אור ברסלב

מעיל צדקה· רבי יונה לנדסופר

ז

ו

שאלה בעיר אזמיר יצא אחד מדתו לדת אחר ולקח ג"כ עמו בנו קטן ונסתפקו שם אם רשאים אחרים להתפלל עליו שיחזורהו השם לעבודתו ויתן בלבו לשוב בתשובה שלימה עד שלא נודע אם היוצא ההוא פותח פתח, או הרהור תשובה בלבו או לא:

תשובה צריכין אנו לעמוד בדין זה על שני ספיקות אם יאסר להתפלל כזה דמחזי כתפילת שוא לפי שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שמסרו השם לבחירת האנושי למען יהיה שכר ועונש בעולם:

וספק השני משום דה"ל כמו כבשי דרחמנא ואם לפניו הגון הוא להשיבהו ישיבנו השם ואם לאו לאו כיון דלא יגיע להמתפלל בזה שום תועלת כ"א למען כבוד שמו ית' א"כ אשר לפניו הגון הוא יעשה כרצונו והנה בתחילה נעמוד קצת על ענייני הבחירה שניתן ביד האדם כי זאת הבחירה אינה מתנה נחלטת לבלתו השיב בשום אופן שיטה השם לבות בני אדם כפי מה שיעלה ברצונו ב"ה כפי עומק מחשבתו לפעמים הבחירה ביד האדם ולפעמי' הק"בה מטה הלב ומקרא מלא הוא לב מלכים ביד ה' גו' ע"כ לא נתתיך לנגוע אליה וכל ספר איוב קורא בחיל מזאת הבחירה אשר לפעמים על ידי יסורים מטה לבו ומשיבו מדרך רעה ולפעמים בלי יסורים כ"א הטי' רצונו כדכתי' הכבדתי את לבו ואם לפרענות כך הטי' לטובה עאכ"ו ואומר והסירותי לב האבן מבשרכם:

ואשפוך רוחי עליכם כי הנה כחומר ביד היוצר ואל תתמ' על שינוי הרצון בזה אחת שכבר ניתן הבחירה ליד האדם דאין זה שינוי בחוקו יתברך וכבר מצינו הנהגות העולם על ידי המזלות והטבע והמה משתנים כאשר הנסי' ונפלאותיו עין בעין יראו בכל עמנו מלבד המפורסמים ע"י התורה והנביאי' והוברי שמים שוא ידברו:

ואין להקשות ממאי דאמרי חכמינו ז"ל על פסוק מי יתן והיה לבבם זה גו' דהוי ליה למימר תנה אתה דהתם ע"י תפילתם ושאלתם ינתן להם והרי הוא כאשר אנו מתפללים בכל יום השיבנו ודומ' דפשיט' ופשיטא מעת שהאדם פותח מעט מסייעין לו כאשר בא לטהר ומבלעדי עזרו ית' מי יוכל לכבוש להדין רברבא טורא::

ואדרבה דוק מיני' לאידך גיסא טעמא דה"ל לומר תנה אתה הא לאו הכי אין הדין להסיר היצר הרע מלבם וכל זה הרע למשה באומרו יתברך מי יתן גו' דה"ל למימר תנה אתה דאפשר שחפץ השם שע"י שיאמרו ויתפללו ינתן להם מכלל דבלא"ה לא ולכך אמר מי יתן דאל"כ מי מעכב ע"י לולא רצונו וגם משה לא התפלל בעדם אחרי שלא התעוררו המה בזה הרי נראה דתפילת אחר על זה מחזי קצת כתפילת שוא כי הוא נראה שמתפלל לנגד החוק הקצוב מאתו ית' הכל בידי שמי' כו' ועל הרוב הוא כן:

אמנם בפרק סדר תענית דאמר א"נ בריוני דהוי שכיחו בשבבותן דאנא קבעינ' רחמי עלייהו דנימותו ואיהו קבעית דלהדרי בתיובת' ואהדרי הרי נראה דניחא למרייהו להתפלל עלייהו בכך שהסכים הק"בה ע"י אבל כד דייקינן ביה אין ראי' כ"כ משם לנ"ד דרש"י פי' שם בריוני בורי' עמי הארץ ולכאורה קשה מנ"ל לרש"י לפרש כן דהרי בברכות ובכמ' דוכתי' פי' בריוני פריצי' (כמו בן פריץ שופך דם) ובגיטין רקים ופוחזים והא וודאי דקשי' לי' באמת בזה דמה זו טובה ושכר להתפלל כזה דהרי הו' כתפילת שוא לכך פי' שהיו בורים וע"ה ומחסרון ידיעתם עשו מה שעשו ועל כיוצא באלו הדין נותן להתפלל עליהם כמו שמתפללים על כל מכה וחלי ואפשר דאין משם ראיי' כלל ומי יודע דאיהי שפיר עבדת בזה ואין חכמה לאשה אלא בפלך ומאי דסליק עננא לאידך גיסא מההו' טעמא דלשם דמקרבא הנייתה דעניי' ע"י כמו שמצינו אצל מר עוקבא בכתובות דלא מקליין כרעה דאיתת' וע"כ אמר כאן אי נמי כו' והיותר מתוקן בלשנא הוה ליה לומר ועוד א"ו משום דאיהו גופא הוה מסופק בזה אם עבדת שפיר:

והנך בריוני דר"מ בברכות דפיר' רש"י פריצי' מקשה מהרש"א שם על דאמרה ליה דביתהו אלא בעי רחמי עלייהו דלהדרו בתיובת' יש לעיין ע"ז הרי הכל בידי שמי' כו' ויש ליישב וק"ל ונ"ל בישובו כי וודאי כתבנו דלפעמים הק"בה מטה הלבבו' לאיזה הסיבה שיעלה ברצונו א"כ גם כאן היה מקום להתפלל עלייהו דלהדרי כי היכא דלא לצעריני' ובזה יש מקו' לתפילתו של ר"מ שיחזירם השם למען לא יצערו אותו עוד לכן בתחילה אמרה שיסיר מהן יצה"ר אולי רק בעון זה כי היכי דלא לצערינהו ולכך לא בקשה מיד שיתפלל דלהדרו דלכאורה יש להקשות כן ותו י"ל מאי ועוד דקאמרי דהוא פשוטו של דבר ולמה לא התפללה איהי נפשה כמו שעשת' דביתהו דאבא חלקי' בתענית א"ו כנ"ל דלא יאות למעביד כדין ולא דמי' להאי מעשה דסדר תענית ובתחילה לא בקשה כ"א להתפלל שיסיר הקב"ה היצה"ר מהם בחטא זה כמו שמצינו דשבק היצה"ר לכמה קדושים בשביל דמכרזי עלי' ברקיע וכן הסכים. הקב"ה ע"י דאנשי כה"ג כד נכסי ליצרא דע"א אבל להתפלל שיטול מהם כל הבחירה לא משום קושי' הנ"ל ולבסוף דייק' מסיפא דקרא ורשעים עוד אינם פשיטא כו' אלא בעי כלומר אגב דניתן לך רשות להתפלל שיסיר ממך הקב"ה צערם אולי מותר להתפלל דלהדרו מכל וכל כמו שהתפלל דוד הע"ה יתמו חטאים בפתח שהוא מבניין מפעיל כמ"ש ג"כ מהרש"ל שיתום היצ"הר מכל וכל וחשבה דעלי' דידי' רמי' שצערי' דידי' הוא ולכך לא עלה בדעתם להתפלל עלייהו מקדמת דנא הרי נראה מכל הלין דאין להתפלל על הרשעים אשר עומדי' במרדם שיחזירם השם:

הן אמת ידענו מ"ש האר"י ז"ל בס' הכוונות ובשער היחודים שציוו' לחכם אחד שיצא בנו מדתו להשיבו בתשו' שיכוון בברכת השיבנו כו' ויאמר יה"ר שתחתור חתירה כו' ותקבל בתשו' את פלוני בני כי ימינך כו' והנ"ל כי ידע שבנו חזר ותוהה על הראשון ולא היה כ"א סיועת תפילת אביו עליו ולשון התפילה משמעה כן הוא שתחתור לקבל כו' האר"י בברכ' על הצדיקים מקשה מקושי' זאת בעצמה וז"ל על מאי שמתפללי' ותן חלקינו עמהם כו' וא"ל שהוא תפילה שיעזרהו השם לעבודתו זה א"א כי האדם בעל בחירה ותמיה לי למה לא קשי' לי' כזה על ברכת השיבנו ובאמת גם שם אינו קושי' כלל כמ"ש מהרש"א בברכות שהוא ע"ד הבא לטהר מסייעין לו שע"י בקשתו הוא בא וה"ה לכלול עצמו עם הציבור המבקשים את פני ה' בזה ואולי קושייתו על תפילתינו לילך בדרכי החסידו' אין בו סיוע מן השמים:

ונ"ל עוד בנדון שלנו דאב על בנו רשאי להתפלל דמצינו ברא מזכה אבא וא"כ אין לך צער גדול מזה ומכ"ש שמצינו ג"כ שנענש על יציאתו מדתו והרי זה ממש כמעשה דר"מ שכתבנו:

אכן בנדון שלפנינו בשביל אותו התינוק שנשבה עמו רשאין להתפלל ג"כ עליו דהרי משום צער הגוף מתפללי' בעד חבירו ק"ו לשכינה וא"כ מעתה שהו' תינוק אנחנו אביהם של יתו' ומוטל עלינו וע"ז נאמר פתח פיך לאלם ובהיו' שאין תקוה אם לא ע"י חזרת אביו כנודע ע"כ יש מקו' להתפלל גם בעד אביו כדי שלא יטמע ביניהם ואפשר אם יש לזה התינוק פתח תקוה אחרת יש מקו'. לתפילה לאותו פתח ולא על זה:

וגם בספר ש"צ בתפילת יום התענית ראיתי נוסח אחת יה"ר שתחתור כו' ואותם קשי עורף החזירם אתה בתשובה בהרהור תשובה שבלבם שישובו בתשובה שלימה כו' ונ"ל כי ספרא דווקנא כתבא להאי נוסח ובכוונה מכוונת האריך להתפלל שע"י הרהור תשובה שבלבם יחזירם השם כי יהי' כאלו פתחו הם בתשוב' שמסייעי' מן השמים וזהו הנוסח הנ"ל להתפלל על כל הרשעי' אף כי יצאו מן הכלל כולו ולא מאמינים שיש אלקות א"א שלא יהרהרו בתשובה ומחשבתם הקב"ה מצרפ' כאלו עשו מעשה התשובה בפיהם ממש דהרי בישראל הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה ואף כי למי שיצא מן הכלל אעפ"י שחטא ישראל הוא בזה וכן בכמה דיני ריבי' וקידושין:

והא דמסקינן בפרק הרואה בתפיל' החזרת הפוקרים בסתם והשב לב עובדיהם לעבדך נ"ל דאין זה תפילה שיחזירם השם כ"א על עקירת עבודת כוכבים ומזלות שיהי' במהרה בימינו ע"י משיח צדקינו שימלא כל הארץ דעה את ה' וישיבו הפושעי' ממילא וזהו הכוונה באותו התפילה לדעתי ובזה יובן פלוגתת רשב"א דאמר אף בח"ל כן שאף הם עתידי' להתגייר דלכאורה קשה ת"ל שאנו מתפללי' שיתגיירו ומאי עתידי' להתגייר ולפמ"ש מח' מאוד דודאי אין אנו רשאי' להתפלל ע"ז בזה"ז בהיות הבחירה שיט' השם לבות ב"א אלא על העתיד לבוא ואמר להתגייר ולא אמר שיתגיירו דיהיו גרים גרורי' דו"ק בזה:

והנה ברות רבה פרשה ג' מקשה בהדי' קושי' זו על הא דאמרינן והשב לב עובדיהם לעובדיך באמת כו' לא נמצא מתפללים על הרשעים אמר ר"י יבחר כתיב אפי' כל אותן שפשטו ידיהם בזבול יש בטחון ונ"ל כוונת ר"י בתירוצו יבחר כתיב כלומר שאין אנו כולם לרשעים שאסור להתפלל עליהם כי הרוב מהם חשובים כאונס ברשעתם אחרי שמעשה אבותיהם בידיהם ובעיניהם הגונים מעשיהם ולאותם יש תקוה אפי' שפשטו ידיהם בזבול ועליהם אנו מתפללים כנ"ל ופי' דברי בעל יפה ענף דחוקי' וכן המפורש בגמ' ירושלמי שם וגם יש שם נוסח אחר והדברים ברורים ובמסכת סוטה ספ"ק ורבים השיב מעון שביקש רחמים על פושעי ישראל דלא מאמינים שיש אלקות שיחזרו בתשובה אולי גם הוא באופן שכתבתי למעלה שיזכו לתשובה שלימה ע"י זכות הרהורי תשובה שבלבם לכן היתה תפילתו דווקא על פושעי ישראל:

(וצ"ע לתרץ מ"ש בס' חסיד' סי' תרפ"ח מזה):

תוכן העניינים

מעיל צדקה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה