מעיל צדקה· רבי יונה לנדסופר
ג
והנה ראיתי אח"כ הובא לפני אדוני מ"ו מקצת דברי והוא הרבה להשיב נגדי ואני אומר אחר מי ירדוף גדול ישראל כו' ואני כמוץ אשר תדפנו רוח מרוח בינתו אשר עליו ואני לא אמרתי לקבל דעתי זולת בדרך פלפול בעלמא ולפני גדולים יתייצב אשר לפניהם הגון הוא כי חליל' לי לחלוק ע"ד רבי ואשר יראה לפניו אחרי ראו' זה אשר השבתי עליו אדעה אם עוד יתפלא בי:
וזה לשונו בכתבו האחרון אחרי כותבי כתב הלז ראיתי מה שכתב אחד מיוחד מתלמידי' ה"ה כו' שמפרש בש"ס ב"ק דמקשה אלא מעתה נפלה לפני מוכה שחין וכו' לא מתורת תנאי אתינן עליה. אלא מתורת קידושי טעות קא מקשה ואמר שזהו כוונת הש"ס כאשר האריך למעניתו ולי דבריו אינם נראי' דהא קיימא לן בקדשה סתם ולא הזכיר שום תנאי צריכה גט מספק וגבי מוכה שחין נמי אמרינן אלו שכופין להוציא מכל מקום חזינן דצריכה גט ודוחק לומר דהיינו טעמא דצריכה גט מספק דטב למיתב טן דו וכו' א"כ המקשה הוי ליה להקשות אכל מומין גדולים לא לבעי גט ועוד דהא גבי בעל שקדשה סתם נמי אמרינן דצריכה גט מספק וגבי בעל לא שייך לומר טב למיתב טן דו א"ו פשוט בעיני דמכח תנאי קא מקשה ובכל מומי' דעלמא בוודאי לא עלה על דעת המקשה להקשות כלל לומר אף בסתם הוי כאלו התנה דטב למיתב טן דו אלא גבי יבמה שנפלה לפני מוכה שחין דאף דטב למיתב טן דו עם בעלה הראשון לא מגרע גרע לה להיות עם בעלה הראשון כל ימיה ומשני מ"מ טב למיתב טן דו ואינה חפיצה בשום תנאי ולכך בבעל לא שייך לומר בקידשה סתם הוי ליה כאלו התנה דא"כ ה"ל להתנות בפירוש וודאי גבי אשה לא בעי לה למירמי תנאי דלמא לא יסכים הבעל וטב למיתב טן דו אלא גבי בעל ליכא למימר הכי ואף שמקשה ידע דטב למיתב טן דו מכל מקום קשה לי' גבי אחיו כמו שכתבת' אבל אם נפרש דהקושי' הי' שלא יחולו הקידושין למפרע גבי בעלה הראשון וודאי קשה מהאי דקדש' סתם כמ"ש כיון דמקשה שלא יחולו הקידושין למפרע ע"כ לא אסיק אדעתי' הסברא דטב למיתב טן דו וזה פשוט:
ומה שכתב עוד לפרש הירושלמי ולחלק בלשון אנן מבני גלילא דלא דייקא לישנא ומכל מקום כד דייקינן לא מצאתי שום דבר לחלק ומאי נ"מ אם אמר אם יהי' לו בנים תהי' מקודשת כיון דעיקר הכוונה לעקור ד"ת ולא דמי לדברי הרא"ש בתשובתי דשם לא כיון לעקור כלל ואדרבה משם ראיי' לאסור כמו שכת' בתשובתי עכ"ל אמ"ו הגאון נר"ו: