מעיל צדקה· רבי יונה לנדסופר
מג
בה' ראש השנה כתב בספר בה"ג בשם חכם אחד שלייט אמאן דמזהיר מלשמש מטתו עם אשתו בליל ר"ה מהא דאית' בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה ואברהם קיים אפי' ערובי תבשילין:
וכתב הוא עליו שאם נפרש בר"ה נפקדה היינו שנגזר עלי' שתתעבר כמו שפירש רש"י אבל ההריון היה במוצאי ר"ה וילד' בפסח משו' דיולדו' למקוטעין כדאמרינן בר"ה העלה אותו חכם חרס בידו.
והנה בגמרא משמע שנתעברה בסוכות מדאמרי למועד אשוב אליך כו' יע"ש ומוכח בהדי' כן דבאותו העת לא היתה מעוברת כלל ועוד מסיק שם שהיתה שנה מעוברת ולא ראו בפני' בהש"ס שם:
ועוד מוכח שלא הי' כ"א פקידה מדאמרינן בכתובות אכסני' אסור בתשמיש המיטה מדאמר כו' וא"כ משמע דנבעלה בביתה ולא בשילו ולפי ההנחה שהי' אז ר"ה בכל מקום שנא' ויהי היום הרי ע"כ מ"ש בגמרא בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה ע"כ לא הי' כ"א פקידה ולא הריון בחנה וה"ה באינך
ומיהו איכא למידק נמי משם איפכא דאי ס"ד בר"ה אסור בתשמיש המטה מנ"ל דאכסניא אסור בתשמיש המטה דלמא התם משום דר"ה הית' ואפשר דלמד כן מדכתיב ויבא אל ביתו שהרי משום דר"ה אפשר שיבוא אלי' בליל מוצאי ר"ה
ומ"מ נ"ל כיון דליתא מי שמורה הדבר כי אם משנת חסידי' לבד לכן אין כח ביד שום אדם לבטל עונה דאוריית' בשבילו ואפשר אפילו אם תתן האשה לו רשות לבטל אינו רשאי דאינה מוחלת כ"א מ' בושה כדאיתא בא"ה ע"ד ומיהו כל שהוא משום מצוה רשאי לסמוך על שנותנ' הי' רשות דמסתמא ניחא לה ג"כ ואימת יום הדין עלי' גם כן ומוחלת בלב שלם אבל מבלעדי רשות' שלה לא. אכן טייל ופועל ישמש בימי החול מקודם בעניין שיכולים אח"כ לבטל ואפי' טייל שזמנו בכל יום עם כל זאת רשאי לבטל דאל"כ לא יהי' לו רשות לצאת מביתו א"ו ע"ד זמן פועל מבטל מתי שירצה וה"נ רשאי לבטל בראש השנה שהרי ספרי חיים ומתים פתוחים לפניו ועוד גם בשאר הזמנים מצוה קעביד שיהא שמאל דוחה: