מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל
ביצה · דף כב.
בגמרא ורמינהו ביברין של חי' וכו' בשלמא חיה אחיה לא קשיא הא ר"י הא רבנן וקשה כיון דס"ד לאוקמי בתנאי א"כ עופות אעופות נמי ל"ר דברייתא אתי' כרשב"ג דאוסר אפילו בביבר כל שמחוסר צידה וי"ל דבתוספתא פליג רשב"ג אהך ברייתא ע"ש וק"ל:
בגמרא והא בית דכביבר מקורה דמי ובין לר"י ובין לרבנן ציפור למגדל אין ולבית לא. ויש לדקדק דעדיפא ה"ל למיפרך מתני' אהדדי דהתם בין לר"י ובין לרבנן ציפור למגדל ולבית לא א"כ מתני' דהכא אמאן תרמיי' ואמאי פריך מהך ברייתא דביברין על מתני' וי"ל דהא דכתבו תוס' צידה דמי לקצירה היינו מטעם שכתב הרא"ש דדמי לעובדא דחיל זה לפי האמת אבל מצד הסברא יש לצדד בצידת דגים דומה יותר לקצירה דנקצרין במקום גדילתן וכן המהרש"ל בסי' ב' הביא סברא זו בשם הירושלמי ע"ש. ומעתה תרתי המתני' לא קשה דהוי אמינא צידה ביו"ט שרי כשאר אבות מלאכות אלא גבי דגים לחוד היא דאסרינן דדמי לקצירה שמבדילן ממקום חיותו משא"כ בצידת חי' ועוף משו"ה פריך מהך ברייתא דקתני גבי חי' ועוף דאין צדין מן הביברין ודו"ק:
בגמרא והא תני' הצד אווזין ותרנגולין ויוני הדריסאות פטור. וקשה אימא הך ברייתא כרבנן ולפי מה שכתבו תוס' דכל פטורי דשבת פטור אבל אסור ניחא דלרבנן מותר אפי' לכתחילה אבל לפי מ"ש הרא"ש בשם בעל העיטור פטור ומותר היא קשה וי"ל דהמקשן נמי ידע מהאי סבר' דבאין לכולבן לערב אלא דפריך לי' מאידך ברייתא הצד יוני שובך וא"כ אי כרבנן מאי ארי' דתני אווזין ותרנגולים ה"ל למתני עופות סתמא אע"ג דלא באין לכולבן לערב וק"ל: