מעיל צדקה· רבי יונה לנדסופר
כא
אשר נשאל אמ"ו בנער אחד נולד בו', אדר ראשון בשנה מעוברת ושנת הי"ג שלו היתה ג"כ מעוברת מאימתי נעשה גדול ובר מצווה לכל דיני גדול לקדש אשה ולמכה ולעונשי':
וזה אשר השבתי הנה לכאורה נראה מלשון הש"ע בסי' נ"ה שנעשה גדול באדר א' ממה שכתב שם על שני הנערי' כו' ושנת הי"ג אינה מעוברת ש"מ שאם היתה מעוברת אוקמי כל א' אדיני כיום שנולד ותחילת דינו כסופו למיזל בתר שבט דתקופה וכן משמע שסתם רמ"א כוותי' והוא דין מפורש בתשו' הר"י מינץ סי' ט' שממנו מקור זה הדין וכ"כ הר"ש הלוי בתשובתו כאשר הביאו הכה"ג ובספר מגן אברהם פסק היפך דעתם ועיין שם טעמו ונימוקו ואיהו לא הביא כלום מדעת הר"י מינץ הנ"ל ואמ"ו פסק כוותי' דהמ"א:
והנה אנחנו מצאנו ראיי' וסמך לפסק הר"י מינץ ממה שהביא בילקוט יהושע בשם המכילתא דפליגי ר"י אומר מ' יום אכלו בני ישראל המן אחר מיתת משה כיצד בז' באדר מת משה עד ט"ז בניסן ר' אליעזר המודעי אומר ע' יום אכלו בני ישראל המן כיצד בז' באדר ראשון מת משה ושנת עיבור היה ר' אליעזר אומר ע' יום אכלו בני ישראל ממנו כיצד בז' בשבט מת משה עד ט"ז בניסן ואותה השנה לא היתה מעוברת ולכאורה לפי חשבון השנים שהי' אז שנת תפ"ט לאלף הג' כמפורש בסדר עולם היה מן הראוי להיות עיבור באותו שנה שנשלם המחזור קטן ללבנה שמעברין ואיך יסבור ר"א שאותה שנה פשוטה היתה:
ונ"ל דלטעמייהו אזלי ר"א ור"י דפליגי אם בניסן נברא העולם או בתשרי ולכ"ע צריך לומר שהיו מניין ימי' מקודם ניסן או תשרי כמ"ש תו' בר"ה דף ה' ד"ה לתקופה כר"א וא"ש לר"י דס"ל בניסן נברא העולם ומ"מ מניין שני הדורו' מתשרי אליבא דכ"ע שהרי רוב מניין השני' דשמיטין ויובלות מקרא אתי לן דהו' מתשרי כמ"ש תוס' בדף י"ב נמצא דאותן ימים הנוספי' ג"כ מהאי שנה עצמו הוא נמצא שהוא תפ"ט לב"ע והראוי שתתעבר אבל ר"א דס"ל מתשרי נברא העולם וגם שני הדורות מתשרי מנינן נמצא אותן הימים הנוספי' אליבי' משנה הקודם לאותו שנה הי' ויום אחד באותו השנה אנו חושבין כשנה שלימה והרי לפ"ז אתי' שנת מיתת משה בת"ץ לב"ע שאינו מעובר שהרי הא דאתי מיתת משה בתפ' ט הוא ע"פ חשבון בעל סדר עולם שחשב שנת דורו' ואח"ז וכיון שאדם נברא בר"ה שהוא ביום הששי לב"ע ע"כ צ"ל דאותן ימים הנוספי' שנברא העולם מקודם לו נחשב כשנה א' ועולה ת"ץ לאפוקי אליבא דר"י כמ"ש.
וע"כ צ"ל לר"י אותו שנה מעובר היה ואינו חושב כ"א מ' יום ממיתתו עד ט"ז בניסן ע"כ צ"ל שמת באדר השני ור' אליעזר המודעי סבירי ליה שמת באדר ראשון נ"ל דפליגי בזה הדין עצמו משום דתרווייהו ס"ל, שנה שנולד בה משה מעוברת היתה דא"לכ יקשה לדר"א, המודעי דהרי במי שנולד בשנת פשוט' לית מאן דפליג שלא מלא לו שנתו עד אדר השני ואיך ימות משה בראשון והק"בה יושב וממלא שנותיהן כמ"ש היום מלאו ימי ושנותי א"ו דשנה שנולד בו והיתה מעובר' והרי מצינן דפליגי בו ר"א המודעי ור"י בנדון זה אם מלאה לו השנה באדר הראשון או השני ולכאורה הי' נראה דכל הש"ס, תופס כר"י שלא היה כ"א מ' יום אכילת המן וכר"י לתקופה ושני דורות מתשרי הרי תפסינן עיקר דבשני מלא לו השנה וכפסק בעל מ"א:
ועדיין לא יצאנו ידי חובותינו בזה לפרש פלוגתי' ר"א ור"י במאי דפליגי אם היתה השנה מעוברת אם לא דאף לפי מ"ש דנחשב לר"א עוד שנה א' נוסף על שני הדורות ויהי' מיתת משה בשנת ב"א ת"ץ עכ"ז לא היה להחמה יתרון מאותו השנה וכן מפורש בהדיא בה מפרש להלכות קידוש החודש בסוף פ' ששי בג' דיעו' המובאי' שמה שמחשבי' בריאת העולם ואפ"ה שוים בשנת העיבור והיינו מזה הטעם דלא היה יתרון משנת התוהו הזה עצמו ולכך זה חשיב גו"ח אדז"ט והשני חשיב להו לשנת העיבור אז"ו טבה"ז עיין שם והיינו נמי משום ששנת התוהו לכ"ע לא עשה שום יתרון לדעתי והדרא קושי' לדוכתי' למה לדר"א לא היתה השנה שמת בו משה מעוברת
וראה זה מצאתי לבאר במאי פליגי ר"א ור"י דאית' בפרשה ך"ה בב"ר בפ' ותנח התיבה אמר ר' יוחנן לא שמשו המזלות. כל אותן הי"ב חודש ר' יונתן אמר שמשו אלא שלא היה רשומן ניכר:
לא ישבותו:
ר"א ור"י ר"א אומר מכאן שלא שבתו ר"י אומר מכאן ששבתו וכן מצינו בפ' ל"ב סי' ט' ונח בן ת"ר שנה כו' ר"י ור"נ רבי יהודה אומר שנת המבול אינו עולה מן המנין א"ל רבי נחמי' אף על פי שאין עולה מן המניין עולה הו' בתקופה ובחשבונ' ועי' בהרא"ם על זה ובספר יפה תואר ועוד הביאם המדרש לפלוגתת' בפרשה ל"ד (והנ"ל בפי' פלוגתתייהו רוח אחרת ממה שפירשם ביפה תואר) ונראה לי כי הנהו פלוגתאי דאמוראי ותנאי בהדדי שייכי וגם ביפ"ת פירשם בהדדי וק"ל:
ובחדא דידהו נאמר כי אליב' דר"י דאמר ששבתו ממש א"כ לא נכנס השנה הזה בחשבון תקופ' ג"כ שהרי להכי קרי ליה תקופה על הקפת המזלו' וסיבובם וגלגלם שמתגלגל החמה ע"פ המזלות בארבע רבעיהן ומאין יהי' יתרון אם כל הגלגלי' שבתו ולא סיבבו וא"כ שנת הדורות בזמן ביאת ישראל לארץ שהי' ב"א תפ"ט הי' ג"כ לפי חשבון היתרונ' שנת י"ט למחזור הראוי להתעבר אכן לר"א דאמר לא שבתו א"כ אף שאינו נכנס לחשבון שני דורו' כדמוכח לי' מקרא טובא גם בש"ס דילן אכן בחשבון תקופות וחשבונות נכנס והיינו הך דאמרינן כיון ששמשו בהם המזלות וסיבבו שהרי לא שבתו הזמני' שהם ע"פ גלגלי המזלות א"כ עשתה הלבנה יתרון באותו גלגל השנה א"כ מן הראוי שלא להתעבר בתפ"ט למניין שני הדורות שהוא ת"ץ לחשבון תקופה ובדברים אלו הדרן למילתא קמייתא שהרי אנן אין מוסיפין למנין התקופ' על שני דורות והיינו כר"י ור"י ס"ל כבעל מגן אברהם כמ"ש:.
ועדיין קושי' לדר"א המודעי שהרי א"א לומר שהיתה שנת לידת משה מעובר שהי' בשנת שס"ט שהי' אז י"ג למחזור וא"כ איך יאמר שמת באדר הראשון שהרי לית מאן דס"ל הכי ואיך מילא לו שנתו:
איברא מצינו בסוטה דס"ל לר"ח בר פפא שנה שנולד משה מעוברת היתה ואולי איהו ס"ל כמ"ש דלמנין חשבון היתרונות עולה שנת המבול והיה אז שנת י"ד למחזור שהוא ראוי לעבר ולדידי' באמ' שנת מיתתו לא הי' מעובר אבל לרבי אליעזר המודעי קשה ממ"נ דו"ק
והנ"ל לעניות דעתי בדרבי אליעזר המודעי דאיהו ס"ל מניסן נברא העולם ומניין שני הדורות מתשרי מנינן כדעתם של חכמי ישראל דאי' שם בר"ה וכדמוכח לי' בכמה דוכתי' והוא משמעו' ר' יוסי בסדר עולם דמוכח מני' שני העולם ממנין הדורות לפ"ז כשתדקדק בחשבון יתרונ' הלבנה בשנת ב' תפ"ט לב"ע לא היה כ"א ב"א תפ"ח יתרונות וה"נ נוכל לומר דס"ל ששנת המבול לא היה בו יתרון שלא שמשו בו המזלות בסיבובם ולמניין שני דורות איכא למימר דעלה ולא ס"ל האי דרשה דויהי נח בן ת"ר שנה והמבול היה דמוכיח מני' שלא עלה לו למניין שנותיו ועי' שם ביפה תואר שהרבה להקשות על דרוש זה אשר בקל נוכל לומר דלא ס"ל כן לרבי אליעזר המודעי ואחרי שיוכל להיות דס"ל כל זה יראה דחסר בשנת לידת ומיתת משה שני יתרונות ממניין שני הדורות באותו הזמן ויוכל להיות שניהם מעוברי' שיהי' שני י"א וי"ז למחזור הלבנה ששניהם מעוברים ודו"ק:
אבל קשה לפי זה לדידן דפסקינן מניסן נברא העולם לענין תקופה ומניין שני דור' מתשרי א"כ יחסר לנו יתרון שנה אחד כמו שכתב לעיל לדר"א ואיך מצאנו ידינו בחשבון עיבורי' שלנו ועי' בתשובת מ"ב סי' ק"א בסופ' שהרגיש קצת בזה:
והנ"ל שאנחנו ס"ל דעלה שנת המבול לחשבון היתרונות שלא שבתו בימי המבול ולא עלה למניין שני דורות כריהט' דש"ס א"כ מאי שחסר לנו יתרון נתמלא בזה השנה של המבול דו"ק:
אכן לר"י קשה דאיהו ס"ל ששבתו ממש ואפ"ה ס"ל לעשות העיבורי' ע"פ חשבון שני העולם כמו שחשבם בעל סדר עולם ולדידי' קשי' כמש"ל שחסר יתרון א' ממניין שני הדורות (ואולי באמת פליג בחשבון העיבורי') ונ"ל דס"ל לדר"י דגם מניין שני הדורו' מניסן מנינן ונמצא מדוקדקים היתרונים עם חשבון השנים ולפי זה א"ש דאמר בר"ה חכמי ישראל מונין לתקופ' כר"י ולמבול שהוא מניין שני הדורו' כר"א דמשמע מיניה דלר' יהוד' גם שני הדורות מניסן מנינן (והיותר נ"ל בפירש הש"ס דאמר ולמבול כר"א לא כוונו כלל על מניין שני הדורות דלמה כוונו מניין שני הדורות למבול אלא כוונו למבול שהי' לו יתרון לשנת המבול מפני שלא שבתו כמ"ש דהכי מוכח לדידן דס"ל מניין הדורות מתשרי):.
ואחרי כל הבא בדברינו אלו מפורש באר היטב פלוגתתם שם במכילת' כל אחד ע"פי דעתו וסברתו וא"כ ס"ל לר"י שלא הי' שנת לידת משה עיבור ולכן ע"כ מת באדר השני דלכ"ע כל היכא דנולד בשנ' פשוט' לא נתמלא שנתו עד אדר השני ור"א המודעי ס"ל דשניהם מעוברי' היו וכמ"ש היאך יוכל להיות כן לפי דעתו ונתמלא שנתו בראשון והיינו כסברת תשובת הר"י מינץ והר"ש הלוי ור"א ס"ל שלא היה בשנת מיתתו עיבור כלל כמ"ש דעתו ונימוקו ואחרי שהוא כן מצינו דלא פליגי בזה עלי' דר"א המודעי כ"א כל אחד ע"פ דעתו אם הי' בשנת לידתו ומיתתו עיבור אבל אם הי' יהי' ששניהם מעוברי' לא פליגי עלי' דנתמלא שנתו בראשון להנולד בראשון וא"כ אחרי שלא מצינו בהדי' מאן דפליג עלי' בזה מי יוכל לפלוג עלי' דר"א שהי' מן התנאי' הראשוני' ומסתמא כ"ע כוותי' ס"ל בזה כמ"ש התוס' בכמה דוכת' אם מצינו לחד ממ"ד דבר אחד ובר פלוגת' דפליג עלי' הוא משום טעם אחר הא ודאי בהא הלכה כמותו אחרי דלא מצינו פליג עלי' בהא בהדיא:
ובר מן דין נ"ל דאפשר דאינהו שם לא פליגי עלי' דר"א המודעי אם היה שנת לידת משה ומיתתו מעובר כ"א בסברא בעלמא אם הי' מעברי' אותה אם לאו דס"ל שהי' מעברי' אז השני' כפי שעברו אותו ב"ד הגדול שבירושלים לפי ראות עיניהם לפי צורך העיתי' עברו לפעמים שני שני' ז' א' ז' משום גדי' וצינה ובפרקי ר"א אומר בפרק ח' שנח.. וכל האבו' עברי שני' ומכ"ש בעת מיתת משה שהי' להם חשבון המולדות ועיבורי השנים מעת נאמר להם החדש הזה לכם ואעפ"י שהיו בח"ל אפשר עד שלא נכנסו לא"י הוכשרו כל הארצו' כמו שהי' הקרבה והלל ועוד כיון שלא היה אז שום אחד מישראל בא"י רשאין לעבר בח"ל ותמוה לי על ספר ליקוטי אור שכתב שמשמעות הרמב"ם שאם אין ב"ד בא"י אין לנו לעשות העיבורים בח"ל דאנן שליחותייהו דידהו עבדינן אם יש שם ב"ד והקשה הוא ז"ל עליו שהרי נ"ב שנים לא עבר שם איש ואפ"ה עשו כל החשבונות בגלות בבל ע"כ ולא ראה מה שמפורש בפרקי ר"א דאם אין שם א' מישראל בא"י מעברין בח"ל:
ועכ"ז נ"ל שאין עוש' בח"ל כ"א חשבו' העיבור' האמצעי' שהם ע"פ חשבון גו"ח אדז"ט וכן אנו מחשבין המולדות האמצעי' אבל לא האמיתיים וכל אלו המובאים בפרקי ר"א שנכנסו בסוד העיבור כולם בחשבון גו"ח אדז"ט נכנסו כמפורש שם ולא היה בידם לעשות שני שנים לפי ראות עיניהם כי אם היושבים בלשכת הגזית).
אכן בעת מיתת משה אפשר לומר שעשו העיבורים לפי ראות עיניהם ולא היה להם חשבון ידוע לעבר אלא לפי צורך העיתים דעד שלא נכנסו לארץ ודאי נתכשרו כל הארצות וכן ראיתי שתירץ היפ"ת ממש על קושי' כזאת שהיה ראוי שנת המבול שיהי' עיבור יע"ש (הגם כי נ"ל תירוצו השני שהיה המבול בשנה אחר תר"נו אלא שלא עלה למניין שני דורות ולכן היה המבול י"א ימים יתרים שהם הי"א ימים שמייתרת החמה וכיון שהוא היה לבדו לא נתמלא לו היתרונות):
והיותר נ"ל דפליגי במ"ש דאזדי לטעמייהו דאי עברו אז עפ"י מאי שנר' בעיניהם לא היו פליגי במציאות כזה אם יישר בעיניהם שעיבורו או בקבלה היאך היה אותו השנה
אבל בין כך ובין כך מוכח מדרבי אליעזר המודעי שמי שנולד בראשון נתמלא שנתו בראשון ואיהו לפחות ס"ל דלא כסברת בעל מגן אברהם ולא מצינו חולק בהדי' דהרי נוכל לפרש טעם פלוגתייהו שעליו באופני' שכתבתי ומי ירום ראשו לחלוק על מאי דפשיט' לו לרבי אליעזר המודעי וכן מסכימי' כל גדולי האחרוני' וכן עמא דבר:
מצאתי שבתשובת רלב"ח דף רנ"ג ע"ד כתב ע"ש הר"ן שאנו מסקינן בתשרי נברא העולם ואני מצאתי היפך מזה בהר"ן וכפשוט' לשון הש"ס ומה שמביא מהדרושי' על פסוק דרשו אולי אותו הפסיקת' הוא דרשת ר"א ומה שאנו אומרי' זה היו' תחילת מעשיך האריכו התוס' לתרץ וגם הר"ן מתרצו במקומו שייעד מקומו בספרו והתו' בכמה דוכת' מקיימין שבניסן נברא העולם וכל החשבונות של חכמי העיבור והאצטגנינ' קבעי הכי:
וגם מהרמב"ן אין ראיי' שהוא פירש לדברי רש"י שמפרש כן לדר"א והרי הרמב"ן פירש בהדי' בכמה דוכתי' כר"י ובשם הגאון רבינו האי מביא הרלב"ח דף רצ"ד ע"ד שבניסן נברא העולם וכן מפורש בפ"י מהל' שמיטה שר"ה אחר שנולד אדם היה שניי' ליצירה וכעת לפניי פ' אחר ממה שפי' בו הכ"מ ואין להאריך בו שאין כאן מקומו: