אור ברסלב
מנחת נתנאל ביצה › דף לג.

מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל

ביצה · דף לג.

דף ל:

ברמב"ם פ"א מהל' מגילה דין י"ד כיצד יום ארבעה עשר שחל להיות בני עיירות מקדימין וקורין בע"ש ובני כרכים קורין בזמנו באחד בשבת ובהשגות כל זה הפיסקא משובש והרי היא מסודרת במשנה עכ"ל והה"מ כתב לישב דברי רבינו דאנן קיימ"ל כת"ק דברייתא וכרב דאמר הכי פורים שחל להיות בשבת ערב שבת זמנים לאפוקי מדרבי ע"כ ע"ש ויישב זה אינו מספיק דהא אנן קיימ"ל רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן ור' יוחנן בכמה מקומות ס"ל הלכה כסתם משנה והנראה בזה דרבינו גרס במשנה כמו שהביא בספר שבע שיטות להרשב"א בשם התוס' חל להיות בשבת כפרים מקדימין ליום הכנוס ועיירות קורין בע"ש והוכיחו גרסא זו מדאמר פ"ש זמנים לאפוקי מדרבי ולא קאמר לאפוקי ממתני'. ולי נראה עוד ראי' אלימתא מדפריך וסבר רבי עיירות לא דחינן ליום הכניסה והתני' חל להיות בשבת כו' רבי אומר הואיל ונדחי עיירות ממקומן ידחי ליום הכניסה קשה לפי גרסתינו טפי ה"ל למפרך מתני' רישא אסיפא דבחל י"ד בע"ש עיירות לא ידחי ממקומן ובחל בשב' עיירות נדחי ליום הכניסה אלא ש"אמ דהגרסא במתני' חל להיות בשבת עיירות קורין בע"ש ודו"ק. אמנם לכאורה יש להקשות לפי גירסא הא דאמר מתני' מני אי רבי הא סיפא דקתני חל להיות י"ד בשבת עיירות מקדימין בע"ש היא דלא כרבי גם בירושלמי פריך רישא וסיפא אהדדי כדפריך תלמודא דידן רבי אהדדי ומשני ש"מ נמי דלא גרס לי' כגרסת תוס'. אבל לאחר העיון לק"מ דעוד צריכין לדקדק דקאמר מתני' מני אי רבי אי ר' יוסי הלשון משונה איפכא הל"ל מתני' דלא כת"ק דרבי ולא כת"ק דר' יוסי. ולהבין דברי חכמים וחידותם איכא למימר דהכי קאמר דגם להם הי' לפניהם ב' גרסות במתני' וע"ז אמר המסדר אי הגרסא כמו שהיא לפנינו מתני' רבי היא ואי גרסינן כגרסת תוס' ע"כ מתני' אתי' כר"י ודו"ק:

בגמרא וסבר רבי עיירות לא דחינן ליום הכניסה והא תני' וכו' רבי אומר עכ"ל ויש לדקדק טפי ה"ל להקשות מתני' רישא וסיפא אהדדי. ודאי לפי גרסת תוס' לא ק' מידי אבל לגרסא שלפנינו דבחל י"ד בשב' עיירות נדחי ליום הכניסה קשה וכן הקשה במהרש"א ונראה דלק"מ דבמתני' הוי אמינא כדשני בירושלמי חל להיות לכרכין בשבת קורין בע"ש דאמר ר' חלבו הכל יוצאין בי"ד שהיא זמן קרייתו ודכוותי' חל להיות לעיירות בשבת דא"ר חלבו יום י"ג מלחמה היא והיא מוכיח על עצמו שאין בו ניחא עכ"ל פי' כתיב כימים אשר נחו ע"כ דחינן ליום י"ב אבל על רבי פ"ש דנתן טעם הואיל ונדחי עיירות ממקומן ידחי ליום הכניסה אפי' לא יהי' יום י"ב יום הכניסה דחינן לי' דיום י"ג אין בו ניחה אלא ש"מ דלא ס"ל להאי טעמא וק"ל:

בגמרא ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה אין עיירות וכי שאני הכי דלא אפשר ופי' רש"י דא"כ לא יקדומי עיירות למוקפין שאינו יכולין לקרות בשבת עכ"ל ותימא פרישו דהא לפי ס"ד דבכל שנה ושנה קאי אעיירות שאינו נדחה ממקומו באמת אמרינן דלא קפיד קרא אקדימת עיירו' למוקפין ומאי משני ואין לומר דליכא ס"ד לומר דבכל שנה ושנה קאי אעיירות דלא לידחי ממקומן דהא אי חל י"ד בשבת ע"כ נדחי ממקומן אלא ע"כ אקדומה קפיד קרא דשפיר יוכל לקיים כל שנה ושנה דא"כ ה"ל לרש"י לפרש כן דלא אפשר מהאי טעמא וליכא למימר דס"ל לרש"י דהא סברת המקשה נמי ידע א"כ פשיטא קשה מאי ס"ד דמקשה אימא בכל שנה לא ידחי עיירות ממקומן הא אם חל בשבת ע"כ נדחי ממקומו וא"כ הקדימה נמי אי אפשר להתקיים שעיירות לא נדחי ממקומן ונ"ל דס"ד דהמקשה דהך גזירה דשמא יעברנו ד' אמות בה"ר תקינו להו בדרא בתראי אחר מרדכי ואסתר אבל בתחילה לא חשו לזה ותחילת תקנה הי' אפי' לקרות בשבת וא"כ נוכל לומר דקפדי כותבי המגילה בכל שנה ושנה שלא ידחי עיירות ממקומן אפי' כשחל בשבת וא"כ כי הדר חשו רבנן בתראי לגזירה דרבה עכ"פ נאמר שלא ידחי עיירות ממקומן ועיירות ומוקפין קורין ביום י"ד דלא קפדו אקדומה ומשני ש"ה דלא אפשר ר"ל דת"ק ס"ל דהך גזירה דרבה חשו לה כמו כן מרדכי ואנשי כנסת הגדולה וא"כ ע"כ צ"ל הא דכתיב בכל שנה ושנה איכא קפידא אקדומה ואי אנשי עיירות לא נדחו ממקומן אי אפשר ובסמוך דשקיל וטרי אליבא דרבי היא להיפך ודו"ק ותשכח:

בגמרא מאי טעמא דת"ק דכתיב בכל שנה מה כל שנה ושנה עיירות קודמין למוקפין אף כאן עיירות קודמין למוקפין ותי' דהא לקמן בריש פרק הקורא את את המגילה למפרע לא יצא אמר רבא מ"ט דאמר קרא ככתבם וכזמנים מה זמנים למפרע לא אף כתבים למפרע לא ופריך מידי קריאה כתיב הכא עשי' כתיבא דכתיב להיות עושים את שני הימים אלא מהכא דכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים איתקוש זכירה לעשי' וא"כ קשה על ח"ק ורבי כדפריך לקמן מדי קריאה כתיבא הכא עשי' כתיב הכא וליכא לשנוי איתקש זכירה לעשי' דהא הכל מודים שהשמחה אינו נוהג אלא בזמנו כדתני' בסמוך וצ"ל כיון דעשיית יום בג' דברים מתנת לאביונים ומשלוח מנות ועשיית משתה ושמחה וכיון דרוב עשי' היא ביום הקריאה מתנת ומשלוח מנות שפיר איתקש זכירה לעשי'. מכאן סתירה להרב מהר"ל בן חביב בשו"ת שכתב אם חל פורים בשבת דמשלוח מנות ג"כ בשבת א"כ לדידי' הדרא קושיא לדכתי' ודו"ק:

תוכן העניינים

מנחת נתנאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה