מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות
הלכות תפלה · סימן קיח
סעי' א' - בברכת השיבה שופטינו, חותם בה מלך אוהב צדקה ומשפט; ומר''ה ועד יום הכפורים חותם המלך המשפט.
כתב הטור ברכה אחת עשרה השיבה שופטינו כבראשונה וחותם בא"י מלך אוהב צדקה ומשפט ומר"ה עד יה"כ חותמין המלך המשפט. וכתב ה"ר יחיאל אף דקימ"ל ברכה הסמוכה לחברתה אין בה מלכות כתב המחזור ויטרי דגבי משפט שייך לומר מלכות טפי משאר ברכות כדכתיב מלך במשפט יעמיד ארץ. עוד הקשה ה"ר יחיאל מה הפרש יש בין מלך אוהב צדקה ומשפט ובין המלך המשפט לענין שצריך לחזור לראש אם שכח. ובסימן תקפב' כתב הב"י ישוב לתמיהה זו, שרש"י פירש המלך המשפט כמו מלך המשפט. וה"ר מנוח כתב בפרק ב' מהלכות תפלה דמלך אוהב צדקה ומשפט משמע שיתנהגו ברואיו בצדק ובמשפט אבל המלך המשפט רצה לומר שהוא יתברך שופט העולם אי נמי משמע שהוא עצמו הוא המשפט כמו שאנו אומרים הוא החכמה הוא המדע שאין לומר עליו יתברך חכם ומבין שנראה שהוא קונה החכמה והבינה מאחר עד כאן:
וכ''פ מרן השיבה שופטינו, חותם בה מלך אוהב צדקה ומשפט; ומר"ה ועד יום הכפורים חותם המלך המשפט. הגה: מיהו אם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט, אין צריך לחזור, ולא אמרו שיחזור אלא במקום שכל השנה אומרים האל אוהב צדקה ומשפט (הר"י ספ"ק דברכות וטור והגהות מנהגים), וע"ל סימן תקפ"ב.
(ובהליכות עולם ח"ב עמוד רנח' כתב אם נזכר תוך כדי דיבור יתקן ויאמר המלך המשפט, ואם נזכר לאחר כדי דיבור חוזר לתחלת הברכה, ואם סיים התפלה חוזר לראש בתנאי של נדבה).
וכתב המ"ב (ס"ק א') אם אמר בכל השנה המלך המשפט או האל המשפט יצא: (ובחזון עובדיה ימים נוראים עמוד שעז' אם אמר המלך הקדוש במוצאי כיפור יצא י"ח ונכון שיחזור בתנאי של נדבה).
עוד כתב (ס"ק ב') המלך המשפט בשני ההי"ן ויזהר בזה כי י"א דלא יצא ומ"מ בדיעבד אם אמר מלך המשפט לא יחזור:
עוד כתב (ס"ק ג') אם נזכר תוך כדי דבור מעת אמרו ומשפט אומר המלך המשפט ואם לאחר כ"ד שוב לא יאמר ואין מחזירין אותו: (ולדידן חוזר כנ"ל).