מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות
הלכות ברכות השחר · סימן נ
סעי' א' - אחרי פרשת התמיד אומר איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל.
בגמ' קידושין ל. אמר רב ספרא לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד. וביארה הגמ' שצריך בכל יום ללמוד משלושתן. וכתב הב"י שכתבו שם התוס' והרא"ש שעל כן תיקן בסדר רב עמרם (ח"א סי' ח) כמו שאנו נוהגים לומר בכל יום קודם פסוקי דזמרה מקרא ומשנה ותלמוד. ור"ת פירש שאנו סומכין אהא דאמרינן בסנהדרין (כד.) בבל בלולה במקרא ובמשנה ובתלמוד דתלמוד בבלי בלול מכולם: וכתב הרא"ה (חי' ברכות לב.) שתיקנו לשנות פרק איזהו מקומן לפי שאין בכל אותו פרק מחלוקת והיא משנה ברורה למשה מסיני עכ"ל: וכתב הטור ומדרש של ברייתא דרבי ישמעאל הוי במקום תלמוד שהמדרש כתלמוד ועוד שהיא תחלת תורת כהנים שהוא ראש לכל הקרבנות קבעוה אצל הקרבנות ומשנת איזהו מקומן קבעוה אחר פ' התמיד משום דכתיב ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי. ואומרת הגמ' מנחות קי. וכי בכל מקום מוקטר מוגש אלא אלו ת"ח שעוסקין בעבודה בכ"מ מעלה אני עליהם כאילו מקריבין ומגישים לשמי:
וכ''פ מרן קבעו לשנות אחר פרשת התמיד פ' איזהו מקומן וברייתא דר' ישמעאל, כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא משנה וגמרא, דברייתא דר' ישמעאל הוי במקום גמרא, שהמדרש כגמרא.
וכתב המ"ב (ס"ק א') שמותר לאמר פרק איזהו מקומן של זבחים בבית האבל שכל שהוא סדר היום אין בו משום תלמוד תורה לאבל.
עוד כתב (ס"ק ב') שאם אומר המשנה והברייתא ואינו מבין אינו נקרא לימוד. כתב השל"ה כשאומר איזהו מקומן או במה מדליקין או פטום הקטורת יעשה קול ניגון דמשניות עי"ש:
בהמשך - אמירת הודו לה' ושאר פסוקים וה' מלך.
כתב הב"י טעם למה נהגו לומר בכל יום הודו ליי' קראו בשמו וכו' כתב בספר ארחות חיים (הל' ברכות סי' יח - כ) לפי שכל השנים שהיה הארון ביריעה תיקן דוד שיהיו אומרים זה המזמור וכל אותם פסוקים: ומפורש בסדר עולם (פי"ד) כי בתמיד של שחר אומר מהודו לה' עד ובנביאי אל תרעו ובתמיד של בין הערבים מן שירו לה' עד והלל לה' רוממו ה' אלהינו.
עוד כתב הב"י בשם האורחות חיים טעם למזמורים שמוסיפים בשבת ויי' מלך. להודיע יחוד מלכותו בשבת ליום שכולו שבת. וכתב הב"י ומנהגינו לומר ברוך שאמר אחר ה' מלך ומזמור השמים מספרים ובשבת אחר הלל הגדול. ומשמע מדברי ארחות חיים שאין אומרים מזמור השמים מספרים בחול וכן נראה מדברי הזוהר פרשת (תרומה דף קל"ו וקל"ז וע"ש ). אבל העולם נוהגים לאומרו: (והיום לא נוהגים לאומרו בחול וכתב בהלכה ברורה אות ט' ברוב המקומות נהגו אף בחול המועד לומר רק מזמור למנצח בנגינות כמו בשאר ימות החול).
עוד כתב הב"י בשם שבולי הלקט מה שנהגו לומר ה' מלך בעמידה בזמירות בשבתות וימים טובים כתב ה"ר בנימין הטעם לפי שנמצא בהגדה (מדרש כונן בסופו) מלאך אחד עומד שחרית באמצע הרקיע ופותח ואומר ה' מלך ה' מלך וכו' וכל גדודי מעלה עונין אחריו עד שמגיעין לברכו וכשם שהמלאכים אומרים אותו בעמידה כך אנו ראויים לאומרו בעמידה ובחול לפי שמתבטלין ממלאכתן וצריכין למעשה ידיהם ואין להם פנאי לא נהגו לאומרו בעמידה . (כנראה הכוונה לאומרו בעמידה שהחזן אומרו בניגון והקהל עונים אחריו, ולזה אין להם פנאי). עוד כתב שבולי הלקט ויש שאין אומרים אותו בחול כלל. וכתב הב"י ונוהגים עכשיו לומר בכל יום ה' מלך פעמיים בעמידה. ויש נוהגים לאומרו שלוש פעמים ואין להם על מה שיסמוכו.