סימן פז · ביצים הנמצאים בעוף
אם יש לביצים הנמצאים בעוף חלמון וחלבון מותר לאוכלם בחלב. 18. בפ"ק דביצה ז. השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות, מותרות לאוכלן בחלב, רבי יעקב אומר אם היו מעורות בגידין אסורות. וכתב הב"י שמשמע מהפוסקים שהלכה כת"ק. ונחלקו הראשונים איזו היא ביצה גמורה, הרשב"א (בתוה"ק ב"ג ריש ש"ד פד:) והר"ן (ג: ד"ה תניא השוחט) כתבו, שכשהחלמון והחלבון גמור אע"פ שמעורה בגידין ועדיין לא נתקשתה הקליפה מותרים בחלב, ודלא כדעת הרשב"ם שמצריך שהקליפה החיצונה תתקשה. והרא"ש (סימן ח') כתב בדעת רש"י, שאע"פ שלא נגמר החלבון אלא נגמר החלמון לבד ואפילו יש לה חוטים אדומים מותרת בחלב, רק שלא תהיה מחוברת באשכול של ביצים. ורבינו ירוחם (בנט"ו אות כ"ח קלז.) פסק, שאם נגמר החלמון אפילו מחוברות באשכול חשיב ביצה גמורה. והש"ך (ס"ק י') כתב שרש"י ס"ל כפירוש רבנו ירוחם, וא"כ אפילו מחוברות באשכול מותר לאוכלה בחלב אם נגמר החלמון. והאורחות חיים (הלכות איסורי מאכלות סי' ע"ב) כתב בשם הר' יונתן, דכשנעקרו מהאשכול מותרים, ואם לא נעקרו אסורים, והני מילי לאוכלם יחד, אבל בזא"ז מותר בלא נטילה ובלא קינוח פה. ועוד הביא באו"ח בשם י"א, שאם יש לה קליפה לבנה אע"פ שהיא רכה חשוב ביצים גמורות. וסיים ע"ז הב"י דלענין בשר בחלב אין להחמיר בזה כיון שבשר עוף מדרבנן, ולענין מליחה נהגו העם למולחם אם אין להם חלבון. והט"ז (ס"ק ו') כתב בשם מהרש"ל, שאע"פ שיש להם החלבון אם מעורה בגידים אסור לאכלה בחלב, ולכתחילה נהגו שלא לאכול בחלב אפילו כשהקליפה החיצונה קשה, וכל זה לכתחילה אבל בדיעבד אם נגמרה הקליפה הדקה מותר. והש"ך (בס"ק י') פסק לכתחילה כרשב"ם שמצריך שתתקשה הקליפה החיצונה, וכתב אפי' אם נגמרה קליפתה הדקה אם מעורה בגידים אסורה אפילו בדיעבד ומשום שיש פוסקים כראב"י, אבל בהפסד מרובה מותר אם נגמר החלמון, ואפילו היא מעורה בגידים דהיינו מחוברת באשכול ממש. ודעת מרן כדעת הרשב"א הנ"ל, ולאוכלם בזה אחר זה כדעת ר' יונתן הנ"ל. ואם יש להם רק החלמון כשהוא גמור אף על פי שלא נעקר מהאשכול, מותר לאכול אחריהם חלב, אבל לא לאוכלם ביחד.