אור ברסלב
מנחת נתנאל כתובות › דף מז.

מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל

כתובות · דף מז.

דף מג:

ברש"י ד"ה לאמה קרא יתירה הוא ודריש וכו' אי בקטנה לא אצטריך השתא זביני מזבין לה מעשה ידיה מבעי' עכ"ל ודבר תימא פירושו לאין צורך ואי נמי איירי בקטנה פשיטא קשה למה לי לאמה ת"ל מבנערי' בית אבי' והנראה בזה דלכאורה לק"מ לאמה אצטריך לאחר אירוסין דמעשה ידי' לאבי' ואי הוי ילפינן מבנערי' כיון דבהפרת נדרים כתיב לא הוי שמעינן מיני כ"א עד שעת אירוסין דומיא דהפרת נדרים ועוד הקשתי לשאול שם בסוגי' שם בכתובות (דף מ"ז) דקאמר אלא קטנה לא צריכא קרא השתא זבוני מזבן לה מעשה ידי' מבעי' הא אמרינן לקמן (דף י"ת) דאין אדם מוכר בתו לשפחות אחר אישות וא"כ איכא למימר אימא ה"מ קטנה וצריכא הקרא על מעשה ידי' לאבי' אחר אירוסין ובכה"ג לא יוכל לזבוני לה דאין אדם מוכר בתו לשפחות אחר אישות ובזה יבואר כוונת רש"י לתרץ מה פריך אימא האי צריך למעשה ידי' אחר אירוסין דלאבי' ע"ז מפרש ובבתו נערה אשמועינן כלומר התם בכתובות מוקמינן לה להא דר"ה בבתו נערה דאי בקטנה לא אצטריך השתא זבוני מזבן קשה אימא בקטנה ואחר אירוסין שאין יכול למוכרה אלא ש"מ דר"ה איירי קודם אירוסין ופ"ש למ"ל לאמה ת"ל קודם אירוסין מבנערי' בית אביה ודו"ק היטב:

בתוס' ד"ה ואימא ה"מ קטנה אע"ג וכו' וא"ת הא אמרינן בפ' נערה שמעשה ידי' לאב מדזכי לי' רחמנא לממסרה לה לחופה וכו' ומאי ראי' אימא ה"מ קטנה אבל נערה לא כדאמר הכא עכ"ל וקשה אימא דסמך אקרא דכי ימכור לאמה אלא דפריך ואימא ה"מ קטנה ע"ז משני מדזכי רחמנא לממסרה לחופה נשמע עכ"פ בקטנה דמעשה ידי' לאביה וא"כ אייתר לאמה להורות אפי' בנערה דמעשה ידיה לאביה ותרצתי בזה דכוונת תוס' להקשות דא"כ לא הוי פריך ר' אחאי שם אימא דיהב לה שכר פקעתה הא כתיב את בתי נתתי לאיש וכולל בין קטנה ובין נערה ובקטנה נותן לאיש אפי' לא יהיב לה שכר פקעתה מסתמא נערה גם כן מעשה ידי' לאבי' ולא נותן לה שכר פקעתה אלא ע"כ צ"ל הא דקאמר מסתברא דאבי' הוי מדזכי לה רחמנא למימסרה לחופה חזר מדרשת דר"ה לאמה וצריך לאמה לדרשא אחרינא כהני תנאי לקמן (דף י"ט) וע"ז פריך ר' אתאי שפיר דבין בקטנה ובין בנערות בכולהון יוכל לומר את בתי נתתי היינו דיהיב לה שכר פקעתה וע"ז קבעו דבריהם ה"ל לר' אחאי למפרך פרכא קמייתא על האי מסתברא אימא ה"מ קטנה אבל נערה לא ודו"ק:

ועפ"ז אמרתי ליישב מנ"ל באמת שמעשה ידי' לאבי' אפי' אחר אירוסין אימא דוקא עד שעת אירוסין אבל אחר אירוסין כיון דיצאה מרשות אב לענין הפרת נדרים אין מע"י לאבי' היינו דלבתר דמשני לקטנה ל"ל קרא השתא זבוני מזבין לה א"כ בנערה ג"כ מוכח דמעשה ידי' לאבי' מדזכה למימסרה לחופה וכ"ת דיהיב לה שכר פקעתה הא בקטנה לא נותן לה שכר פקעתה וקרא סתמא כתיב את בתי נתתי לאיש בגונא חדא בין קטנה בין נערה ואייתר לאמה אלאחר אירוסין שמעשה ידי' לאבי'. ומעתה עפ"ז מיושב קושיית תוס' בכתובות (דף מ"ז) ד"ה השתא זבוני מזבין הקשה הר"י מאורלייניש דאמאי איצטריך וכו' תיפוק לי' דאין יכול למכרה מדאיצטריך לאמה וכו' עכ"ל ומ"מ איצטריך לאמה אלאחר אירוסין דאין רשאי למוכרה אתר אישות ודו"ק. ולפ"ז נסתר מה שבניתי לתרץ פי' רש"י דמלאמה שפיר נלמוד אחר אירוסין כדפרישית אבל אם נלמוד מבנעוריה ל"ה ידעינן אחר אירוסין ובנעוריה לאו יתירא וצריך על כל שבח נעורי' לאבי' ומאי פריך ת"ל מבנעורי' וצ"ל דס"ל לרש"י לסברא פשוטה כיון דנלמוד דמעשה ידי' לאבי' קודם אירוסין ה"ה אחר אירוסין ולא דמי להפרת נדרי' דהתם מפר האב בשותפות הבעל אבל לענין מע"י לא זכה עדיין הבעל והיא לא יצתה מרשות אבי' לענין זה וא"כ איכא למימר דהר"י מאורלייניש קבע קושייתו לפי' רש"י ודו"ק:

תוכן העניינים

מנחת נתנאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה