אור ברסלב
מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות הלכות בית הכנסת › סימן קנז

מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות

הלכות בית הכנסת · סימן קנז

סימן קנו

סעי' א' - יקבע סעודתו בשעה רביעית, ות''ח לא יאחר מתחילת שישית אם לא טעם משהוא בבוקר.

כתב הטור מגמ' פסחים יב: ושבת י. וכשתגיע שעה רביעית יקבע סעודתו. דאמר רב פפא שעה רביעית זמן סעודה לכל היא. ואם הוא תלמיד חכם ועוסק בלימודו ימתין עד שעה שישית. דתניא שישית מאכל תלמידי חכמים ומשם ואילך לא יאחר דהוי כזורק אבן לחמת. והני מילי דלא טעים מידי בצפרא, אבל טעים מידי בצפרא לית לן בה.

וכ''פ מרן כשיגיע שעה רביעית יקבע סעודתו. ואם הוא תלמיד חכם ועוסק בלימודו, ימתין עד שעה שישית. ולא יאחר יותר, דהוי כזורק אבן לחמת אם לא טעם מידי בצפרא.

וכתב המ"ב (ס"ק א') הפועלים זמן סעודתם בשעה חמישית.

עוד כתב (ס"ק ב') שמחשב השעות מתחילת היום אם קם בעמוד השחר, אבל אם קם מאוחר יותר מחשב משעה שקם ממטתו.

עוד כתב (ס"ק ג') ששעה שישית היינו תחילת שעה שישית, ולא יאחר מסוף שישית. ומחשבים בשעות זמניות.

עוד כתב (ס"ק ד') טוב שיאכל ביום אכילה קלה יותר מאשר בלילה. ויאכל ב' פעמים ביום אם חלש ליבו ואל ימלא כרסו בפעם אחת. בשם הזוהר, לא ישמור מזון מיום אחד לחבירו, כדי שיבקש בכל יום על מזונו. טוב שיתפנה קודם סעודתו.

עוד כתב (ס"ק ה') נכון לקבוע סעודה בשישית אף אם טעם מידי בצפרא. (ולפי"ז צ"ע איך בזמנינו קובעים האברכים סעודתם אחר תפילת מנחה גדולה, ולמעשה צריכים להקדים. ואם תאמר שאוכלים בבוקר קשה הרי אין זה זמן סעודה. ואפשר שמה שכתב המ"ב שאם חלש אוכל שני סעודות ביום, לא צריך להמתין עד שעה שישית, אלא מחלק השעות לשלוש סעודות. עכ"פ אם רק טעים מידי בצפרא עדיין צ"ע איך מאחר סעודתו).

תוכן העניינים

מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה