מעיני החכמה על סדר נזיקין· רבי אריה לייב צינץ
פרק עשירי הבית והעליה · דף קטז:
בגמרא וליחזי מאן פנינהו וקשה נוקמה שפינן אחד וע"א אינו נאמן רק לשבועה ואפשר דהשני ה"ל משויאל"מ כיון שאין טוען ברי איך נפל ומקרי ה"ל למידע:
בגמרא דייתבן בחצר דתרווייהו וקשה הא בב"ב פריך פשיטא שחולקין ומשני בנפל לרשותיה דחד א"נ קדים חד ופנינהו וא"כ תקשי איך מוקי כאן בייתבן בחצר דתרווייהו דא"כ פשיטא דחולקין באבנים ובעפר ונראה דמתני' דמוקי ביש עסק שבועה ביניהם שמודה לו מקצת אבנים והשאר אינו יודע וקשה לכאורה איך שייך עסק שבועה הא אם יכפור בבירור שמקצת שלך והשאר אינם שלך לא שייך ביה שבועה דאורייתא לפמ"ש התוס' לעיל דף ג' ע"ב ד"ה בכולי דלהכי לא אמר מיגו דכופר הכל דהא השתא נמי מעיז ומסיק משום אשתמוטי אם כן כאן שהאבנים מונחות לא שייך אשתמוטי וא"כ יהיה נאמן במיגו דכופר הכל וכיון דבברי לא שייך שבועה גם בשמא נימא דלא שייך משואיל"מ כן הקשה בני הרבני מ' אהרן שי' לכן נראה דודאי שייך אשתמוטי דהיינו שדעתו לחזור ולבנות מחדש ואין לו מעות לכן טוען שהשלימות שלו ויתנם לשותפות ויצטרך זה להעלות לו בדמים השלימות וא"כ י"ל דמתני' קמ"ל דחולקין בעצים ואבנים היינו משום סיפא דלא תימא דוקא בבאים לבנות שייך עסק שבועה קמ"ל אפילו שבאים לחלוק ואין אומרים לבנות מ"מ שייך אשתמוטי שאולי ימלך לבנות או שמא בכונה אומר שרוצה לחלוק כדי שלא יהיה משואיל"מ או דאפשר דכיון דטוען שמא ועכשיו ליכא מיגו הוה מ"מ משואיל"מ אע"פ שאילו טען ברי היתה המיגו פוטרתו וא"ש וצ"ע עדיין בזה:
בגמרא שיש עסק שבועה כו' צ"ל דלא הוה הילך כיון שזה נוטל כנגדן אחרות וצריך שומא בין זה לזה: