אור ברסלב

מנחת שי על תורה· רבי ידידיה שלמה רפאל נורצי

במדבר

ויקרא

פרק א

פסוק ד

יהיו. בזקף קטן:

פסוק ה

אליצור. חדא מלה כתיב ומלא דמלא מלא יו"ד ומלא וא"ו כתיב. הרמ"ה ז"ל:

שדיאור. מלא דמלא כתיב. מלא יו"ד ומלא וא"ו וכל אורייתא דכותיה וכולהון חדא מלה כתיב הרמ"ה ז"ל:

פסוק ו

שלמיאל. אין בלמ"ד מאריך וחדא מלה כתיב ומלא יו"ד וכל אורייתא דכותא הרמ"ה ז"ל:

צורישדי חדא מלה כתיב ומלא דמלא מלא וא"ו ויו"ד וכל אורייתא דכותא הרמ"ה ז"ל:

פסוק ז

עמינדב. חדא מלה כתיב ומלא יו"ד וכל אורייתא דכותא הרמ"ה ז"ל:

פסוק ט

לזבולן. בתיקון ס"ת לזבלון ס"א לזבולן ונ"ל עיקר ע"כ ומסורת דפרש' ויגש מכרעת דכתיב לזבולן וכ"כ הרמ"ה ז"ל דג' כתיב חסר וא"ו קדמאה ומלא וא"ו בתראה באורייתא כמו שנמסר במסרותינו ושארא כתיב מלא וא"ו וחסר וא"ו תניין וזה אינו מהשלשה:

פסוק י

לבני יוסף לאפרים. קדמאה לבני יוסף לאפרים תניינא דדין עניינא לבני יוסף לבני אפרים וחד פסוק סימן להון לרחביהו לבני רחביהו (ד"ה א' כ"ד):

אלישמע. חדא מלה כתיב ומלא יו"ד וכל אורייתא דכותיה הרמ"ה ז"ל:

עמיהוד. חדא מלה כתיב ומלא דמלא כתיב מלא יו"ד ומלא וא"ו וכל עמיהוד באורייתא דכותא:

גמליאל. חדא מלה כתיב ומלא יו"ד וכל אורייתא דכותיה:

פדהצור. ראיתי חילוק בספרים אם היא חדא מלה או תרתי ובירושלמי דמגיל' פ"ק איתא בהדי' אלו שמות שאינן נחלקין. עמיאל. עמישדי. צוריאל. צורישדי. גמליאל. פדהצור. פדהאל ע"כ. ובמסורת כ"י כלם חדא קריא וחדא כתיב. גם בעל ערוגת הבושם בפ' י"א מנה פדה צור עם השמות הדבקי' דבוק מוחלט. אח"כ ראיתי הרמ"ה ז"ל שכתב פדה צור בנוסחי דיקי חדא מלה כתיב ומלא ה"א קדים לצד"י ולא קריא ומלא וא"ו בין צדי לרי"ש. ובמסורת כל שמות השבטים חדא מלה כתיב. ואשכחן חד נוסחא כתיב ביה פדה צור תרתין מלין עכ"ל:

פסוק יב

אחיעזר. חדא מלה כתיב ומלא יו"ד וכל אורייתא דכותיה:

עמישדי. חדא מלה כתיב ומלא יו"ד וכל אורייתא דכותיה:

פסוק יג

פגעיאל. חדא מלה כתיב ומלא יו"ד וכל אורייתא דכותיה:

פסוק יד

לגד אליסף. בחומש קדמון כ"י כתיב אליאסף באל"ף אחר היו"ד ונכתב בצדו בס' זקן אליאסף. ובס' ר"מ ובס' ר"נ אליסף ע"כ. ובכל ספרים שלנו כתוב אליסף בלא אל"ף ולא שמענו מימינו שום חולק בדבר:

פסוק טז

קריאי. קרואי ק' והכתיב קריאי ביו"ד וכן כתוב החזקוני והכי נדרש בפסיקתא מר' טוביא מלמד שכולם היו צדיקים והם היו בנתינת עשרת הדברות שהרי בויקח קרח חסר יו"ד על שהיו רשעים. וכן הוא במסרה רבתא מערכת אות האל"ף באלפ"א בית"א מן ג' ג' בחד לישן ולית דכותיה חד באורייתא חד בנביאים חד בכתובים לא כבעל הטורים שכתב וא"ו קטיעא וכן כתב הרמ"ה ז"ל נשיאי עדה קראי מועד דקרח חסר יו"ד כתיב. אלה קריאי העדה דבמדבר מלא יו"ד כתיב בר מן יו"ד בתראה דסוף תיבותא וקרי וא"ו כתיב קריאי וקרי קרואי. קרואי העדה דפנחס מלא וא"ו. וקרי יו"ד קרואי כתיב. קְרִואֵי ק' ע"כ ועיין עוד מ"ש בריש פ' קרח ובפ' פנחס:

פסוק יז

אשר נקבו בשמות. מחלוקת גדול ועצום ראיתי בין גדולים החכמים והספרים משנים קדמוניות אם בשמות חסר וא"ו או מלא. אית נוסחי דכתיב בהו נקבו בשמת חסר וכן דרש ר' טוביהו בר אליעזר בפסיקתא שלו אשר נקבו בשמת כתיב חסר וא"ו מלמד שכל הצדיקי' כל זמן שגדולה מתוספת עליהם הם משפילים את עצמם. ולזה נוטה דעת בעל שמן ששון שכך מצא בספר הבבלי ובספר שתי אחיות ואסתייעו מגו מסרה דאמרה שמות ט' מלאים בתורה ולא חשיב בהדייהו נקבו בשמות דאלמא חסר הוא ובמקצת נסחי דיקי מלא וא"ו כתיב ומסרין עליה לית מלא והרמ"ה ז"ל נסתפק בדבר ולא הכריע דמסרה דאמרן מסייעא לסברא קמייתא ובעל א"ת נתישב בדבר והכריע דמלא וא"ו הוא מכמה טעמי חדא שכן מצא ברוב ס"ס וכמעט בכולם וכן בהללי ובקדמון ותו דאשכח תרתי מסראתא דמסעיין להאי סברא חדא אמרה הכי בהדיא בשמות ב' בתורה א' מלא וא' חסר נקבו בשמות מלא ויקראו בשמת סוף מטות חסר ע"כ. וחדא אמרה הכי ויקראו בשמת ג' חסרים בלישנא כשמת אשר קרא ובשמת תפקדו ודין ע"כ. ואילו נקבו בשמות לא חחשיב אלמא דמלא הוא. ואף על גב דכתב הרמ"ה בסוף דבריו דמסרה קדמיתא מסייע¨ לנוסחי דכתיבי חסר מסייע אין בו ממש קרי לה. דהרמ"ה גופיה כתב ומסרה קדמית' דאמרה שמות ט' מלאים בתורה ולא חשיב בהדייהו נקבו בשמות ההיא שמות גרידא קא חשיב בשמות לא קא חשיב אשתכח השתא להני נוסחי דכל לישנא דשמות דשי"ן דידיה בצירי חסר וא"ו כתיב בר מן עשרה ט' מנהון שמות וא' בשמות עכ"ל. ואם כן לא מסייע ולא מידי וכ"מ אח"כ שהעידו חכמי בורגוש וגם בעל שמן ששון על הרמ"ה ז"ל שכך עשה מעשה וכתבו בספרו מלא וכן דעת המאירי ז"ל:

פסוק יח

ויתילדו. אין מאריך ביו"ד ראשונה. וכתוב במכלול דף פ"ט שעי"ן הפעל רפה אשר לא כדת להקל ובפתח פ"א הפעל וכן הדשנה מחלב (ישעיהו ל״ד:ו׳). ובשרשים שרש ילד כתב היו"ד מעמדת בגעיא וכן הוא לב"א:

לגלגלתם. גימ"ל שנייה דגושה בכולם:

פסוק כ

תולדתם. אין בתי"ו מאריך בס"ס וכן כולם:

במספר שמות דראובן. כל דשבטים חסר בר מן ד' ראובן שמעון גד מנשה רשג"ם סימן וכן כתב ר' טוביהו בפסיקתא שלו ד' במספר שמות מלאים ראובן שמעון גד מנשה לפי שנתחלקו מנחלת א"י ונטלו נחלתם בעבר הירדן ונתגאו בעשרן ובשמעון ולוי כתיב אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל צא מכאן לוי נשאר שמעון כדרך ראובן גד ומנשה. ועיין מ"ש לקמן אצל במספר שמות דמנשה:

פסוק כא

פקדיהם. אין בקו"ף מאריך בס"ס וכן כולם וכן הפקדים:

פסוק כב

לבני שמעון וגו' פקדיו. מה נשתנה שמעון שנאמר בו פקדיו מלמד שהיו עתידין להפקד משבטו שהרי חסרו בחומש הפקודי' שלשים ושבעה אלף ומאה. פסיקתא מר' טוביהו ומסורת:

לגלגלתם. דלבני שמעון למ"ד שלישית בלא שוא:

לגלגלתם. דלבני שמעון בס"ס לא נשתנית למ"ד שנייה דלגלגלתם מכל למדי"ן שבתורה כמו ששינה המדפיס. ובעל א"ת הרבה דברים על זה ואין לי בהם חפץ:

פסוק כג

מאות. כתוב במסורת הדפוס מאות כלם מלאים בר מן ג' חסר וסימן ויהיו ימי אדם. ויחי למך. וישקל אברהם לעפרן ע"כ. וטעות הוא ור"ל ארץ ארבע מאת דעפרן כמ"ש סוף פ' בראשית ע"ש:

פסוק כד

לבני גד. הגימ"ל רפה:

פסוק כו

לבני יהודה. פתוחה:

פסוק לד

במספר שמות. דלבני מנשה מלא וא"ו בכל ספרים מדוייקים והוא חד מן ט' מלאים בתורה וסימן נמסר במ"ג פרשת בראשית על פסוק ויקרא האדם שמות וכן הביאם הרמ"ה ז"ל. (ומה שכתב במסורת הדפוס שם ויקרא להן שמות כשמות טעות וצ"ל כשמת חסר וכן מסור עליה לית כותיה כשמת וחסר והמדפיס לא דק שלא הביא הפסוק רק לצורך מלת שמות דמני להו ולאו אדעתיה מלה דלא דמיא השתא עלה). עוד במסרה אחרינא כל שמות דשבטים חסרים בר מן ד' רשג"ם סימן פי' ראובן שמעון גד מנשה. ומסורת כ"י מסיימת וכל נביאים וכתובים דכותא מלא וכל שמות דכותא בר מן ג' חסר וסימן מעשה חרש והאבנים והאבנים. ועיין מ"ש לעיל אצל במספר שמות דראובן:

פסוק מ

לבני אשר וגו' ומעלה. אין במ"ם מאריך:

פסוק מב

בני נפתלי לית בענין ושארא לבני דבנים הוו ליה ובנתא לא הוו לי' ושאר' הוו להון מסור וכ"כ ר' טוביהו בפסיקתא שלו:

פסוק נ

ואתה הפקד את הלוים. כתב המכלול כל הלוים שבמקרא רפויי הלמ"ד ולא כתב שהה"א סמוכה בגעיא כמ"ש במלות אחרות שם וכן בספרים מדויקים כ"י הם כולם בלא געיא:

פסוק נג

והלוים יחנו סביב למשכן העדת. חסר וא"ו משכן העדות דסוף פסוק מלא. מסורת פרש' אחרי מות:

פסוק נד

וידבר. קדמא בבי"ת. השנית ברביע:

פרק ב

פסוק א

וידבר דאיש על דגלו. פתוחה:

פסוק ז

מטה זבולן. מטה כתיב בלי וא"ו ולאחרי' כתיב ומטה עם וא"ו ויש בו דרש בתנחומא הביאו בעל הטורי':

פסוק ט

ראשנה יסעו. כ"כ חסר וא"ו ע"פ המסורת וסימן במלכים א' י"ח במסרה גדולה:

ראשנה. הנ"ל אין ברי"ש מאריך:

פסוק יב

והחונם דעליו מטה שמעון. אין בה"א מאריך בספרי ספרד וכן כולם והדומים להם. הרב המאירי כתב שהוא חסר וא"ו אך בכל הספרים הוא מלא וא"ו וחסר יו"ד וכ"כ בהעתק הללי והחונם דשמעון ולית כתיב כן ושארא והחנים כתיב. וכן כתב הרמ"ה ז"ל והחונם א' לחוד באורייתא כתיב עם וא"ו וחסר יו"ד וסימן והחונם עליו מטה שמעון ושארא כולהון כתיבין חסר וא"ו ומלא יו"ד בלישנא. גם במסרה קטנה כתוב בגיליון כלם חסרים וא"ו בר מן ב' והחונם דשמעון חסר יו"ד החונים בגדרות מלא דמלא עד כאן לשונו. כך היא הגירסא האמיתית כפי הנראה בספרים סוף נחום ולא כמו שכתוב במסרה גדולה כאן ב' כתיב כן מלאים וא"ו וחסר יו"ד:

שלמיאל. אין בלמ"ד מאריך בספרי ספרד:

צורישדי. מלה חדא. ובמסכת סופרים איתא בהדיא הכל שוין שאין חולקין עמיאל. עמינדב. צוריאל. צורישדי. ועיין מה שכתבתי ברי"ש סידרא:

פסוק יד

ומטה גד. הגימ"ל דגושה:

ונשיא לבני גד אליסף בן רעואל. לית כתיב רי"ש בכל השבטים בר מן דין. קדמאה דפרשה דעואל. ד"ר סימן:

פסוק כד

כל הפקדים למחנה אפרים וגו' ושמנת אלפים. יש מאריך במ"ם ושמנת:

פסוק כה

מחנה דן. הדל"ת רפה ובתביר:

עמישדי. מלה חדא כמ"ש בריש סדרא:

פסוק לא

כל הפקדי' למחנה דן וגו' ושש מאות לאחרנה. במחנה דן חסר מלת לצבאתם:

לאחרנה יסעו. בכל ספרים אשר ראיתי הלמ"ד נקודה בקמץ והחזקוני כתב שהיא נקודה בפתח:

פרק ג

פסוק א

ביום דבר ה' את משה. כל דבור אל משה ב"מא ביום דבר ה' את משה. וכל צווי את במ"א ויניחהו אהרן דצנצנת המן בפרשת בשלח:

פסוק ב

בני אהרן הבכר. הבי"ת בגעיא:

פסוק ד

בהקריבם. הבי"ת בגעיא:

פסוק ט

נתונם נתונם. שניהם חסר יו"ד מלמד שנמסרו כולם כאיש א' ולמה שתי פעמים אחד למשכן ואחד לבית העולמים. פסיקתא מר' טוביה:

המה. המ"ם דגושה:

המה לו. קדמאה לו תניינא לי ריש פרשת בהעלתך וחשיב להו התם במסורת עם ז' זוגין מתחלפין קדמאה וא"ו תניין יו"ד:

פסוק יב

כל בכור. הם ד' ב' ראשונים כ"ף כל דגושה ושנים אחרונים רפים:

פסוק יז

גרשון וקהת. הגימ"ל דגושה:

פסוק יח

ואלה שמות בני גרשון. הבי"ת בגעיא:

פסוק יט

קהת. הקו"ף בשוא לבדו. וכן כולם:

פסוק כז

ולקהת משפחת העמרמי. פרשה סתומה:

העמרמי. במקצת ספרים הה"א בפתח:

העזיאלי. העי"ן בקמץ לבד והוא חטוף מפני דגשות הזי"ן. וכמוהו לחברוני לעזיאלי (ד"ה א' כ"ו):

הקהתי. בס"ס הקו"ף בשוא לבדו וכן כולם:

פסוק ל

אליצפן בן עזיאל. חדא מלה כתיב ומלא יו"ד ודכותא אליצפן בן פרנך הרמ"ה ז"ל:

פסוק לז

ועמדי החצר סביב. כתב הרמ"ה על ארבעה עמודי שטים פרשת תרומה מלא וא"ו וכל לישנא באורייתא דכותיה בר מן ב' חסרים וא"ו וסימן כל עמדי החצר דוהאדנים לעמדים סוף פרשת ויקהל ועמדי החצר סביב ואדניהם דריש פסוק דמקמי והחנים לפני המשכן. וכן נסחי דיקי כי האי מסורת סלקי. ומסורת דמסרא עליה כולהון חסרים וא"ו בר מן ד' מלאים שבושא הוא:

ויתדתם. בכל ספרים כ"י מדוייקים וגם בדפוס ישן אין יו"ד בין תי"ו לדל"ת וזו היא מסורת הרמ"ה ז"ל וכל יתדתיו דלכל כלי המשכן סוף פרשת תרומה חסר וא"ו ומלא יו"ד בתראה קדים לוא"ו דסוף תיבותא כתיב ומסיר עליה כולהון חסרים כלומר חסרים וא"ו ודכותא וכל יתדת החצר נחשת חסר וא"ו כתיב וכל לישנא באורייתא דכותא חסר ודכותא וכל היתדת דסוף ויקהל חסר וא"ו כתיב את מיתריו ויתדתיה דאלה פקודי חסר וא"ו ומלא יו"ד קדים לה"א כתיב ויתדתם ומיתריהם תרין חד בוידבר וחד בנשא ותרויהון חסרים וא"ו כתיב:

פסוק לח

מועד. בפסק:

פסוק לט

אשר פקד משה ואהרן. אחד מעשר נקודות בתורה והכי איתא בפ"ק בבכורות ובמ"ר ודוכתי אחריני כמ"ש בפ' לך לך על ביני וביניך ועיין ס' עקרים מאמר ג' סוף פ' כ"ב ומזרחי וגור אריה ופסיקתא דר' טוביה:

פסוק מ

ויאמר ה' אל משה פקוד. סתומה:

פסוק מג

ויהי כל. רפה:

שמת. כ"כ חסר וא"ו בהעתק הללי ובכל ספרים כ"י מדוייקים ודפוסים ראשונים שאינו מהמלאי' כמ"ש למעלה:

פסוק מה

והיו לי. המאריך בה"א:

פסוק מז

לגלגלת. הגימ"לין דגושות:

פסוק נ

מאת בכור. מלא וא"ו שאינו מהששה חסרים בתורה וסימן נמסר במ"ג פרשת ויגש וכן כתב הרמ"ה ז"ל:

פסוק נא

הפדים. לית וחסר וא"ו והיו"ד בלא דגש:

פרק ד

פסוק ו

ופרשו. דרגא בסי"ן:

מלמעלה ושמו בדיו. סימן קדמאה ובתראה ושמו בדיו וב' מציעאה ושמו את בגדיו:

פסוק ז

יפרשו. בלא דרגא:

המנקית. הה"א בלא מאריך והמ"ם בדגש:

המנקית. הנ"ל בהעתק הללי ובספרים מדוייקים חסר וא"ו וכ"כ הרמ"ה ז"ל המנקית דעל שלחן הפנים חסר וא"ו כתיב ומסר עליה כולהון חסרי':

פסוק יא

יפרשו. בפשט:

פסוק יב

ישרתו. השי"ן במאריך:

פסוק יג

ופרשו. הפ"א (הפעל) במאריך. וכן ונתנו על המוט. וכן ונתנו עליו:

פסוק יד

אשר ישרתו עליו בהם. היו"ד בגעיא:

ואת המזרקת. חסר וא"ו ודכותיה דפרשת ויקהל. ואית דמסרי עליה כל אורייתא חסר ודא ודא א' היא דבאורייתא הלין תרין בלחוד הוא דכתיב בהדין לישנא הרמ"ה ז"ל:

עליו. בזקף קטן:

פסוק טו

לשאת. בזקף קטן:

יגעו. הגימ"ל דגושה:

פסוק טז

בקדש ובכליו. הבי"ת בשוא בספרים מדוייקים וכן כתב החזקוני והקו"ף רפה וכן כתב רבינו יונה בספר הרקמה כי משפטו בפתחות הבי"ת ודגשות הקו"ף. ובמסרה גדולה מסור עליו ג' רפין ע"כ כלומר שהבי"ת נקודה בשוא כי בעלי המסורת קורים לשוא כזה רפי לפי שלא יתכן אחריו דגש לעולם כמ"ש בעל מסו' המסורת במאמר ג' אך לא נמסר הסימן. ובמסורת כ"י מצאתי בקדש ג' וסימן הכפרת ובכליו תאכלנו ע"כ והכי פירושא ונתת את הכפרת על ארון העדת בקדש הקדשים דתרומה בקדש ובכליו דהכא בקדש הקדשים תאכלנו דקרח. וכן מצאתי אחר כך במסורת הדפוס פ' קרח ובמסורת אחרת כתיבת יד מסור על זה וכל קריא בקדש הקדשים עד כאן והיא היא:

פסוק יז

ה'. בזקף קטן:

פסוק יט

בגשתם את קדש הקדשים. המסורת עליו לית דמטעים פירוש דסבירין אל:

פסוק כב

נשא. פתוחה:

נשא. בסי"ן לא בשי"ן:

תוכן העניינים

מנחת שי על תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה