אור ברסלב

מעיל צדקה· רבי יונה לנדסופר

כב

כא

שאלה ספר הנקר' רזיאל שנמצא ביד אחד מאומה הנקרא קראים מועתק ללשונותם ככתבם והשמו' בתוך הספר בגופן שלנו היו"ד ואדני ע"ב ומ"ב לרוב ולפעמים למעלה מן השמות סימני' שלהם יורנו מה משפט ספר הזה אם לשורפו או לגונזו או לקדור האזכרות שבו:

תשובה בתחילה נחקור בהיו' ביד אחד מאומה קראים אינן דוחי' אמונת ישראל מכל וכל כי המה מאמיני' היותו גבוה מעל גבוהה כדאיתא במנחות על מדרש הפסוק כי גדול שמי בגוים דקרי לי' אלה' דאלקי' אם יש להחשיבם בהאמנה זו ככל דיני קראיים גמורים והנה לכאורה מ"ש רמ"א בא"ח סי' קנ"ו וז"ל יש מקילין בעשיית שותפ' עם אינו ישראל בזה"ז משום שאין א"י בזה"ז נשבעי' בעבודת כנעני' ואע"ג שמזכירין עבודת כנענים מ"מ כוונתם לעושה שמים וארץ אלא שמשתתפי' ש"ש וד' א ולא מצינו שיש בזה משום לפני עור לא תתן מכשול דהרי אין אינו ישראל מוזהרי' על השיתוף ולכאורה אין הבנה כלל לדברים אלו מ"ש שאין אינו ישראל בזה"ז נשבעי' בשם עבודת כנעני' ואע"ג שמזכירין שם עבודת כנעני' מ"מ כוונתם לעושה שמים וארץ הא כיון שמזכירין שם עבודת כנעני' שלהם הרי נאסר משום שם אלקים אחרים לא ישמע על פיך ומהי' תיתי לומר שכוונתו לעושה שמים וארץ ויכנו אותו בשם עבודת כנעני' שלהם ובאמת הגי' סנהדרין דף ס"ג ע"ב כך היא העובדים עבוד' כנעני בזה"ז נשבעי' בקדושי' שלה' ואין תופסין שם אלוקיה' ואעפ"י שמזכירין ש"ש עמהם וכוונתם לד"א מ"מ אין זה שם ע"כ וגם דעת' לעושה שמים וארץ ואעפ"י שמשתתפים שם שמים ודבר אחר לא אשכחן דאסור לאחרי' לגרום לשתף ולפני עור ליכא דבני נח אינן מצווי' על השיתוף וכן הגי' בתוס' בכור' עם מעט הג"ה שהוא טעות ומוכח שם והנה הע"ת בא"ח כתב וז"ל אין האינו ישראל מוזהרי' על השיתוף כשאומרים זה למעלה מזה אבל אם אומרים שנים הם זהו בכלל ע"כ נרא' שהבין מפשיט' לשון רמ"א שאין בני נח מוזהרי' על שיתוף כשאומרים שהם זה למעלה מזה ואני אומר נשתקע הדבר ולא נאמר דמהיכי תיתי נימא שאין ב"נ מצוו' על שיתוף כזה כיון שמוזהרין בז' מצוות שלהם על ע"כ הרי הם בעיקר ע"כ כישראל והא ודאי לישראל נאסר כל שניתן לאח' מן השרי' קצת ממשלה או נתפלל אליהם ומ"ש אינהו מדידן ועוד זהו גופא עבודת כנעני' ואפי' לאמר זה גדול מזה כמבואר בהרמב"ם הלכ' עבודת כנעני' פ"ב וז"ל עיקר הציווי בע"כ שלא לעבוד א' מן הברואים של צבא מעלה כו' ואעפ"י שהעובד יודע שה' הוא האלקים והוא עובד הנברא של צבא מעלה ע"ד שעבדו דור אנוש ובפ"א כתב בטעותן של דור אנוש נבערו עצת חכמי דורו וגם הוא בכלל הטועי' באמרם הואיל והאל ברא הכוכבים וגלגליהם ונתנום במרו' וחלק להם כבוד ראוים הם לשבח כו' וזהו רצון האל לגדל מי שגידל הוא כו' ומסיים שם וזהו עיקר עבודת כנעניי' ע"כ הרי נתבטל דעת בעל הע"ת ולמה נתיר לב"נ ושרי לי' מארי:

והנ"ל כי דברי תו' יובנו בק"ל דר"ת הותר לקבל מהם בזה"ז השבועה שאין תופסים שם אלקים בשבועתן ומה שמזכירי' עם קדושיהם איזה שם אלקי' או שם בורא ודומיו מתארי השם אבל אינם מזכירים עצם שם עבודת כנעני' שלהם מותר כי כוונתם לבורא שמים וארץ ולפחות אינו שם עבודת כנעני' מיוחד שיהי' בכלל לא ישמע על פיך דווקא על עצם השם שלו אבל תאריו שהם תארי' לכל האלקי' ואפי' לבורא שמים וארץ ממש אינם בכלל האיסור דלא ישמע אם כוונו הם לעבודת כנעני' שלהם ועוד אפשר שאין כוונתו על עבודת כנעני' שלו כ"א לבורא שמים וארץ ממש באשר הוא מגודל ביני עבודת כנעני' כמ"ש ומסיים עוד ואין לאסור מצד מה שתופסי' שם קדושיהם ושם הבורא שאנחנו אומרים בדעת הזו שהם מכוונים לבורא שמים וארץ באמת א"כ הרי זה שיתוף ש"ש וד"א וזהו אסור לישראל ולאו משום כוונת עבודת כנעני' אלא זהו מצוה בפני עצמה לישראל כמ"ש תוס' גבי חרב לה' ולגדעון ודברנו בה' ובך אף שמעולם לא היתה שם כוונת אלקים כי זהו אסור מצד שמשבחי' ומשווי' גדול' הנברא להבורא כתב בהדי' הרמב"ם בה' שבועת פרק י"א שהטעם איסור זה הוא מפני השווא גדול' עבד לקונו ע"ז מתרצי' תוס' דבזה אין ב"נ מצוו' דשבע ניתן להם ולא שמונה ולא שייכי כלל בעבודת כנעני' וברזייהו וגם גרם שיתוף לא נאסר לנו דנימא שאף שהם אינם מצווים בזה מ"מ אסור לנו גרם שותף כמו דאפשר דלא נאסר להם הזכרת שם עבודת כנעני' ואפ"ה נאסר לנו לגרום שהם יזכירו וע"ז כתבו שאין הישראל מוזהר בזה כמו שמוזהר בהזכרת שם עבודת כנעני' דכתיב ושם אלקי' אחרי' כו' לא ישמע על פיך ולכך צריכי' תו' להצעה הראשונה שאין מה שמזכירי' משו' עבודת כנעני' ומשום לפני עור ליכא שהרי אין ב"נ מצווים כלל על זה המצווה וכמו שאנחנו רשאי' למכור להם שאין אנו מותרין לאכול כיון שאין ב"נ מצווי' עליו ה"נ בזה כנ"ל כוונת תוס' בלי ספק והארכתי בו למען נדע כי האמת בזה עמנו:

ומעתה יצאנו בנדון דידן ע"פ מאי שמבואר בגיטין ס"ת שכתבו אינ' מאמין בהבורא שמים וארץ ישרף איני ישראל יגנוז נמצא ביד אינ' מאמין בהבורא שמים וארץ יגנוז ביד אינו ישראל אמרי לי' יגנוז ואמרי לי' קורין בו:

והנה לכאורה נראה לומר זה הספר שמצאו ביד איני ישראל דאיני מכהני האומות אפשר דרשאין לקרות בו אבל זה אינו דעל כרחך לא קמספקי להו אלא משום דיש ס"ס דשמא ישראל כתבו ואם ת"ל אינו ישראל שמא למכור לישראל כתבו כמו שפירש שם רש"י אבל בזה שכתבו בגופן שלהן וסימני' דידהו נכתבי' ע"ג השמות ודאי לעצמם כתבו ומסתברא לומר שראוי לשרוף. דע"כ לא קאמר כתבו אינו ישראל יגנוז אלא משום דשמא למכור לישראל כתבו וסתם מחשבתו דאינו ישראל לעבודת כנעני' וכן מסיים שם רש"י ולאו לשם עבודת כנעני' כתבו וקשה דה"ל לפרש בפשיט' בקיצור ואת"ל הוא כתבו שמא לאו לעבודת כנעני' כתבו דסתם מחשבתו לאו לעבודת כנעני' א"ו דלא אמרינן לאו לעבודת כנעני' כתבו אם נדע שלעצמו כתבו להכי בעי לומר שכתבו לישראל (ואין להקש', דה"ל לתרץ שם בריית' דקתני ישרף בכה"ג יש לומר דגם בלא"ה. ה"מ לאוקמי בדפירש לעבודת כנענים אלא דקשה לי' דקתני סתמא) נראה מזה כל שידוע שכתבו לעצמו תלינן שלשם עבודת כנעני' כתבו אע"ג דסתם מחשבתו דא"י לאו לעבודת כנעני' ה"מ במעשי' דעבדי בענייני העולם כשחיטה וכיוצא בו דבעבידתייהו טרידי ולא מדכרי עבודת כנעני' שלהם כיון שאינם אדוקי' אבל בכותבי ספרים לעצמם ובהם תארי' ושגחי' שנזכרו בפסוקי' הא וודאי מכוונ' הם לשלהם ומכ"ש ספר הזה שידוע בו נזכרי' פעולת' השמו' ושדיד' המערכת וכוח' העליוני' להוציא פעולה נגד הטבע המוטבע וודאי יכוונו לאשר יחשבו שהממשלה ניתן להן:

ואין לומר שחושבי' אותו למיני כשפי' שמכחישים פמלי' של מעלה כמו שאמרו ג"כ חז"ל דע כי גם מאי שאנחנו אומרים בזה שמכחיש פמלי' של מעלה אין הכוונה שניתן להם ממשלה לעשות נגד רצון הבורא ח"ו וחליל' לאל מרשע להנתן ארץ בידו כ"א ניתן להם להכחיש הטבע המוטבע עלי ארץ מבריאת העולם דרך משל אשר נגזר מאתו להיות העב הענן בעל השטה למעלה לא פחות מג' פרסאו' עלי ארץ כפי הלקוח מצל הענני' עלי ארץ ובעלי הכישוף מכריחי' אותו להביאו למטה כפי שספרו לנו בספריהם ומובא מזה בספר נשמת חיים וזהו המכוון בפמלי' של מעלה כי הם צבא השמים והכוכבים ממסילותם אשר ניתן להם להיות מושלים בקרב תבל מחזיקים טבע העולם ותנועותיו מכריחי' קיץ וחורף קור וחום ולפעמים המכשפי' מעמידים החום מביאי' ברקי' ורעמים שלא בזמנם וכאלה רבי' בלי מספר והכח בידם להמשיך השפ' המושפ' מאתו ית' אל ארץ לא זרוע מקום ציה וצלמות וכן כל חשקם מהדרי' אורבנא וביתר שאת מה שמהפכין צורות כאשר מעידי' עליה' רבי' בספריהם:

וכל זה בהיו' אין מונע להם מגבוה מעל גבוה אשר עליהם וחפץ השם להניח להם אבל אם אין רצונו בזה אפי' כל הרוח שבעולם אינם יכולים לשנות יתוש אחת ומי יאמר לו מה תעשה והרי הם כלא נחשב ועל זה אמרו ז"ל שאני ר' חנינא בן דוסא דנפיש זכותי' שהיה נכון לבו בטוח בה' כי לא יעזבנו בידם:

ודע כי ניתן להם זה הכח שיהי' שכר ועונש בעולם ומקום לטעו' וכלי חמדה ניתן לנו ובה לבד יש די סותר להמכובי' ואלה הם מסתרי תורה ודי בזה אשר יצאנו מכוונת המכוון בתשובתינו:

ונחזור לעניין כי זה שיחשבו ממין כישוף אין זה מפעול' השמות כי גם הם יודעי' מעבודת השדים ולהטיהם ומעשה ש"ט והם דני' בכל יום המכשפים והמכשפו' ולא כן ידמו על פעול' השמו' ואחר אשר גזרו דשולטנת' ביד אשר חשבו למו בודאי נדמו להם מפעול' השמו' ג"כ אליו וא"כ הוא הא וודאי לשם עבודת כנעני' נכתב ודינו לשריפ'

ועוד לו באשר כל הפוסקי' בחדא שייטא קיימא ע"פ קושי' תוס' פיר' רש"י דפי' הש"ס דאת"ל הוא כתבו שמא למכור לישראל כתבו שהרי אף אם יהיה כן שכתבו למכור לישראל יגנוז שכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה כולם פירשו דתלינן דאינו ישראל אינו בקי בכתב עברי והא וודאי שגזלו מישראל לאפוקי היוצ' מדתינו שבהם בקיאי' בכתב א"כ ה"נ אחרי שאמרנו כי גלוי לנו שכתבו לעצמו מכתב שלהם שע"ג השמות א"כ כיון דנכתב בכתב עברי שבו ג"כ מאי שאין בקי באותו כתב כ"א אחד היוצא מדתינו שבהם תלינן לומר אחד היוצא מדתינו שבהם כתבו את זה הספר ואין תולין במידי דשכיח בין להקל בין להחמיר כאשר פסק בכמה דוכתי' בי"ד:

ועדיין צריכין אנו למודעי אם מאי דקיי"ל ספרי המכחישים בהבורא שמים וארץ ישרף אם מצוו' עלינו לשורפם או חובה ולכאורה יש לפקפק ולומר דע"כ לא אמרו ספרי תורה שכ' המכחישים בהבורא שמים וארץ ישרף אלא דווקא בס"ת שיש לחוש שיקרא בה בציבור ויהי' כל הברכה לבטלה אבל בספר זה שאין לחוש לכך אין שורפין אכן למה לא נקדיר האזכרת שבהן א"ו שהוא מצווה לשרוף אותן והזכרותים כאשר התפארו אקפח את בני אם לא אשרוף אותן ואת האזכר' שבהם ור"י למדו מק"ו מפרשת סוטה:

ועדיין לא שמענו כי אם מצו' אבל חוב לא ידענו ועיין ברמב' מה' יסודי תורה משמע דווקא להני דמכחישין בבור' עולם אבל לאותן שאין מכחישין בבור' עולם אף אם תאמר שבכתבו זאת היה לא שונה לעבוד' קראי' מ"מ לא מחמירינן לשרפו דאין שייך הטעם שלא הניח להם שם כיון שסתם אמונ' אין אדוקין בכל פעם לא מחמרינן עליהם אכן עיין בב"ח בסי' של"ד והכי נמי בנדון דידן שנכתבו אם השמות הרב' מסימנן שלהם על השמות ולשונות וגופן שלהן כתובים מזה ומזה ובהיפוך הדף הרי זה כמו זכר אם מקיים אותן ומה גם מפסק הש"ך בשם שנכתוב שלא לשם קדושה מותר למחקו לצורך איזה תיקון ובמקום אחר כתבתי יותר מזה ושם תמצא מסקנת פסק הזה

תוכן העניינים

מעיל צדקה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה