סימן פט · המתנה אחר אכילת תבשיל של בשר או גבינה
אכל תבשיל שהתבשל בו בשר [ולא אכל מהבשר עצמו], ורוצה לאכול מתבשיל שהתבשלה בו גבינה [ולא מהגבינה עצמה], מעיקר הדין אין צריך להמתין או ליטול ידיו ביניהם. 36. כ"כ מרן. והרמ"א כתב שיש מצריכים נטילה אם נגע בידיו בתבשיל, בין של בשר ובין של גבינה. וכתב הש"ך (ס"ק כ) שאף שבגבינה עצמה ביום אין צריך נט"י אם ידיו נקיות, בתבשיל חמיר טפי שנדבק יותר בידים. וכן להיפך אין צריך נטילה. אבל אם אכל תבשיל של בשר ורוצה לאכול הגבינה עצמה, או אכל תבשיל של גבינה ורוצה לאכול הבשר עצמו, צריך נטילה, ומצד הדין לא צריך להמתין ביניהם. 37. כ"כ מרן בסעי' ג שצריך ליטול ידיו ולא צריך להמתין. והמנהג להמתין אחר אכילת תבשיל של בשר כמו באוכל בשר עצמו ואין לפרוץ גדר. 38. בב"י או"ח סימן קע"ג. והביאו הרמ"א כאן שנהגו שלא לאכול גבינה אחר תבשיל בשר ואין לפרוץ גדר. [וצ"ל שמה שכתב כאן מרן שאין צריך להמתין הוא במקום שאין מנהג ידוע]. וכתב עוד הרמ"א שאין להחמיר בזה בקדירה בשרית [שלא הודחה יפה. (ש"ך ס"ק י"ט)] כל שאין בתבשיל בשר. וכן אם רוצה לאכול בשר אחר שאכל תבשיל גבינה לא צריך להמתין ומספיק נט"י. ותבשיל שנמס בו שומן הבשר דינו כבשר עצמו, ומן הדין אסור לאכול אחריו גבינה ללא המתנה. 39. בשו"ת הרשב"א (חלק א סימן שז) הביאו הב"י באו"ח סימן קע"ג, והרמ"א כאן. והש"ך (ס"ק יח) כתב אפילו שומן עוף. שמש המשמש בסעודה ונוגע במאכלים לא צריך נטילה בין בשר לחלב. 40. כ"כ הרמ"א בשם הב"י. והש"ך (ס"ק כא) כתב שלא דקדקו, שדין זה שייך למים ראשונים, שהשמש שאינו אוכל לא צריך נט"י. אבל בין בשר לחלב גם השמש אע"פ שלא אוכל צריך נט"י שהרי נוגע במאכלים.