מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל
כתובות · דף עו.
בתוס' ד"ה ולר"ע תפיסה לא מהני וכו' עד ומיהו משמע בריש אלמנה לקמן דלא מהני תפיסה לכתיבה אפי' מחיים דבעל כמו שאפרש בסמוך עכ"ל ויש לדקדק מאי קושיתם לפי' ר"ת הלא יוכל לפי' הסוגיא דפ' אלמנה לקמן בשתפסה לאחר מיתה וכפי' הריב"ן שם (דף צ"ו) בד"ה אלמנה וכמו כן בסמוך כתבו ובתפיסה מחיים איירי דאי בתפיסה לאחר מיתה היכא בעי התם מר בר ר' אשי למימר דאפי' בכתובה לא מפקינן הלא לפי' ריב"ן לק"מ ונראה דשיעור דבריהם כך היא דריב"ן אזיל לשיטתו שראה בתשובות הגאונים דלית הלכתא כמר בר ר' אשי' ניחא לפרושי כפרישו ור' אשי הכי פרישו אלא למזוני מה דתפסה תפסה הכי נמי לכתובה וכר"ט קיי"ל דהלכה כר"ע מחבירו ולא מחבריו דהא קאמר לא הי' כח ביד חכמים להוציא מידה ומזונות וכתובה חד דינא אית להו למר בר ר' אשי א"כ חכמים אלו ג"כ ס"ל כר"ט אבל ר"ת פסק כמר בר ר' אשי כמו שהביאו לקמן בפ' אלמנה וכן הסכימו התוס' ודאי א"א לומר בתפיסה לאחר מיתה ולמר בר ר' אשי דלא מחלק בין מזוני לכתיבה ע"כ כר"ט ס"ל וקשיא הילכתא אהילכתא דבכולי תלמודא קיימו כמר בר ר' אשי ובהא קיי"ל כר"ע דר"ל מהדר עובדא וגם ר' יוחנן מודה לי' ודו"ק:
בא"ד ואפי' לרע"ק בחיי היבם נמי מהני תפיסה עכ"ל פי' לדבריהם דהשתא לפי דבריהם דטעם דלא מהני תפיסה מחיים דבעל משום דלא נתנה כתובה לגבות מחיים לכך בחיי יבם נמי מהני תפיסה דהיבם כאחר דמי וקרינן בי' לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתב ליכי כדאמרינן לעיל (דף פ"א) וק"ל: