מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל
סימן קכג
שוכט"ס לכבוד ידידי הרה"ג בנש"ק כו' מו"ה אליעזר יהושע הלוי עפשטיין שליט"א אבד"ק ראקוב והגליל:
א) הגיעני מכתבו נדון המשפט שבא לפניו שקנה ראובן שלשים חביות חמאה משמעון ושלח לו דבר פשוט דהוי קנין כמו שכתב כת"ה ומה שטוען ראובן כי מחמת המס שחשב שיתיקר ע"כ קנה וטעה בזה שלאחר שקנה הסחורה לא עלה המס ואם הוי ידע זאת לא הוי קנה גלל כן רוצה לבטל המקח גם זה אינו טענה כלל כי אף אם הוי אומדנא דמוכח לא הוי מהני לבטל המקח דאומדנא צריך להיות משני צדדים עיין תוס' ב"ק (ק"י) כתובות (מ"ז) ועיין בשו"ת ח"צ סי' מ"א באמצע התשובה שם ובנוב"ק סי' פ"ח ד"ה ומעתה כו' ובמל"מ הלכות זו"מ פ"ו ה"א באריכות ובתשובה אחת הוכחתי שגם הר"ן הולך בשיטה זו דבכתובות הקשה הר"ן אמאי באם הי' לה מומים והטעה אותו אין לה כתובה ותוספת וגרושה שהטעה את הכהן יש לה כתובה הא הוי אומדנא דאם הוי ידע הכהן שהיא גרושה לא הי' נשאה ותירץ דבמומים חזקה אין אדם מתפייס במומים וכיון שהטעה אותו מהני אומדנא של הבעל דהא גם האשה סברה וקבלה שבאם יתוודע לו יגרשה בלא כתובה אבל בחייבי לאוין סברה שיערב לו המקח אף באיסור ויתפייס וע"כ טעמו משום דבעינן אומדנא משני הצדדים ועיין בספרי ח"ד בשו"ת סי' כ"א מדין אומדנא משני צדדים ודברים שבלב אמנם בנ"ד א"צ לזה דהא ליכא אומדנא כלל אף מצד אחד וכיון דלא התנה הוי דברים שבלב דהא אף גילוי דעת לא הי' ודברים שבלב לא הוי דברים ע"כ המקח קיים:
ב) והפשר שעשה אחיו לוי עם ראובן הקונה שיקח בחזרה חמשה עשר חביות אף שלא הי' לו רשאה משמעון המוכר הפשר קיים דהא כשבא לביתו וסיפר לשמעון שהתפשר עם ראובן אף שצעק עליו למה עשה כן אבל כיון דלא כתב תיכף לראובן שאין מתרצה בפשר שעשה לוי בשמו א"כ סוף כל סוף הסכים לפשר כדי שלא יצטרך לבוא עם ראובן לפני כסא המשפט דהא חמשה חביות ששלח לו בחזרה קבלם ומכרם הרי דהסכים לפשר אך עשרה חביות שעכבם ראובן אחר הפשר שמונה חדשים ולא שלחם בחזרה לשמעון א"כ לא קיים הפשר ונשארים אצלו כפי השער שקנה אצלו דהא ראובן בעצמו ביטל הפשר וראי' עוד דהא מודה שהתחיל אח"כ למכור קצת מהם וא"כ מה לו לשמעון בדבר העלילה שהי' לו לראובן מחמאה ומה לו לשמעון על הוצאות שהוציא ראובן בערכאות הא הסחורה הי' שלו ובשלו הפסיד וז"ב ומה שתובע שמעון המוכר רבית בעד מה שעכב ראובן מעותיו בעד החמאה אף שדעת הסמ"ע סוף סי' פ"א בחו"מ שאם בא זמן הפרעון ולא שלם והרויח במעותיו יכול לתבוע אותו אמנם דעת הש"ך דזה דוקא בפקדון ועיין בנתיבות שם שפסק כן ועיין בפ"ת ועיין בט"ז שם ועיין סי' רצ"ב ומה שהביא בי"ה בתיקון ד' ארצות גבי פסידא דשוקא המנהג שלא לפסוק כן ובפרט מי יודע אם הרויח ראובן בהמעות ומי יודע אי איכא פסידא דשוקא ע"כ אין בטענה זו ממש:
ידידו הדוש"ת בלונ"ח
אלטר יחיאל נעבענצאהל
ראבד"ק: