אור ברסלב
מעשה ניסים על הגדה של פסח מגיד › יכול מראש חודש

מעשה ניסים על הגדה של פסח· רבי יעקב לורברבוים מליסא

מגיד · יכול מראש חודש

כנגד ארבעה בנים

פסקה א

יכול מראש חודש. הנה מה שדורש זמן חיוב הסיפור דוקא בבן זה ולא בשאר הבנים. הוא פשוט כמ"ש הרב בעל מעשה ה' שבשאר הבנים ממילא אינם שואלים רק בזמן שרואים השינויים שהוא בלילה הזה אבל בבן שאינו יודע לשאול שהוא מעצמו המגיד דורש חיוב זמן ההגדה. אמנם יש לתמוה בזו הפיסקא הרבה. א) שמה"ת תיסק אדעתין להתחיל מר"ח שהוצרך לבקש מיעוט. ב) אחר שאמר שנא' ביום ההוא דהיינו ביום היציאה אמר יכול מבעוד יום הא מבעוד יום לאו יום היציאה הוא. ג) אחר שנאמר בעבור זה דהיינו בשעה שמצה ומרור מונחים כמו שדורש למה נייתו ביום ההוא. והנראה בישוב זה. כי לאשר שבפסחים דף ו' דורש רשב"ג מקרא שחייב להתחיל לשאול ולדרוש מר"ח בהלכות הפסח ואפילו בנן לא פליגי עליו רק הן מקדימין יותר אבל מר"ח איכא חיוב אליבא דכולי עלמא מדאורייתא וסלקא דעתך אמינא כי היכי שמתחיל חיוב הדרישה מהלכותיהן כן מתחיל חיוב הסיפור מר"ח וגם כי למעלה מזה כתיב היום אתם יוצאים בחודש האביב להורות הנס שהשתרר מזל טלה שהיה שולט בחודש האביב ולכן ניתן מעלה לחודש זה שיהיה ראש לכל החדשים סלקא דעתך שמתחיל ג"כ חיוב הסיפור מר"ח. ולזה מביא קרא (דביום ההוא) וביום ההוא היינו ביום שאתה עושה זכרון ליציאת מצרים מתחיל חיוב הסיפור. ולזה אמר עוד (יכול מבעוד יום) פי' דהיינו בשעת שחיטת הפסח שהוא ג"כ לזכרון י"מ הוא חיוב הסיפור. לה מביא קרא (דבעבור זה) דהיינו דוקא מצה כדכתיב לעיל מיניה מצות יאכל וע"ז קאי דבעבור זה דמשמע שעל המצוה הוא חיוב הסיפור. ובעבור זה דקאמר היינו בעבור שאקיים מצותיו במצה ומרור זה כמו שפירש"י בחומש שם. ואיצטריך ג"כ ביום ההוא דהיינו ביום עשיית המצוה דמבעבור זה לבד היינו יכולין לומר בשעה שדורש מחיוב מצה ומרור דהיינו מר"ח וע"ז שייך ג"כ בעבור זה דהיינו בעבור שאקיים מצות אלו שאני דורש החיוב מהם לכך נאמר ג"כ ביום ההוא דמשמע ביום העשיה דוקא.

תוכן העניינים

מעשה ניסים על הגדה של פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה