אור ברסלב
מנחת נתנאל שבת › דף ג:

מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל

שבת · דף ג:

דף ב:

בגמרא ואיב"ע אידי ואידי בשוגג והכא בקנסו שוגג אטו מזיד קמפלגי וכו' מקשין העולם, א"כ תפשוט דרב ביבי דמדקנסו בשוגג ש"מ דלא התירו קודם שיבא לידי חיוב חטאת וא"ת הא מדאידך ברייתא דלא קניס שוגג אטו מזיד ש"מ דהתירו קודם שיבא לידי חיוב חטאת מ"מ קשה תפשוט ממ"נ בעי' דרב ביבי כמו שפשוט בהך שמעתתא בעי' דאביי דקאמר מאי לאו בהא קמפלגי מ"ם ככרמלית דמיא ומ"ס לאו ככרמלית דמיא. ונראה בזה דל"ק דודאי בעי' דאביי נפשוט לחומרא כיון דבהך ברייתא קתני מותר להחזירו ובהך ברייתא קתני אסור להחזירו דהוי ככרמלית פשטינין לחומר' כהבריית' דהוי ככרמלית וכן משמע בהמהרש"א ובמהר"ם אבל בעי' דרב ביבי אם התירו לו איסור שבות קודם שיבא לידי חיוב חטאת יש פנים לכאן ולכאן אם מחמרינן שלא להתיר שבות, או מחמת חומרת שבת נתיר לו שבית כדי שלא יבא לידי איסור חטאת וא"כ בחד ברייתא קתני דקנסינן שוגג אטו מזיד ולא נתיר לו קודם שיבא לידי איסור חטאת ובחד ברייתא קתני דלא קנסינן ונתיר לו כדי שלא יבא לידי חיוב חטאת וא"כ בכל צד יש קולא וחומרא וא"כ האבעי' במקומה עומדת ווה פשוט:

ואם זה ישבתי מה שהקשה אחד מן המשכילים. לפי מה שכתב הרא"ש אם הטעינו חבירו על ידו ולא עקר גופו ועמד במקומו והושיט ידו לחוץ פטור דלא חשוב עקירת היד כעקירת חפץ וא"כ לפי נדון זה ה"ה אם נטל הוא בעצמו החפץ מבעוד יום והוציא ידו משחשיכה לא אתי לידי חיוב חטאת דעקירת היד לא הוי כעקירת חפץ אף שהחפץ בידו וא"כ מאי פריך אדרבא איפכא מסתברא וכו' משחשיכה דאי שדי לי' לא אתי לידי חיוב חטאת לא ליקנסיה. אימא משום הכי לא משני הכי דניחא לי' לאוקמי' השני ברייתות בחד גוונא דנטל החפץ מבע"י אלא דהך ברייתא איירי שהוציאו ג"כ מבע"י ואידך ברייתא איירי שהוציאו משחשיכה ולא אתי לידי חיוב חטאת כיון דנטל החפץ בידו מבע"י ולפי מה שכתבתי מיושב שפיר דהכי פריך אדרבא איפכא מסתברא וכו' והוי לי' לאוקמי' תרווייהו ברייתות שנטל החפץ בידו משחשיכה והוציא ג"כ משחשיכה ומחולקים אי נתיר לו חזרת היד קודם שיבא לידי חיוב חטאת או לא נתיר לו איסור דרבנן ומ"מ לא איפשוט איבעי' דרב ביבי כמו שכתבתי כיון דאיכא בכל צד קולא וחומרא וא"כ אין בידינו הכרע כאיזה ברייתא ודוק:

ובזה מיושב מה שלכאורה תמי' קיימת מה שהביא הרי"ף והרא"ש לפי המסקנא דבמעוד יום קנסינן ומשחשיכה לא קנסינן א"כ קושיית המקשן במ"ע איפכא מסתברא וה"ל עכ"פ לאוקמי חדא מבע"י קנסינן אבל במשחשיכה לא קנסינן אבל לפי מה שכתבתי מיושב דודאי וה לא ניחא לאוקמי הברייתא בכה"ג דניחא לי' לאוקמי בחד גוונא דכלהו איירי שנטל החפץ בידו מבע"י וא"כ לשיטת הרא"ש לא אתי לידי חיוב חטאת והאי דפריך אדרבא איפכא מסתברא אינו אלא דפריך דה"ל לאוקמי תרווייהו שנטל החפץ בידו משחשיכה וגם הוציא משחשיכה וכדאמרן ודו"ק:

תוכן העניינים

מנחת נתנאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה