אור ברסלב

מעיל צדקה· רבי יונה לנדסופר

מב

מא

בסי' ר"ד כתב המגן אברהם בשם ספר חכמ' מנוח בנוסח שהכל נהי' בדברו יש לאומרו

נִהֲיֶה בסגול והדבר נראה ויאו' הוא שנמצאי' רוב נוסחי הברכות בזה הלשון מבניין וזמן בינוני כמו בורא פרי האדמה והעץ ומקרוב שמענו נוסחי ברכת השחר הנותן לשכוי בינה במקום אשר נתן המכין מצעדי במקום אשר הכין והו' הגירס' שבספרי הרמב"ם והרי"ף והטור והש"ע והרבה מחברי' זולת האגוד' שכתב אשר הכין וכן הגירס' בש"ס שלפנינו אכן בטל גירס' במיעוטן וכן שמענו גירסא זאת בספר כוונת שלמה בשם האר"י ז"ל וכל ברכת שמונה עשר הם בינוני' לכן טוב הדבר גם בזה לומר בסגול:

ובסי' קס"ז מקשה בס' מ"א על גירס' זאת בסגול מהש"ס ברכו' דף נ"ב דמשמע משם שעדיף טפי לברך לשון עבר ואני תמי' שהרי כל נוסחי הברכות בלשון בינוני ומשם לא ק' מידי דהרי כתב שם רש"י בהדי' דיפה לאומרו על בריית האש שהוא דבר נברא במ"ש ואין אנו מברכין על ברייתו החדש שהוציא' עתה מן העצים דאל"כ היה לנו לברך עליו בכל יום אבל בשאר כל דבר שמברכין על הנברא תמיד בכל יום מחדש מעשה בראשית פשיטא שיש לברך בלשון בינוני וגם שם הא קיי"ל כב"ה ואי ממאי דמסיק שם בורא נמי משמע לעבר היינו הכל משום דמברכין על בריית האש שנברא לעבר אבל במקום אחר לא ואדרבא מוכח מש"ס דלשם דסתם נוסחאי הברכות צ"ל בל' בינוני ממאי דאמר שם ב"ש בורא דעתי' למברי משמע ואיך עלה כן על דעת ב"ש וכי לא היה בקי בלשון הקודש כי הוא מל' בינוני והעתיד צ"ל ביו"ד האיתן ואם כי מצינו שהשתמש לפעמים הקרא בו בלשון עתיד מאי נ"מ כל אלו המקומות צריכי' למדרש:

וגם ב"ה דפליג וסבירי לי' שהוא נמי לשון עבר מכל מקום למה לא נאמר בלשון שאין בו ספק שהרי כ"ע לא פליגי דברא לעבר משמע והגם שהתו' רוצים לתרץ קושי' זאת דלישנא דקרא ניחא להו בלשון הברכות וק' על תירוצם הלא מצינו שהמקרא משתמש מאוד במלת ברא לעבר והתחיל התורה בראשית ברא ודומיו רבים. ואפשר דס"ל בורא השתמש הקרא אצל בריית האש דס"ל בורא חשך הוא בריית האש היסודי הדעת מבעלי הלימודים דס"ל הכי אבל אין לו שייכ' לבריית האש שלנו שנברא במ"ש:

ולאחר המחיל' מכבוד תורתם אפשר לומר דהכי פירושו דבכל פעם האמת היא שאנו תופסי' בנוסחי הברכו' לשונות המקרא ולשון הוה או בינוני עדיף טפי בלשונות של כל הברכות זולתי כאן בברכת בריי' האש כמ"ש רש"י אבל בכל שארי הברכות השתמשו בלשון הוה שהוא שבח גדול שכולל הוה ועבר ועתיד וכמ"ש המדקדקי' והביאו ראיות על שמצינו שהשתמש הקרא הבינוני לכל הזמנים ולעולם תפסו להם לשון המקרא באם מצאו לו בינוני ובאם לאו כדי לתפוס בלשון המקרא אם מצאו לשון עבר תפסו לו כמ"ש עוד בע"ה אבל לשון עתיד לא דלא שייך כלל לברך על דבר העתיד ועדיף לשון המבורר ויש לזה ראיות הרבה:

ומעתה נזכה לפרש הסוגי' זאת דקאמר ב"ש דעדיף לברך ברא דהוא ודאי לשון עבר ומצינו השתמש בו המקרא כמ"ש ובברכה זאת צ"ל לשון עבר כמ"ש רש"י אבל בורא מצינו שהשתמש בו המקר' לפעמים לשון עתיד כמו בורא שמים חדשים ובכאן עכ"פ לא שייך לא הבינוני ולא העתיד א"כ עדיף טפי העבר דבשלמא אם לא מצינו בו שימוש כ"א בבינוני אפשר דה"מ לברך בלשון בורא שלא לשנות מנוסח הברכות שהרי אמרינן דהבינוני כולל ג"כ העבר אבל כיון שמצינו בו שימוש העתיד ג"כ עדיף טפי לברך בלשון ברא אף שמשני' מנוסח כל הברכות וב"ה אומר כיון שהוא עצמו משמע עבר לא נפקא לן מידי במה שמצינו בו לשון עתיד או בינוני שהרי הרבה פעמים השתמשו בו במקרא. בלשון עבר ומביא כל הני פסוקים לכך אמר עבר נמי משמע וע"כ עדיף לי' האי לישנא שהוא ממשמעות כל נוסחי הברכות שהם בינונים. ורב יוסף ג"כ מקשה לרבא דהרי בכל המקומות משמע לי' לעבר או לפחות הרבה פעמים משמעו לעבר וא"כ עדיף ומבורר לשונו לעבר וע"כ פי' הוא פלוגתייהו במאור או מאורי כו' והרי משמע מש"ס הזה היפך כוונתו ועוד מצאתי לי ממה דאיתא בריש ברכו' בהדא דפליגי רבנן ור"נ אי אמרינן מוציא או המוציא:

בדף ל"ח ת"ר מה הוא אומר המוציא לחם מן הארץ ר"נ אומר מוציא אמר רבא במוציא כ"ע לא פליגי דאפיק משמע דכתיב כו' כי פליגי בהמוצי' רבנן סברי המוציא דאפיק משמע דכתיב המוציא לכם מים כו' ור"נ סבר דמפיק משמע שנאמר המוציא אתכם ורבנן ה"ק להו הקב"ה לישראל כו':

וגם שם קשה וכי צריכי להו להביא ראיי' על לשון עבר או בינוני ומאן דהו שיוכל להכחיש דבר אשר הוא כמעט גלוי לתינוקת בי רב ועוד ק' למה לא צריך ר"נ לתרץ קרא דאייתי להו רבנן מני' דכתי' המוצי' לכם מים גו' הגם רש"י רוצה לתרצו שעדיין היו במדבר ועדיין הי' מוציא להם ואדרבה מכ"ש ה"ל להביא מהאי קרא פירושו דר"נ בו כאשר עשה הש"ס לתרץ קרא דר"נ אליבא דרבנן:

ועוד קשה דה"ל להביא קראי טובא דמשמעו לעבר באמור בפסוק המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים והוא מוקדם לפסוק המוציא לכם מים וכיוצא באלו בנביאים וביותר בד"ה מקרא מלא גם בהיו' שאול חי עמנו אתה המוציא והמביא גו' אשר אין בו לפרש כ"א לעבר ומה יעשה ר"נ בהנהו קראי אשר רש"י רצה לתרצו מקרא דהמוציא לכם מים מה ישיב לכל הנהו קראי.

והנ"ל לפרש הסוגיא באופן אחר והוא אחרי רוב הבקשה מכבוד רש"י ז"ל וע"פ מאי שכבר הקדמנו שבחרו להם נוסח הברכות בלשונות המקראו' כפי הזדמנו להם ואם מצאו בו לשון בינוני בחרו להם ואם לאו לקחו לשון המקרא אפי' העבר אבל לא העתיד ממנו שאין שייך כלל בברכות ומעתה יובן היטב דאמר רבא מוציא כ"ע ל"פ בו שהוא נמצא בקרא בלשון עבר דאפיק משמעו דכתיב אל מוציאם כו' וכבר כתבנו דבלשון עבר רשאי' לברך ובזה אין בו ספק דלא נמצא בקרא כי אם בלשון עבר וגם מאי דכתיב מוציא אסירים כו' בלשון עבר מתפרש במקומו כ"פ בהמוציא רבנן סברי דאפיק משמע והיינו לשון בינוני והוא בצירי ועל זה מביא ראי' מדכתיב המוציא מים כו' שהוא מתפרש שעדיין מוציא כמו שכתוב רש"י אליבא דר"נ ומביא רבנן כיון דנמצא בלשון המקרא לישנא דהמוציא שהוא מתפרש בינוני יש לברך בזה הל' דלעולם הבינוני הוא יותר טוב לפרשו בלשון הברכות ולפי זה מתורץ אף דמצינו ג"כ המוציא בלשון עבר מ"מ כיון דמצינו אותו ג"כ בלשון בינוני עדיף טפי מלשון מוציא שלא נמצא כ"א בלשון עבר ובברכות היותר טוב הוא לשון בינוני כי כן נוסחי כל הברכות ומתורץ למה לא הביאו לשון פסוק המוציא אתכם ממצרים דאינהו בעי להביא לשון המקרא שמתפרש בו המוציא בינוני ור"נ סבר כיון דהמוציא משכחת לי' להתפרש בלשון עתיד שנא' המוציא אתכם מתחת סבלות א"כ אף דמצינו ג"כ בלשון בינוני ועבר אין מברכין בו דעל עתיד אין מברכין ואנן בעינן לשון מבורר ולכן עדיף לברך מוציא שעכ"פ אינו נמצא בלשון עתיד אף שאינו נמצא ג"כ בלשון בינוני מ"מ טפי עדיף מלשון דמשכחת לי' בלשון עתיד ועל זה תירץ רבנן דגם זה אינו מתפרש בלשון עתיד והק' כו' ובזה אין צרי' ר"נ לתרץ מאי דאמרי רבנן דמשכחת לי' בלשון עבר או בינוני דמודה לזה, ר"נ ואפ"ה אין טוב לברך בזה הל' כיון דמצינו ג"כ בלשון עתיד:

ובזה אתי שפיר שהתרעם ר' זירא על דאמר מוציא לחם ולא המוציא דלכאורה הא עדיף טפי שהרי לא פליגי במוציא אבל לפמ"ש עדיף לרבנן המוציא שנוסחו בינוני כנוסח כל הברכות. אלא דאיהו להוציא נפשי' מפלוגתא אמר כן דו"ק א"כ משמע דל' בינוני הוא עדיף לברך בו אבל שמעתי כי גם

נִהֲיָה בקמץ פירושו בינוני ואדרבה בסגול הוא מלשון בקשה כמו ונהי' אנחנו וצאצאינו כו' ויש לחלק:

תוכן העניינים

מעיל צדקה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה