אור ברסלב

מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל

סימן קכד

סימן קכג

א) כתב הב"י באו"ח סי' קנ"א בסוף וז"ל כתב המרדכי בפ"ק דשבת בשם ר"מ אינו יודע איסור גמור להשתמש בעליות ביה"כ כמו שכתב ר"י דאפילו גגין ועליות דעזרה לא נתקדשו מיהו יש ליזהר מלהשתמש שמה תשמיש קבוע של גנאי כגון לשכב שמה ומהרי"ק סי' קס"א כתב בשם המרדכי ושמא דומה לעליות היכל שנתקדשו כבפרק צולין פ"ו ומקדש מעט שלנו יש לנהג בו מקצת קדושה מעין קדושת היכל עכ"ל וכן פסקינן בש"ע פי' קנ"א ונראה לפע"ד לומר דבהתנו מתחילה להשתמש בעליה שרי דהנה כל מה שאסור להשתמש בביה"כ עצמו המבואר בסי' קנ"א הוא רק מדרבנן וסמכו על קרא דביה"כ הוי מקדש מעט אך יש לומר דהוי איסור תורה כיון דבנו ביה"כ לגבוה הוי נדר שלא להשתמש בה תשמישים אחרים אך אם התנו להשתמש אין כאן איסור נדר ולא נשאר רק איסור דרבנן וזה בתוך ביה"כ אבל עליה שמרדכי רוצה לאסור מכח ספק להשתמש בעליה וכיון דהתנה הוי רק ספיקא דרבנן ולקולא והמרדכי לא אסר רק בלא התנה כך נראה לפע"ד ועיין בפמ"ג או"ח קנ"א מש"ז או' א' שמפורש בדבריו דבהתנה לא הוי רק איסור דרבנן יע"ש ודו"ק ועפ"י זה יש להבין הדין דמבואר בש"ע סי' קנ"ד סעי' ב' דשוכרים בית ומתפללים שמה אין לו דין ביה"כ ולכאורה נראה דמותר להשתמש בתוכו כל הדברים המבוארים שם דאסור בביה"כ אבל אם לא בנו לביה"כ רק שכרו מותר וכן כתב בנוב"ת או"ח סי' י"ז שהביא כן בשם הלבוש וכן מבואר במש"ז או' א' סי' קנ"ד דהבין כן בכונת המחבר יע"ש והטעם נראה לפע"ד דכיון דשכרו לא שייך לו דאסור משום נדר ולא הוי רק מה שאסרו רבנן במקדש מעט משום דאמרה תורה ומקדשי תיראו וביה"כ הוי מקדש מעט ואסרו רבנן רק בקנו אבל שכרו לא הוי רק כמו עראי ולא דמי למקדש ולהיכל ואף לפי מה שהביא שם בשערי תשובה בשם ספר אחד דבתוכו אסור אבל בעליה מודה דמותר דאין לאסור רק דומיא דהיכל ושכירות אין דומה להיכל וכן מבואר שם בט"ז יע"ש:

ב) ורמ"א בסי' ק"נ סעי' ב' כתב בשעת הדחק מותר להתפלל בבית אע"פ שדרים בעלי' וציין שם על מהריב"ח הובא בב"י ריש סי' קנ"ד אשר מזה פסק המחבר בסי' קנ"ד סעי' ב' שהבאתי דשכרו מותר ואמאי כתב רמ"א אף בבנו מותר כאן וצ"ל דכמו דמתיר מהריב"ח שם אף להשתמש בתוכו כיון שרק שכרו לפי דעת לבוש ונוב"ת ומש"ז שהבאתי לעיל או' א' ה"ה בבנו עכ"פ על עליה מותר כיון דלא הי' ביכלתם לבנות ביה"כ בגובה ומצפים לרחמי שמים שיהי' להם רשות לבנות הוי רק עראי והוי כמו התנו ועכ"פ על עליה מותר ואפשר דסובר רמ"א דגם בשכרו אין מותר רק בעליה כמו שהבאתי לעיל בשם שע"ת וכן נראה שם דעת הט"ז יע"ש ודו"ק:

ג) ובד"מ סוף סי' קנ"א הביא את מהרי"ו בפסקיו שכתב מי שיחד בית לביה"כ דמותר לשכב ולישן עליו דאף למרדכי דאוסר היינו דוקא בביה"כ הנבנה מתחילה לכך דהוי דומיא להיכל אבל בית שהי' מתחילה חול רק אח"כ יחד אותו לא הוי דומיא דהיכל ומותר ופסק כן רמ"א בש"ע בסוף סי' קנ"א בלי שום חולק, וט"ז שם או' ד' כתב דכ"ש אם בשעה שבנה בביה"כ בנה בית דירה בעלי' דמותר כונתו דהוי כמו התנה תיכף לכך יע"ש ואף דמבואר בש"ע דלהשתחמש בבה"כ לא מהני תנאי אך כבר כתבתי באו' א' בשם הפמ"ג דאם התנה תיכף לא הוי רק איסור דרבנן וזה בגוף ביה"כ אבל בעליה כיון דכל איסור תשמיש היא רק ספק א"כ הוי סד"ר ומותר כך נראה טעמו של הט"ז איברא דלא ידעתי מה זה שכתב דהוי כ"ש הא זה לא דמי כלל להא דרמ"א וצ"ע:

ד) אמנם כפי הנראה חולק המ"א על הט"ז דכתב שם באו' י"ז דאם נבנה מתחילה לביה"כ לא מהני שום תנאי לשכב ולישן בעלי' כ"ז שהיא בישובו יע"ש ודו"ק ועיין במחצית השקל שם דמ"א סובר דרמ"א מתיר אף בתוכו כיון דלא נבנה מתחילה לביה"כ ואם נבנה מתחילה לביה"כ אף על עלי' אסור אף בהתנה יע"ש אך כבר חולק עליו בא"ר הובא במה"ש שם דפסקי מהרי"ו ורמ"א לא איירי כלל בהתנה אך עיקר ההיתר הוא משום דלא נבנה מתחילה לכך והי' מקודם בית דירה כי על כן מותר בעליה אף בלא תנאי ובתוכו אסור אפילו בהתנה יע"ש ועיין במ"א או' י"ח שהביא כנה"ג דמ"מ שומר נפשו ירחק מהיתר זה שכתב רמ"א ולכאורה אמאי ירחיק הא אפילו בבנה מתחילה לבית הכנסת להשתמש בעלי' לא הוי רק איסור דרבנן ורק מחמת ספיקו של המרדכי ומחבר לא כתב רק יש לזהר כו' א"כ כיון דחידש לן מהרי"ו דאם לא נבנה מתחילה לכך מותר ולא נמצא בפוסקים מי שחולק ע"ז ורמ"א פסק כן בפשיטות למה בע"נ ירחיק מזה ואפשר דכונתו דאם עשה בית דירה על ביה"כ א"כ אין ביה"כ גבוה מכל הבתים ומבואר בסי' ק"נ דצריך ביה"כ להיות גבוה מכל הבתים ואפשר שזה הי' טעמו של הט"ז באו' ד' שכתב שנענש ע"ז והרי"ו ורמ"א לא התירו רק לשכב ולישן בעלי' אבל לבנות בית על עליות ביה"כ אף שלא נבנה מתחילה לביה"כ אף בהתנה אסור כיון דסוף סוף אין ביה"כ גבוה עי"ז ודו"ק אמנם משמעות המ"א דבע"נ יחמיר במה דכתב רמ"א להתיר לשכב וישן שמה ודו"ק:

ה) וראיתי בפמ"ג באשל אברהם סי' קנ"א א' י"ח שכתב על הא דכתב המ"א דבע"נ יחמיר דאפשר ביחיד העושה ביה"כ לצרכו בביתו אפשר דמותר לשכב ולישן בעליה יע"ש שהביא ראי' מהעי' ב' שכתב בש"ע דקדושת בהמ"ד היינו דרבים דומיא דמקדש אבל הקובע בה"מ לעצמו אין לו קדושה כ"כ וכ"ש דמותר לשכב ולישן בעליה ע"כ בזה אף בע"נ א"צ להחמיר. ולפי מה שהבאתי יש ליישב המנהג שנוהגים כעת בבתי התפלה שקורין קלויז שמשתמשים שמה כל הדברים המבוארים לאיסור בסי' קנ"א בביה"כ וביה"מ ובקלויז המנהג לעשות בכל ערי ישראל ואין פוצה פה אמנם אם חבורא שוכרים הקלויז יש היתר מהא דסי' קנ"ד שהבאתי באות א' ואף אם בנו קלויז יש היתר מהא דסי' קנ"ג סעי' ב' בביה"מ דיחיד דחבורא הוי כמו יחיד דהא כל מי שאין מחבורא שלהם רשות בידם שלא להניחו לבוא שמה ולא מיקרי רבים רק שנעשה לכל בני העיר ולכל אדם שרוצה להתפלל שמה אף שמעיר אחרת זה הוי ביה"כ ובה"מ של רבים ועיין במגילה ג' מכאן סמכו בית רבי כו' הא דיחיד הא דרבים יע"ש ודו"ק ובפרט דלכך לא קראו ביה"כ ולא ביה"מ ושינו השם לקרות קלויז על דעת להיות מותר להשתמש והוי כמו התנה ואף דלבה"כ של רבים לא מהני תנאי אבל בזה בודאי מהני תנאי וגלוי דעת שאין מקדישו לא לבה"כ ולא לביה"מ ועיין בנוב"ת או"ח סי' י"ז שכתב וז"ל והנה יחיד שמניח להתפלל בביתו במנין מסתמא אינו מקדיש לקדושת ביה"כ ופוק חזי מאי עמא דבר שאין נוהגין בו קדושת ביה"כ כלל ואף שלא התנה בפירוש כן מסתמא הוי כהתנה הואיל ונוהגין בו מנהג חול ולא עדיף משוכרים בית לזמן המבואר בסי' קנ"ד סעי' ב' ומבואר בלבוש דאין בו קדושת ביה"כ כלל א"כ גם ביחיד שמניח להתאסף בביתו להתפלל שם הוי דרך אקראי דכל שעה ושעה יכול למחות בידם מלכנוס בביתו אם לא כשהקדיש ביתו לקהל כמבואר בסי' קנ"ג סעי' ז' בהגה עכ"ל יע"ש. ומה שכתב דאף שלא התנה הוי מסתמא כהתנה כן מבואר נמי בט"ז סי' קנ"ג סוף או' א' יע"ש ושדי חמד הביא שבעיקרי הד"ט סי' ח' הביא בשם חוות יאיר סי' נ"ט דבעה"ב המייחד חדר לאורחים להתפלל שמה כו' ושכן ראה נגידים שיש להם מנין קבוע בביתם בכל יום ויום ולא עלה על לב אדם שינהגו קדושה באותו הבית יע"ש ונראה דקלויז נמי כן הוא ודו"ק בכל זה:

תוכן העניינים

מנחת יחיאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה