מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל
סימן קיב
א) נסתפקתי אם עכו"ם לוה לישראל מנה על רבית וזקף הקרן ורבית ביחד ונתן לו שטר על ק"נ אם מותר להיות ישראל ערב בעד הלואה זו אף בערב שלוף דוץ כיון דכלל קרן ורבית ביחד ולכאורה נראה מדברי הש"ך או' א' דאין חילוק דהא כתב ל"מ הלוהו ק' בק"נ אלא אף דהתנה עמו לתת לו כו"כ רבית לחדש אם התנה שלא יתבע את הערב תחילה מותר מזה נראה לכאורה דבין כך ובין כך צריך להתנות שלא יתבע הערב תחילה רק שבכלל קרן ורבית בודאי מותר אך אפשר דבזקף קרן ורבית ביחד מותר אף בלא התנה לתבוע הלוה תחילה אלא שיש לו רשות לתבוע בין ללוה בין לערב דבזה לשיטת רש"י וסייעתו בלא זקף אסור אבל בזקף אפשר דמותר ואף לשיטת הרשב"א וסייעתו בערב שלוף דוץ כיון דזקף הקרן ורבית יחד נעשה כולו קרן א"כ ישראל דערב ק"נ ערב בעד קרן או אפשר דאסור דכיון דיש בזה רבית דהא לא לוה רק מאה ואם יבוא ישראל הערב לתבוע את ישראל הלוה וישלם ק"נ יקח ממנו רבית ובגמרא (ב"מ ע"א) דלא מצאו שם היתר להיות ישראל ערב רק באם קבל עליו לדון בדיני ישראל שיתבע את הלוה תחילה ואמאי לא מתרצינן דשם איירי בזקף הקרן ורבית בשטר דאז מותר אף בערב קבלן לרש"י או בערב שלוף דוץ לרשב"א ומוכח מזה דאין חילוק ולעולם אסור רק בקבל עליו לדון בדיני ישראל שלא יתבע את הערב תחילה:
ב) אמנם בש"ך או' ה' דכתב מיהו היכי דזקף עכו"ם קרן ורבית דחשוב הכל קרן כמו שכתב הרב לקמן פשיטא דאף לגבי רבית הוי כמו בשעת מתן מעות כמו הקרן יע"ש וכיון דכל חלוקי רמ"א לקמן איירי בערב קבלן כמו שכתב הש"ך באו' י' א"כ מבואר דבזקף אף בערב קבלן מותר ודו"ק וכן הביא בעצי לבונה בשם בל"י דבזקף קרן ורבית מותר להיות ערב אף בלא התנה וכן בחו"ד או' ט' כתב להתיר יע"ש אמנם לא ידעתי טעם הדבר בשלמא לדעת רמ"א דכל איסור ערבות בעד רבית לא הוי רק מדרבנן אפשר לומר דכיון דעשה שטר על, ק"נ אף דלא לוה רק מאה כיון דזקף ביחד לא מחזי כרבית ומותר אבל לשיטת הב"י ומ"ב וט"ז דהוי רבית קציצה דערב הוי הלוה של עכו"ם ומלוה של ישראל א"כ אף בזקף הקרן ורבית יחד הא כיון דנחשב מלוה של ישראל א"כ ישראל הלוה משלם לערב המלוה יותר ממה שלקח דלא לקח רק מנה והוא משלם ק"נ:
ג) אמנם לפי מה דמבואר בסי' קע"א דעכו"ם המלוה לישראל ברבית וזקף הקרן ורבית ביחד ואח"כ נתגייר דמותר ליקח מישראל הלוה קרן ורבית ועיין בטור וט"ז דקודם שנתגייר חשוב הכל כקרן דמשעת זקיפה חשוב כגבה יע"ש ולכאורה קשה הא אנן פסקינן כבי"ה דשטר העומד לגבות לאו כגבה דמי ומכ"ש על רבית שלא עלה עדיין אף לבי"ש לאו כגבה דמי ועיין בישועות יעקב סי' קע"א מה שמפלפל בזה ונראה לפע"ד דהא כל רבית הוי מתנה שנותן לוה למלוה מרצונו הטוב רק דתורה אסרה לישראל וכיון שעשה הזקיפה בשטר כשהי' עכו"ם קרן ורבית א"כ מהני וקנה עכו"ם הרבית בתורת מתנה וזה הכונה שכתבו הפוסקים דכגבה דמי כי על כן לאחר שנתגייר מותר לו ליקח מה שזקף עליו בגיותו דכבר קנה בתורת מתנה ודו"ק א"כ א"ש נמי כאן דמהני הזקיפה להיות ע"ק או אף ערב שלוף דוץ דליכא כלל איסור רבית דאף דערב נעשה מלוה של ישראל הא נעשה מלוה באמת על ק"נ דנעשה קרן לעכו"ם אף דלא נתן לו רק מנה הא ע"י השטר שנתן לו על ק"נ קנה השאר בתורת מתנה ונעשה ישראל ערב על ק"נ שהוא כעת קרן של עכו"ם ודו"ק ועיין בשערי דעה שהביא בשם מהרי"ק דמשמע לי' מלשון הרא"ש דסובר אף דזקף הקרן ורבית ביחד בשטר אסור לו ליקח הרבית מה שעלה לאחר שנתגייר ובמל"מ פ"ה ה"מ ה"ו תמה שם עליו דהיכי משמע כן ברא"ש והאריך שם. אחר שכתבתי זאת ראיתי בח"ס יו"ד סי' קל"ו שהעיר בענין זה והעלה ג"כ שם דמותר להיות ערב היכי דזקף קרן ורבית ביחד יע"ש: