הקדמה קצרה להלכות טבילת כלים · האם האיסור להשתמש בכלי קודם טבילה הוא מהתורה
עוד נחלקו האחרונים גם לדעת הפוסקים הנ"ל שסוברים שמצות טבילת כלים היא מהתורה, האם יש איסור מהתורה להשתמש בכלים קודם טבילה, או שהאיסור להשתמש בכלי קודם טבילה הוא מדרבנן.
לדעת המשנה ברורה בביאור הלכה (סימן שכג סעי' ז') האיסור להשתמש בכלי הוא רק דרבנן. ולפ"ז מתרץ קושיות הפמ"ג על מרן שכתב (שם) שמותר להטביל כלים בשבת, והקשה הפמ"ג והרי מרן סובר שטבילת כלים מהתורה כנזכר למעלה, וכלים הטעונים טבילה מהתורה פסק הרמב"ם (בפרק כג' דשבת) שאסור להטבילם בשבת משום מתקן מנא, ואיך התיר כאן מרן להטביל כלים בשבת. ותירץ בביאור הלכה שאעפ"י שטבילת כלים מהתורה מ"מ שונה טבילה זו מטבילת כלים מחמת טומאה, שמכיון שאין איסור מהתורה להשתמש בכלי קודם הטבלתו וגם אם השתמש בכלי לא נאסר האוכל אפילו מדרבנן לא חשובה הטבלתו לתיקון מנא ולכן מותר להטבילו בשבת, משא"כ בכלי הטעון טבילה מהתורה מחמת טומאה שאסור להשתמש בו קודם טבילה, חשובה הטבלתו לתיקון. וכן דעת הישועות יעקב (סימן קכ' סק"א) שאפילו לסוברים שטבילת כלי מתכות מהתורה מ"מ אין איסור מהתורה להשתמש בהם לפני שיטבילם, רק מדברי סופרים אסור להשתמש בהם אפילו בדרך עראי עד שיטבילם.
אולם החתם סופר (יו"ד סי' קיד) כתב בשם בעל מחצית השקל שהאיסור להשתמש בכלי קודם הטבלתו הוא מהתורה.
להלכה: אסור להשתמש בכלי קודם הטבלתו מדרבנן ואפילו בדרך עראי. שכן דעת מרן לפי הביאור הלכה הנ"ל. וגם בלא זה יש כאן ספיק ספיקא, שמא כדברי האומרים שטבילת כלי מתכות דרבנן כנ"ל, ואם תמצא לומר שהלכה כמאן דאמר שהיא מהתורה שמא האיסור להשתמש בהם לפני הטבילה אינו אלא מדרבנן ואע"פ שלדעת מרן טבילת כלי מתכות מדאוריתא עבדינן כה"ג ס"ס ואכמ"ל.
ועל כל פנים אם הניח מאכל בכלי או בישל בכלי ללא טבילה לא נאסר המאכל בדיעבד, ויעבירנו לכלי טבול, כיון שאין איסור בלוע בכלי לא אוסר הכל את האוכל שהתבשל בו. ולפני שישתמש שוב בכלי יטבילנו. (סימן קכ סעי' טז).