אור ברסלב

מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל

סימן קיט

סימן קיח

א) ראיתי בח"ס ח"ב אהע"ז סי' צ"ט שנשאל באשה שברחה מבית בעלה ונעלמה מעין כל חי ולא מחמת קטטה כמו שהעיד ע"ז ע"א רק בפתע פתאום נעלמה וזה כחמש שנים לא נודע מה הי' לה וחשיב שם ח"ס חמשה ספיקות להתיר ספק אחד שמא מתה מדלא באה לביתה מקום חיותה ספק ב' אולי המירה דתה ואז דינה שהבעל מזכה לה גט ע"י אחר ספק ג' אולי נשתטית ומחמת שטות ברחה ודינה שישליש לה גט וכתובה ספק ד' אולי מחמת מרד ומעל ברחה ולא חזרה ומורדת אין לה כתובה ואע"ג דמורדת צריכה התראה מ"מ היכי שברחה ולא ידענו מקומה להתרותה בודאי סגי דישליש גט בלא כתובה ואם תבוא אח"כ לביתה ותברר שהיתה שוגגת נעיין בדינה אבל לא לעגן הבעל בשביל כך ספק ה' אולי נולד לה מום ומחמת כיסופא ערקא לעלמא כי האי גברא חרוכה ביבמות קט"ו לזה נאמר דאם הוא מום גדול א"כ נתיר לו להשליש גט וכתובה כנשתטית ואם מום קטן שאין ראוי להתבייש בו א"כ הוי מורדת שלא באה לביתה וספק אחד יש לאסור לו לישא אחרת דאולי אשתבאית בין נכרים ונתונה בין שיני אריות ומלתעות כפירים ואין ביכלתה להודיע לבעלה מקומה אי' והאריך בהיתר ס"ס אך דחה דהא לכל ספק יש חזקה חזקת חי חזקת כשרות שלא המירה ושלא תמרוד בבעלה וחזקת הגוף שלא נולד בה מום ובחזקת בריאות שלא נשתטית ע"כ לא מהני כל הספיקות להתיר ונשאר ספק לאיסור שמא אשתבאית ואף דכעת איכא רוב היינו דלא שכיח כלל שבאים וליכא רק מיעוטא א"כ נימא סמוך מיעוט לחזקה היינו חזקת איסור חדר"ג ואסור לו לישא אחרת עכ"ל:

ב) ולפע"ד אף אם נאמר סמוך מיעוטא לחזקה והוי ספק זה הוא רק מדרבנן דהא לרבנן דר"מ רובא עדיף מחזקה מדאורייתא רק מדרבנן אמרינן סמוך כמו שכתבו תוס' וראשונים וחדר"ג לאחר אלף החמישי לא הוי רק חומרא מדרבנן א"כ שפיר מהני ספק אחד להתיר דהוי ספק דרבנן ודו"ק ועוד אפילו אם נימא דאף אחר אלף החמישי הוי חדר"ג איסור תורה עכ"פ סמוך לא הוי רק מדרבנן א"כ מדאורייתא אזלינן בתר רוב דלא אישתבאית ונשארה באחד מחמשה ספיקות שכתבתי לעיל ולכל אחד מהם מותר לו לישא אשה אחרת ולא נשאר עליו רק איסור דרבנן מכח סמוך מיעוטא לחזקה וכיון דלא הוי רק איסור דרבנן יש לצרף כל הספיקות להתירו ועיין בח"ס שגם הוא מפלפל בכעין זה ומסיים להלכה להתירו אף מאה רבנן א"צ רק בי"ד יתירו לו והטעם כתב כיון דמאה רבנן שהחמירו כל בו וב"ח כתבו בעצמם שאינו מגוף החרם והנושא ב' נשים עפ"י הוראות חכמים אפילו ליכא מאה רבנן לא עבר על החרם וא"כ כאן דאיכא ספק מתה ספק המירה לענין זה מהני עכ"פ ס"ס שלא להצטרך מאה רבנן אך התנה שם בתנאי שישליש או יעמיד ערב על הכתובה כאלו אינה מומרת ומורדת וגם יזכה לה גט ע"י אחר שמא מומרת ומ"מ ישמור השליח לתתו בידה אם תבוא לביתו וגם ישבע הבעל שבועת התורה באם תתברר דאשה כעת שוטה כשתתרפא ותבוא לקבל גיטה מיד השליח מיד בלי עיכוב יעמוד לפני בי"ד ויעשה כהוראתם [כונתו לכתוב גט אחר כנודע] יע"ש ומה שכתב יזכה לה גט ושמא אינה מומרת ינתן אח"כ השליח לכשתבוא בודאי כונתו כמו שכתב הבית מאיר שמתחילה יזכה לשליח ואח"כ יקח מיד השליח ועושה אותו שליח להולכה ודו"ק עוד כתב דכ"ז בתנאי דאיכא שני עדים כשרים שיצאה בלי קטטה בינו לבינה והבעל לא נתן אצבע בין שיניה יע"ש:

ג) אמנם לא ירדתי לסוף דעתו הקדושה בזה כי מה בכך שנתן אצבע בין שיניה לעזוב אותו אפילו אם הכה אותה עכ"פ הי' לקרא אותו לפני בי"ד או לילך ממנו עד שיבקש אותה שתבוא אליו בחזרה אבל לא לילך למקום שאין מכירין אותה ולהיות נעלמת מעין כל חי ה' שנים זג בודאי מורדת היא בלי שום ספק וגם עע"ר היא דזה פריצות מאשה לילך למרחקים ולסתור שמה בלי שנדע מקומה אי' יותר מהא דתנן דיצאה וראשה פרוע דהוי עע"ד ומצוה לגרשה והבן ובשו"ת בית שלמה אהע"ז סי' ה' באשה שהרחיקה נדוד מבעלה לא נודע מקומה אי' והי' שם קלא דלא פסיק על זנות אך אין ג"ע ברור על הזנות כתב דיש להתיר לו לישא אשה אחרת אך צריך היתר ממאה רבנים יע"ש וזה דלא כח"ס דמתיר אף בלא מאה רבנים כמו שהבאתי לעיל גם כתב שם בבי"ש בגט יעשה כמו במומרת שכתב בבית מאיר היינו לזכות לה הגט וליקח הגט בחזרה מיד השליח ויעשה אותו אח"כ שליח להולכה וכמו שהבאתי לעיל בשם ח"ס ומרן הגה"ק זצ"ל בספר ד"ח ח"א אהע"ז סי' א' כתב בעובדא דאשה שהלכה מבעלה ערך ארבע שנים מחמת רעבון ולא נשמע ממנה ועקבותיה לא נודעו וכתב להתיר לבעל לישא אשה אחרת אך ע"י היתר ממאה רבנים יע"ש ומה שהלכה מבעלה מחמת רעבון הוי כמו שהוא נתן אצבע בין שיני' דהא מחויב ליתן לה מזונות ואפילו הכי כתב להתיר וזה דלא כח"ס גם מה שמצריך מאה רבנים ג"כ דלא כח"ס שהבאתי לעיל ודו"ק וגם מה שכתבו ח"ס ובי"ש להצריך גם לזכות לה הגט ואח"כ לעשות שליח להולכה זאת לא כתב בד"ח שם ונראה שסבר שאין צורך לזכות יע"ש עוד בסי' ב' שהביא שם גדולים שבימיו שכתבו להתיר משום דהוית עע"ד כמו שכתבתי לעיל וד"ח כתב שלא נראה לו לומר סברתם יע"ש וע"ע בד"ח ח"ב סי' ו' באשה שנסעה לדאקטר לעיר גדולה ושמונה שנה לא נשמע ממנה דבר וכתב להתיר לבעל לישא אחרת עפ"י היתר ממאה רבנים ומצרף עוד ספיקות שמא מתה ושמה מורדת בבעלה ושמא הלכה כרש"ך שהביא בכה"ג שאף בשבוי' לא גזר רגמה"ג יע"ש ועיין בספרי סוף ח"ג בחשיבות סי' י"ב ודו"ק:

תוכן העניינים

מנחת יחיאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה