אור ברסלב

מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל

סימן קיח

סימן קיז

א) בתשובה אחת כתבתי דיש לתמוה בכל מורדת אחר חדר"ג הוי האשה עעדמו"י דגורמת לבעלה לבטל מפו"ר ולהכשילו בהרהורי עבירה ומצערת אותו בגופו ונשמתו וזה גרע יותר מדברים המבוארים בכתובות (דף ע"א) ובש"ע סי' קט"ו דהעוברת עליהם נקראת עע"ד ומבואר שם בסי' קט"ו דבהתראה פ"א תיכף מפסדת כתובתה גם מצוה לגרשה ומתירים לו לישא אחרת ולפי דעת רוב פוסקים בלא שום התראה ומזה נראה דמורדת ועע"ד אין דיניהם שווין וקשה אמאי הא כל מורדת היא עע"ד אך הדבר נכון דהא מבואר ברא"ש בפסקיו ובתשובה כלל ל"א ומוסכם מכל הפוסקים דאשה אף שאכלה נו"ט לא הפסידה כתובתה דלא תקנו חז"ל בעע"ד רק דוקא אם מכשלת לבעלה בלתי ידיעתו ואין יכול עוד לסמוך עליה ואין אדם דר עם נחש בכפיפה ואף דאוכלת בעצמה נו"ט כיון דאין חשודה להחליף ויכול בעלה לזהר ממנה לתקן וליתן לה ע"כ לא תקנו חז"ל ע"ז ורק דוקא בחשודה להכשילו בלתי ידיעתו אז שייך הטעם דאין אדם כו' ועיין בהפלאה ובח"ש להגמהרש"ק סי' קט"ו אמנם טעם זה בעעד"מ אבל בעעד"י כתב הרא"ש משום חשש זנות איברא דהא קיי"ל החשוד על הקל אינו חשוד על חמור ולמה נחשוד אותה לזונה הא לא עברה רק על פריצות שלא כמנהג יהודית ונראה כונת הרא"ש כיון דדרך הבעל להקפיד על אשתו שלא תעשה כך וכל העוברת בענין פרוצות גורמת שנאה בינה לבין בעלה כמו דאמרינן בסוטה כיון דקפיד קפיד יע"ש ע"כ תקנו חז"ל באשה שטעד"י שמצוה לגרשה ומפסדת כתובתה ונראה דאף דלא עשתה כל אלה מחמת פרוצות רק מחמת כעס אפילו הכי לא פלוג רבנן בתקנתן וכן מבואר בתשובת הרשב"א שהביא ב"י סי' קט"ו וב"ש העתיק תשובה זו יע"ש ולפ"ז יתבאר דמורדת לא שייך בה לא הטעם דעעד"מ ולא הטעם דעעד"י דבמורדת ליכא חשש שתכשילו בדברים האסורים ולא חשש שמא זנתה רק הוא תקנה אחרת כאשר ראו חז"ל כי גבהו בנות ישראל ודעתם זחה עליהם וכאשר יש להם כעס עם בעליהם מורדת בו לצערו עשו תקנה וקנסוה להפסידה כתובתה אך דוקא בהכרזה ובהתראה כדי שבין כך ובין כך יתפייסו דבמורדת אין שום מצוה לגרשה רק לעשות שלום עמה ולפ"ז היכי דא"א להתרותה אין עליה דין מורדת:

ב) אמנם זה דוקא אם מורדת עליו ע"ד המבואר בש"ע דאיירי שהיא בביתה או בעירה אבל אם הרחיקה נדוד למדינות רחוקות ולא נודע ממנה כמה שנים שאין זה דרך בנות ישראל הכשרות דכל כבודה בת מלך פנימה ואין פרוצות גדול יותר מזה ע"ד שאמרו חז"ל ילך למקום שאין מכירין ויעשה מה שלבו חפץ וזה גרע יותר ממה שאמרו במשנה שם יצאה וראשה פרוע דהוי עעד"י ומצוה לגרשה וכ"ש בזה שישבה באמטריקע לבדה ועקבותיה לא נודע לשום אדם ונראה ברור דזה גרע מכל הני דברי פרוצות המבוארים בשם דהוית עי"ז עעד"י וכיון שכן אף דלהפסידה כתיבתה אף בעעד"י צריכה התראה אבל להתיר לו לישא אשה אחרת כבר הבאתי לעיל שכמעט כל הפוסקים הסכימו להתיר לו אף בלא התראה ומכ"ש בנ"ד שנשתקע זכרה ולא נודע מקומה דאי אפשר להתרות אותה ואף לדעת הח"ס בהשמטות לחו"מ שהבאתי לעיל או' ו' שסובר דעע"ד אין מתירין לו לישא אשה אחרת בלא התראה היינו משום דאפשר להתרותה אבל בנ"ד דלא אפשר גם הח"ס מודה דמתירים לו דאין דנין לא אפשר מאפשר ועיין בסי' שאחר זה:

אלטר יחיאל נעבענצאהל

ראבד"ק.

תוכן העניינים

מנחת יחיאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה