סימן צג · בליעת כלי חרס בצונן
כלי חרס ישן שבלוע מכמה פעמים חלב, ועבר מעת לעת מבישול אחרון, ונתן בו חלב צונן והשהה אותו למשך כל הלילה, ולמחרת הדיחוהו ובישלו בו בשר, מותר התבשיל בדיעבד. ובשעת הדחק יש להתיר אף אם שהה מעת לעת. 99. כ"כ הטור בשם ר"י הלבן, שכיון ששבע הכלי מבליעת החלב שוב לא בולע בצונן, ומאחר שטעם החלב הישן נפגם הוי נטל"פ שמותר בדיעבד. והט"ז (ס"ק ב') כתב דדוקא אם לא שהה החלב הצונן מעל"ע דאמרינן שהכלי שבע מלבלוע ולא בלע, אבל אם שהה החלב מעל"ע, אמרינן כבוש כמבושל, ונפלט מהבלוע הישן ונבלע חלב חדש ואוסר את תבשיל הבשר. וכ"כ הרש"ל (מכונות אות יב), ודלא כהב"ח (סי' קג) והלבוש (סעיף א) שכתבו שגם בשהה מעל"ע לא בולע מידי. והש"ך בנקודות הכסף כתב דאפי' כלי חרס חדש לא חשוב כבוש ולא בולע פחות מעל"ע. והכה"ח (אות לב) כתב דבשעת הדחק אפשר לסמוך על הב"ח והלבוש דאין כבישה בכלים.