קדושת א"י הלא תראו כי כמה זיקוק וזיכוך צריך למעלת ארץ ישראל מחמת שאבותיכם עבדו ע"א וצריכין משום זה להתכת הזוהמא ולכן הרבית זרעו של אברהם קודם לידת יצחק כדי להתיך הזוהמא ממנו ואח"כ (ואתן לו את יצחק) כדי שיצא יצחק מטפה נקיה ועם כל זה נשאר קצת זוהמא (ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו) כדי שעשו ישאב את כל הזוהמא ולזה (ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו) שהוא מקום טומאה ומצא מין את מינו (ויעקב ובניו ירדו מצרימה) כדי לזקקם ככסף מזוקק קודם שינתן להם מעלת א"י. ולכן סיים שיבחרו להם את מעלת א"י שצריך זיקוק אחר זיקוק וא"א לסבול שום רע בתוכה ובטבעה פולטת כל רע ממנה או שתבחרו הנהגת אבותיכם לדבר בטומאה ובעה"ז. וכאשר אמרו ישראל שיעבדו את אלהי אמת למען אשר עשה כל הטובות האל אמר להם שבבחינה זו שתרצו לעבוד את ה' כי אלהים קדושים הוא אל קנא והעובד מחמת הטובות שנעשה והיה כי ירעב וקצף וקילל באלהיו וכשחזרו אמרו שרוצים לעבוד את ה' וקיבלו עליהם לעבוד אפילו בעשותו משפט. כרת ברית עמהם. וזהו מאמר המגיד ג"כ שמספר שהגלות מצרים גופיה היא טובה גדולה לנו שע"י השגנו השלשה מתנות טובות בהיות כי מתחלה עובדי ע"א היו אבותינו והוצרכנו להתכת זוהמא לקבל המתנות וכמו שאמר יהושע לעם וכמו שפירשנו וא"כ גלות מצרים ג"כ מהסיפור הטובות וחסדו הבורא עלינו.

פסקה ג

ברוך שומר הבטחתו. בפיסקא הזאת פלא הרבה. א) מה הוסיף במה שאמר שהקב"ה מחשב את הקץ לעשות על מה שאמר ברך שומר הבטחתו שלכאורה כוונה אחת להם. ב) שהענין מה שאמר שמחשב את הקץ לעשות אין לו פירש כלל. ונראה בהתרת כל זה. כי הנה אם אחד יבטיח לחבירו דבר שקשה עליו לעשות לאחר זמן קבוע והוא איש נאמן במאמרו המקיים הבטחתו תמיד ודאי שמחשב בכל משך הזמן תחבולות וסיבות האיך לקיים דיבורו בכלות הזמן וגם מחשב כל יום כמה כלה מהזמן וכמה עוד משך הזמן. אמנם אם מלך יבטיח לאהובו דבר נקל מאוד בערכו לזמן ודאי שאין מעלהו על מחשבתו כלל בכל משך הזמן להיותו דבר קל בעיניו ובקל יקיים אך לפעמים כשהמלך רוצה להראות חבת אהובו בעיני שריו ועבדיו מחשב בכיון במשך הזמן התחבולות והסיבות שיעשה לקיום הטובה שהבטיח כדי שיזכירו מהבטחת ואהובת אוהבו לפניו שיראו הכל אהבת המלך אליו. ובזה יש להודות להמלך על שניהם. אחת על הקיום הבטחה כשמקיימו. שנית על שחשב אותו במשך הזמן ללא צורך אצלו רק משום טובת אהובו להראות העמים והשרים במשך הזמן אהבתו. ובהיות כי ההבטחות שהבטיח הקב"ה בערכו ית' לכלום יחשב ועם כל זה מעלה במחשבתו הקץ ומחשב בכל יום אימת יכלה קץ ומסבב סיבות לקיים הבטחתו על אחת כמה וכמה שיש לנו להודות לו מלבד קיום הבטחתו אף גם על אשר מעלה אותנו במחשבתו במשך הזמן בהיות כי מחשבתו בלבד עושה רושם וממשיך השפעה לנו עד בלי ערך ותכלית ומכח זה לאין שום אדם יכול לכלותינו וכמו שאמר והיא שעמדה וכו'.

פסקה ה

והיא שעמדה לאבותינו. יפלא בפסקא הזאת היאך עמדה הבטחה הזאת שהבטיח לאברהם שאחר ת' שנה יצאו לנו ולדורותינו עד שאמר והיא שעמדה וכו'. וביישוב זה נאמר כי זה מוסב על ברוך הוא שהקב"ה מחשב את הקץ לעשות דהיינו במחשבת הקץ במשך הזמן מוריד השפעה וכמו שפירשתי בפיסקא הקודמת. לזה אמר שג"כ לדורות היא שעמדה לנו כי אף בהיותנו בגלות ומרוחקים קצת מהשגחתו ית' ויתעלה מ"מ כיון שהבטיח קץ לכל גלות ומחשבתו שמחשב כל קץ במשך הגלות היא הגורמת לנו שפע טוב עד שהשפעה זו מצילנו מיד הקמים עלינו לכלותינו.

והרב בעל מעשה ה' כתב דבפיסקא והיא שעמדה לאבותינו מוסבת על מה (שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם) כי בזה שמציל אותנו בלי הריגתם נתפרסם אהבת אלהים כי כשמציל ע"י הריגתם יש לומר שעושה זה משנאתך וישראל הם שבט אפו ח"ו אבל בהצלה ע"י הגנה נתברר אהבת אלהים. וזהו שנא' באברהם אל תירא אנכי מגן לך כי אברהם היה ירא בהריגת המלכים אולי היה הוא שבט אפו ח"ו. לזה השיב לו אנכי מגן לך כי הצלה היה ע"י הגנה שלך וזהו מאמרם שזה עמדה לאבותינו במה שנתברר להם אהבתו ית' במה שמצילנו מידם עכ"ש. וטעם סדורן זה אחר זה מה שמקודם בפיסקא דמתחלה עובדי ע"א אמר שהגלות טובה גדולה לנו כמ"ש ואומר אח"כ שברוך הוא שבגלות לא שכחנו וכל עזבנו.

תוכן העניינים

מעשה ניסים על הגדה של פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה