מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל
סימן קי
א) בתשובה הקודמת באו' ד' הבאתי מה שט"ז הביא הפרישה שמתיר ליתן למתעסק שכר מה כדי לקבל עליו כל אחריות וט"ז דחה זה בשתי ידים דכיון שקבל עליו כל אחריות פקע שם פקדון ונעשה מלוה והוי רבית יע"ש אבל עכ"פ לא הוי רק א"ר דאף דהוי מלוה וקרוב לשכר ורחוק מהפסד לא הוי רק דרבנן דהא אם לא ירויח לא יתן לו וקציצה להיות רבית דאורייתא אינו רק בקוצץ ליתן לו בין שיהי' לו ריוח ובין שלא יהי' ואף שיהי' הפסד הוא ישלם לו זאת הוי ר"ק אבל זה לא הוי רק א"ר וכן מבואר בגמרא ב"מ ע' אמר ר"ש מעות של יתומים מותר בקרוב לשכר ורחוק מהפסד פרש"י שלא יתנו חלק בהפסד רק יטלו מהריוח מבואר דזה רק א"ר הוי והקילו ביתומים איברא דבשיטה מקובצת שם כתב שיתנו קצת בהפסד רק בשכר נוטלין יותר דאם לא יתנו כלום בהפסד היינו שהכל הוא באחריות הלוה ומן הריוח יטלו הוי רבית קציצה עיין בפתח הבית סי' ק"ס שהביא שיטה זו אמנם נראה דדעת כל הפוסקים אינו כן רק כמו שכתבתי דכיון דאם לא ירויח לא יתן כלום לא הוי רק אבק רבית:
ב) וכן מבואר בב"י סי' ק"ס בשם תשובת הרשב"א והביא בשם הירושלמי דשם מבואר דקרוב לשכר ורחוק מהפסד כמו שפרש"י יע"ש ודין השני הביא הט"ז בשם ת"ה בנותן מעות לחבירו למחצית שכר ורוצה שיהי' הקרן שלו בטוח יכול להתנות שהלוה לא יהי' נאמן על הפסד רק עפ"י עדות של הרב אב"ד דקהלתם והש"ץ דשם שיהי' להם קצת ידיעה במו"מ ומסיק שם דאין היתר זה רק בנותן בעיסקא שאין שם רבית דאורייתא אפילו בלא שום תנאי כיון דלא קצץ עמו רק אם יהי' ריוח ואין כאן רק איסור דרבנן משום שקרוב לשכר ורחוק בהפסד אבל מי שקצץ עם הלוה שיתן לו סך קצוב ריוח ועושה כן להיות הקרן בטוח אין לסמוך על תנאי זה וליקח הרבית יע"ש והדבר תמוה דאם קצץ ברבית דאורייתא א"כ אין חילוק למלוה בין שיפסד ובין שלא יפסד ולאיזה צורך הוא תנאי זה שלא יהי' נאמן הלוה על הפסד רק ע"י רב וש"ץ והש"ך או' א' כתב ג"כ כמו שהביא הט"ז דברבית דאורייתא אסור להתנות תנאי זה ולכאורה אין הבנה לדבריהם ועוד תמה שם הט"ז על העט"ז דמשמע מדבריו דגם בדין דסעי' זה דמתנה עמו שיהי' באחריות המלוה עד שיהי' שני מנין דגם בזה מועיל תנאי זה שלא יהי' נאמן על הפסד כ"א ע"י הרב וש"ץ והוא תמוה שלא ראה סוף דברי ח"ה שכתב בפירוש דוקא במקום שאין שם קציצה יש לסמוך וכאן יש קציצה יע"ש ואין להבין קושיתו דהא בכאן עד שיעשה שני מנין אין כאן איסור דזה לא מיקרי קצץ דהא לא יתן רק אם יהי' ריוח אבל אם לא יהי' לא יתן ואין זה רק א"ר ושפיר כתב העט"ז דמהני תנאי זה על הקרן הא הת"ה לא אמר דלא מהני תנאי זה רק ברבית דאורייתא וכבר העיר בחו"ד על הט"ז ודחה קושיתו על העט"ז וכתב דת"ה לא קאמר דלא מהני התנאי רק אם ע"י הערמה זו דכוונתו שישאר האחריות על הלוה יהי' רבית קציצה שהתנה בין יהי' ריוח ובין לא יהי' יתן לו כו"כ דזה רבית האמור בתורה רק דיש היתר משום דמלוה מקבל עליו כל אחריות ע"כ דבזה לא מהני התנאי שלא יהי' נאמן דהא עי"ז יצמח שעבר על רבית דאורייתא אבל הכא שאינו קוצץ ליתן לו שני מנין רק אם יהי' ריוח וא"כ אפילו הוא כל אחריות על הלוה שהוא קרוב לשכר ורחוק לגמרי מהפסד לא הוי רק איסור דרבנן ע"כ בדרבנן מותר להתנות תנאי זה וצדקו דברי העט"ז יע"ש ועל דין השלישי שכתב שם הט"ז העלה בחו"ד בשם תשובת מהרי"ט ח"א סי' כ"ד דהוי רבית קציצה ע"ש: