אור ברסלב
מנחת נתנאל פסחים › דף לה.

מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל

פסחים · דף לה.

דף לא.

בטור סי' תס"ב פסק בשם רש"י דמי פירות לבד מחמיצין וכן משמעות תוס' ורא"ש שהבינו כך לפרש"י ולוקחים דברי' מהא דכתב רש"י על הא דאין לשין את העיסה ביין ושמן ודבש ולר' יוחנן דאמר לעיל מי פירות אין מחמיצין לא קשה הך דאיהו אין חייבין על חמיצו כרת ולא הוי חמץ גמור אבל נוקשה הוי ע"כ. ומדלא משני הך ברייתא דאין לשין מיירי ע"י מים אלא אפי' בלא מים מקרי נוקשה. ומכח זה הקשו על רש"י מהאי דמנחות דאמר ר"ל מגבלה במים וכשירה וכן מהאי דקתני לקמן משמע מי פירות לבד אין מחמיצין. ואמר אדמו"ר נ"י לישב דברי רש"י דלא לשוי' כטועה בדבר הלכה דודאי אליבי' דר"ל ס"ל לרש"י דמי פירות לבד אין מחמיצין והא דאמר ר"ל עיסה שנולשה ביין ושמן ודבש אין חייב על חמיצו כרת משמע הא לאו אית בי' איירי שנילש ג"כ במים וכן הלכתא כר"ל בהא דהא רבא פסק כוותי'. ואין להקשות היכי שייך למימר דר"י ור"ל תרווייהו אמרו בחד לישנא. עיסה שנולשה ביין ושמן ודבש אין חייבין על חמיצו כרת דר"י איירי שנילוש במי פירות לחוד. ולר"ל איירי שנילוש בשמן ודבש עם תערובת מים וצ"ל דתרווייהו איירי בלא תערובת מים אלא שמר דייק אין חייבין על חמיצו כרת אבל לאו אית בי' ולמר אין חייבין על חמיצו כרת ואפי' נמי לאו לית בי'. רק אליבא דר"י הוכרח רש"י לפרש דאפי' מי פירות לבד חמץ נוקשה מיהת הוי (וכן כתב רש"י והא דאמר ר"י לעיל ודאי שהי' גירסא לרש"י אמר ר"י ור"ל עיסה שנולשה ביין ושמן אין חייבין על חמיצו כרת) דהא ס"ל לרש"י אליבא דהילכתא חמץ נוקשה אינו אלא מדרבנן כ"כ כל הפוסקים ועיין בפ"ח א"ח סי' תמ"ז. וא"כ למאי דס"ל לר' יוחנן במנחות לר"ע אשר תקריבו לרבות מנחת נסכים לחימוץ ותיפוק לי' מי פירות אין מחמיצין כלל אלא עם מים נוקשה הוי כמו לר"י א"כ ל"ל קרא אשר תקריבו דלנוקשה לא צריך קרא דהוי מדרבנן וצ"ל דס"ל לר"ע אליבא דר"י דנוקשה מדאורייתא קשיא הלכתא אהלכתא דקי"ל דמדרבנן היא וקיי"ל הלכה כר"ע מחבירו לכך מפורש רש"י אליבא דר"י מי פירות לחוד נוקשה הוי וא"כ מי פירות עם מים נמי ענוש כרת וא"כ צריך אשר תקריבו דס"ל לר"ע דס"ל מנחת נסכים נלושה במים כשרה. אבל לר"ל דס"ל לר"ע אשר תקריבו לרבות לחם הפנים י"ל דמי פירות עם מים נוקשה היא ומי פירות לחוד אין מחמיצין כלל וא"כ לק"מ דהלכתא כוותי' דר"ל ודו"ק עכ"ל שמעתי מפי אדמו"ר נ"י. ולי יש להשיב על דבריו בתחילה אציגה לפניך דברי הרא"ש וז"ל שכתב על רב אלפסי שפסק הלכתא כר"ע וז"ל והשתא לדבריו משמע דאפי' מי פירות עם מים אין מחמיצין וקשה לדבריו מההיא דמנחת נסכים כדפרשתי לעיל ע"ש לכאורה אין הבנה לדברי הרא"ש דהרב אלפסי פסק כר' עקיבא ור' עקיבא סבירא לי' דאשר תקריבו לרבות לחם הפנים והאי דאמר ר"ל התם מנחת נסכים נלושה במים וכשירה היינו אליבי' דר' יוסי הגלילי ונ"ל שקשי' לי' להרא"ש למה שכתב רב אלפסי דהא דלא אשכחן אמורא דפליג על רשב"ל. הא ר' יוחנן מהפך הפלוגתא דר"ע ס"ל לרבות מנחת נסכים ואליבי' צ"ל דס"ל לר"ע דמי פירות עם מים מחמיצין עכ"פ אבל לאחר העיון אין מקום לקושיא זו דהא בשמעתין פריך על הא דאמרינן ושוין שאין לשין את העיסה בפושרין מ"ש ממנחות דתנן כל המנחות נילושית בפושרין ונ"ל ע"כ דשוין דאין לשין בפושרין אפי' עם מי פירות דאל"כ לא תקשי לך ממנחות א"כ לא קשה מידי על הרב אלפסי והאי דאמר ר"י אשר תקריבו לרבות מנחת נסכים אליבא דר"ע וצ"ל דמי פירות מחמיצין עם מים היינו דהתם במנחות נילוש בפושרין כדתנן כל המנחות נילושין בפושרין לכך מחמיצין ודו"ק היטב. ומעתה מיושב ג"כ דברי הרב דס"ל לרש"י דמי פירות מקרי חמץ נוקשה דאל"כ למ"ל לפרש כך אליבא דר"י דל"ל כמו שכתבתי לעיל דלר"י הוכרח רש"י דמי פירות עם מים כרת הוי דאל"כ תקשי הלכתא אהלכתא דל"ל אשר תקריבו אליבא דר"ע לחמץ נוקשה די"ל מי פירות עם מים נוקשה מקרי אלא דגבי מנחות נילשת בפושרין לכך מחמץ ודו"ק והעליתי לפני אדמו"ר נ"י אח"כ מצינו קצת מזה בדבר ר' ישעי' האחרון ז"ל. אמנם אדמו"ר לא חזר מדבריו ואמר דאין ראי' מוכרחת די"ל דהא דאמר ושוין שאין לשין בפושרין קאי בלא מי פירות ומקשה מהא דתנן כל המנחות נלישות בפושרין. מהני מנחות דנלישות בלי שמן כגון מנחת קנאות כתיב לא ישים עלי' שמן או מחלות תודה ורקיקי נזיר דאמרינן לקמן רביעית היא ומתחלקת לכמה חלקים ובטל השמן לגבייהו כמ"ש מהרש"א לקמן והוי כאילו נילוש במים לבד וק"ל. אמנם אין משמע כן בדברי רש"י ותוס' ד"ה במקום זריזין וע"ש:

מעתה אני אומר אף לדברי אדמו"ר מ"מ קשה לרש"י מהאי דותיקא לקמן דברייתא הוא דשרינן ותיקא במשחא ומילחא ולדברי ר' יוחנן מוכח דס"ל מי פירות מחמיצין. ונ"ל למלאות דבריו לשיטתו לתרץ ג"כ קושיא זאת בשיטת רש"י. דבמנחות האריכו תוס' קצת יותר בקושיא זו והאי דותיקא לשיטת רש"י דמי פירות מחמיצין אמאי שרינן ותיקא במשחא ומלחא ואין לומר דאיירי ע"י שימור דא"כ מיא ומלחא נמי שרי. ובתשובות של ר' אליהו בן חיים סי' ע"ד ח"ב רצה להוכיח מדברי תוס' אלו דס"ל דמלח מקרי תולדה דמים דאלת"ה מאי קושיתו מהאי דמתוקא שמא איירי ע"י שימור אך הך מתוקא דאסר דא"א לשמרן מיא עם מלחא שהם מי פירות לשיטת רש"י לדברי ר"ג והא דשרי משחא ומלחא דמיעוט מלח בטל לגבי משחא. אך שחזר מדבריו דא"כ נוכל לומר דס"ל לתוס' דמלח מי פירות נקרא רק דמהני שימור דמיעוט מלח בטל לגבי מים ע"כ דברי מהרב"א. והקשתי לדברי מהארב"ח מאי קושיתי' מהך ותיקא דהא י"ל דתשני הא במשחא ומלחא הא במים ומלחא האי דשרי ותיקא איירי במיא ומלחא דהמלח בטל לגבי מים והוי כולו מים והא דתני ותיקא אסור היינו משחא ומלחא דבטל המלח לגבי משחא ונעשה מי פירות וא"א לשמור לשיטת רש"י לר"ג דכולי ברייתא איירי במי פירות לבד בלי מים וצ"ל דקושית תוס' לשיטת רש"י ורש"י בעצמו מפורש לקמן משחא ומלחא בקמחין שרי דמי פירות אין מחמיצין וע"ז הציעו תוס' דבריהם אבל לפי מה שכתבתי לעיל בשם אדמו"ר דס"ל לרש"י אליבא דהלכתא כר"ל דמי פירות אינם מחמיצין אלא שהוכרח רש"י לפרש דמי פירות מחמיצין לר"י א"כ לא מקשי תוס' מידי דהאי דמפרשין לקמן קאי אליבי' דר"ל דס"ל מי פירות אינם מחמיצין אבל לר' יוחנן יש לומר להפוך דהאי ותיקא דאסיר איירי במשחא ומלחא כדאמרן ודו"ק היטב:

תוכן העניינים

מנחת נתנאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה