מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל
נדרים · דף ח.
בר"ן ד"ה והא דקתני וכו' ולעיל אמרינן בפשיטות מאן תנא דמפליג בין נדר לנדב' עכ"ל לא ניח' לי' לפרש דהך מאן תנא דמדקתני כנדרי רשעים משמע הא כנדבותם אינו נדר כדתני בהדי' בתוספתא דמגופא דמתני' אין הוכחה די"ל מ"ש נדר או נדבה ברשעים אפי' נדבותם נדרי ובכשרים נדרים נדבה מתוך שהיא ברצון גמור וכשר הדבר לעשות וק"ל: ע"ב בר"ן ולעיל אמרינן בפשיטות מאן תנא דשאני לי' בין נדר לנדבה לעיל אמרינן הכי משום דקושטא דמילתא הכי היא עכ"ל. כוונתו דקאמר מאן תנא דשאני לי' בין נדר לנדבה לאו מקשין היא. אלא כל זה אמר התרצן מאן תנא דשאני לי' וכו' אפי' תימא ר"מ היא וא"ת הא קתני כנדבותם נדר משמע דנדר ונדבה חד תני וכו' וכ"מ בכמה מקומות בתלמוד בבבא בתרא וכמה אמר ר' יהודא ד' אמות דכולהו ר' יצחק וק"ל ובמכילת' (דף ע"א) בהר"ן ד"ה מנא הני מילי: