סימן צב · נר חֵלֶב הנוטף על הכלי
נפלה טיפת חֵלֶב מנר חֵלֶב על גבי כלי עץ, אם נפלה הטיפה ממקום השלהבת צריך הכלי הגעלה. ואם נפלה מצד האחר של הנר לא צריך הכלי אלא גרירה במקום שנפלה שם הטיפה. וכן אם נפלה טיפה מתוך קדירה של חֵלֶב מהותך הנמצאת על גבי האש על כלי, אין צריך אלא גרירה, שכל שנפסק הקילוח לא חשוב עירוי האוסר כדי קליפה. 92. כ"כ בתרומת הדשן סימן קע"ו הביאו הב"י בסוף הסימן וז"ל נר של חלב העשוי כעין נר של שעוה שנטף ממנו טיפה של חלב על כלי אין צריך כי אם גרירה, אבל חלב מהותך חם, או נר הדולק ע"י חלב מהותך, שנפל ממנו טיפה על כלי, צריך הגעלה. והש"ך (ס"ק ל"ח) כתב שאם הטיפה נפלה דרך האש אוסרת וצריך הגעלה, אך אם לא נפל דרך האש עצמו וכן חלב שהותך בקדירה ונופל ממנה טיפה, כיון שהטיפה לא עברה דרך האש עצמו די בגרירה, וגם לא חשוב עירוי מכלי ראשון שאוסר כדי קליפה שהרי נפסק הקילוח. והא דאמרינן שצריך גרירה זה בכלי עץ, אבל נפל על הברזל נועץ עשר פעמים בקרקע קשה ודיו. וכן הוא בט"ז (ס"ק ל) ועוד הביא דברי המהרי"ל (מנהגים הלכות הגעלה צ:) שכלי ראשון חשוב רק אותו הכלי שהיה מונח ע"ג האש, אך אם הכניס לתוכו כלי אחר [מצקת] ושאב ממנו ועירה ממנו, חשוב עירוי מכלי שני, ואם השהה את הכלי ששואב עמו תוך הכלי הראשון ובעודו שם מעלים המים רתיחות גם הוא חשוב כלי ראשון. והט"ז האריך לחלוק ע"ז והביא כמה ראיות שבכל אופן נחשב כלי ראשון והעלה להחמיר שלענין מליגת התרנגולת דינו ככלי ראשון ולענין אם אפשר להגעיל מכלי זה אמרינן שחשוב ככלי שני וא"א להגעיל בו. וכן הסכים בנקודות הכסף להחמיר מספיקא עיי"ש.