אור ברסלב

מעיל צדקה· רבי יונה לנדסופר

ט

ח

נשאלתי לבאר דברי תוס' בשבת דף קנ"ה עמוד א' בד"ה למטה מי"וד טפחים בא"נ כרבי דאמר כל שהוא משום שבות לא גזרו עליו ב"ה וק' אי אתי' כר' ישאר להקשות יתד למה לי אפי' מהאילן עצמו אינו כ"א שבות כדאית' בעירובין דף ל"ב ע"ב ומסוגי' דמקשה והמתרץ דכאן משמע דאתי' דלא כרבי:

והנ"ל דהאי בריית' הי' רישא דברייתא המובא בעירובין דף ל"ג דמסיים עלי' דברי רבי וא"כ משמע דבהאי רישא שרי רבי ליטול העירוב דבתרי בבי דמסיים שם ואסור ליטלו א"כ מהני האי יתד ליטול העירוב וגם מר' היה יכול להקשות טעמא דאיכא יתד אבל בלי יתד אסור ליטלו ושייך גם כן התירץ אלא דניחא לי' להקשות מרבנן דכרבנן נמי אתי' דע"כ לא פליגי רבנן אלא כל מקום שאסור ליטלו כדאמרי שם ולדידהו בעינן יתד דבלי יתד אפילו למטה מיו"ד אין ערובו עירוב משום תשמיש האילן וצריכין לתרץ אליבייהו כתירץ תו' הראשון ולדעת רבי נוכל לאוקמי בפשוטו ויכול להיות דהאי רישא כר' לחודי' אתיא דהא מסיק בעירובין דרבנן אפשר דלא פליגי כ"א במיצעות ואין להקשות אי כרבי אתי' והאי יתד משום דיכול ליטלו מן האילן הא מכל מקום הוי ליה כרמלית ואיך אפשר ליטלו יש לומר דאי משום כרמלית הא אפשר לאכלו שם ולהניח שם ראשו ורובו לאפוקי לענין עירוב בעינן דווקא שיוכל להביאו למקום שביתתו לכך לרבנן א"א לתרץ כ"א דאין כרמלית בכלי' אבל לר' נוכל לתרץ שפיר וזהו תירוצם כאן א"נ אלא שהש"ס לא סגי להו לתרוצו ה"מ רבי דגם לר' ישאר להקשו' כמו שכתוב וע"כ צריכין לתירץ הש"ס דו"ק:

תוכן העניינים

מעיל צדקה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה