סימן צז · אין לשין את העיסה בחלב או בשר
אין לשין את העיסה בחלב, שמא יבוא לאוכלה עם בשר, ואם לש כל הפת אסורה, אפילו לאוכלה לבדה. ואם לש רק דבר מועט שנאכל כולו בסעודה ולא נשאר ממנו, מותר. וכן אם עושה שינוי בצורת הפת שניכר שהוא משונה משאר פת, מותר, שהרי לא יבא לאוכלו עם בשר. 139. ברייתא פסחים לו. ובמסקנא דאי עבדינהו כעין תורא שפיר דמי, ופרש"י מעט כעין של שור מותר ללוש דאכיל ליה מיד בבת אחת ולא משהי ליה דלינשי שנילוש בחלב. והרי"ף (דף ח ע"א) והרמב"ם (בפ"ט ממאכ"א הכ"ב) והרשב"א (בתוה"ק ב"ג ש"ד) פירשו כעין תורא ששינה בצורת הפת עד שתהא ניכרת שלא יאכל בה בשר, מותר. ובהגהות שערי דורא (סי' ס ס"ק ב) כתב בשם מהרא"י ששני הפירושים עולים להלכה ששניהם סברות יפות הן. ועוד כתב בהגש"ד (סי' לה ס"ק ו) היתר פשוט ללחם משנה שעושים לכבוד שבת ואופים אותו עם פשטידת בשר והלחם בולע משומן הפשטידא, אע"פ שנהיה הלחם בשרי מותר לעשות כן לכתחילה, משום שדבר מועט הוא ונאכל מהר בשבת והוי כעין תורא. וכן פסק הרמ"א לענין פת הנילושה בחלב לחג השבועות. וכן הדין שאין לשין את העיסה בשומן בשר, ואין טחין את התנור בשומן, ואם לש את העיסה או טח את התנור בשומן ואפה כל הפת אסורה. 140. וכתב הב"י בשם הרמב"ם והרשב"א שאם שינה צורת הפת או עשה מעט כפירוש רש"י לעיל מותר. ואם טח את התנור בשומן ורוצה לאפות בו פת, אין לאפות בו עד שיסיק את התנור יפה עד שיתלבן. ואם הוא תנור הדומה לכלי והאש מבחוץ, צריך למלאות בתוכו גחלים עד שיתלבן. 141. הטעם לאופה בתנור שלא מספיק לקנח ולנקות את שיורי הבשר כתבו התוס' (חולין קיא: ד"ה הלכתא) משום שא"א לתנור להתקנח יפה ונדבק בו השמנונית והוי בעין עד שיוסק. ובתנורים שלנו שמנקים יפה התבניות ולא נשאר בהם שום לכלוך מהבשר, נראה שמותר לאפות בהם פת. וכמ"ש הט"ז בסימן צ"ה (ס"ק ז) שבקערות ובקדירה שפיר שולטות בו הידים בקינוח רב. ואין לאפות פת באותה תבנית שצולה בה פשטידה או בשר שמן, אף על פי שרחוקים זה מזה, שחוששים שמא יזוב משומן הבשר לפת. 142. כך הביא ב"י בשם הגהות אשיר"י (בפרק בתרא דע"ז סי' ח) שאם זב שומן מתחת הבשר חשוב כאילו נילוש עם הפת ונאסר הפת אפי' לאוכלו לבדו, ואם לא ראה שזב תחתיו והתנור אינו משופע באופן שיכול לזוב ולהגיע לפת, מותרת הפת בדיעבד, וזה מס"ס ספק זב תחת הבשר מהשומן ספק לא זב, ואת"ל זב, ספק אם בליעת התנור מוליך אל הפת, שנחלקו בזה הפוסקים אם בישול מפעפע בכל הכלי. אך באופן שהתנור משופע לכיוון הפת, אמרינן שודאי זב תחת הפת ונאסר אפי' בדיעבד. וכן בלא משופע וראה שזב נאסר הפת, כיון שיש ספק אחד שמא בליעת התנור מוליך אל הפת. כ"כ הש"ך (ס"ק ב). ואפילו אם הבשר נמצא בכלי בפני עצמו, יש להחמיר שלא לצלות באותה תבנית שאופה בה הפת. 143. כ"כ הב"י בשם הגש"ד (סי' לה ס"ק ו). ובמשב"ז (ס"ק ג) כתב בשם התורת חטאת (כלל לה דין י) דחיישינן שמא יזוב מאוגני המחבת בעין לחוץ.