אור ברסלב

מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל

סימן קטז

סימן קטו

א) נשאלתי באותיות הנטפלין לשם הקודש וטעה הסופר כגון שהי' צריך לכתוב שם אלקיכם וטעה וכתב אלקינו וכיוצא בזה מה הדין אם לגנוז היריעה או יתקן וכיצד יתקן אם לקלוף את הנטפלין שנכתבו בטעות ולכתוב במקומם כאשר צריך להיות או יקדור ויכתוב על המטלית או ימחוק הטעות ויכתוב הנצרך לתקן. הנה בשו"ת רח"כ סי' מ"ד נשאל שאלה כזו והורה לגרור הטעות ויתקן והביא את מהרממ"ל שמתיר למחוק אף שם הקדוש כדי לתקנו יע"ש ואע"פ שדעת ט"ז בסי' רע"ו שאף הנטפלין לשם אסור לגוררן שכתב שם דת"ק בודאי אין מתיר למחוק אותיות הנטפלין רק כשנכתבו בטעות ואחרים פליגי שם ואוסרים והלכה כאחרים כו' ולפ"ז משמע אפילו בא לתקן השם אסור למחוק אפילו הנטפלין וכתב רח"כ לדחות ראי' זו דאפשר דמחלוקתם איירי שאינו רוצה לתקן השם עצמו אלא שרוצה למחוק אותיות הנטפלין לכתוב במקומם אותיות אחרים כגון שצריך לכתוב אלקי ישראל וטעה וכתב אלקינו וע"ז אומרים אחרים דלגרור נ"ו ולהניח פנוי או לכתוב אותיות ישראל אסור שכבר קדשו השם אבל לתקן הנטפלין עצמם מותר לגרור ולתקן כדעת כל הפוסקים ועוד הא קבעו בש"ע סעי' י"א דבין דיו שנשפך על השם בין שרגל של ה' שבשם נוגעת בגגה ממש ונעשה ח' מותר למחוק ולית מאן דפליג ע"ז ואמאי לא יהי' מותר למחוק אותיות הנטפלין לשם היכי דצריך לתקנם ע"כ נראה פשוט דמותר לעשות לתקן כמו שכתבתי ואם ארא לגרור קצה התחתון מאו' כ' מותר למחוק כל אות כ' ולכתוב ה' במקומו כך ת"ד יע"ש:

ב) ולפע"ד מה שדוחה דברי הט"ז מסעי' י"א שהבאתי אין שום דחיה דהא בש"ע מיירי שנפל דיו על אות שנתקלקל צורת האות ופקע קדושתה כמו שכתב בעצמו טעם זה בסי' מ"ג יע"ש וגם ה' שנעשה ח' ואין ניכר לשום אדם צורת או' ה' רק או' ח' א"כ אין כאן קדושת השם על או' זה יע"ש בש"ע סעי' י"א אבל בנטפלין לשם שצורת האותיות עליהם כתיקונו אך שצריך לתקן משום דאין נטפל זה שייך לשם במקום הזה כגון שצריך לכתוב אלקיהם וכתב אלקיכם שאותיות המה כתיקונם רק שטעה שבמקום הזה כתב נטפל שאין צריך לשם שפיר כתב הט"ז כיון שכבר קדשו השם אסור למחוק והבן וגם מה שכתב לדחות ראיית הט"ז וכתב דאחרים איירי שהוסיף נטפלין לשם אשר אין צריך לו ע"כ אסרו למחוק הנטפלין אבל כשצריך להיות נטפלין לשם רק שטעה וכתב נטפלין אחרים ובא לתקן את אותיות הנטפלין הנכתבים בטעות בזה ליכא פלוגתא ולכ"ע מותר לא זכיתי להבין דבריו סוף סוף הא מתקן את השם ומה חילוק באיזה אופן מוחק לתקן וראיית הט"ז נכונה מאד אך לפע"ד יש ליישב את הפוסקים המתירים למחוק הנטפלין הנכתבים בטעות ולתקן את השם הקדוש ולא יקשה עליהם קושית הט"ז:

ג) דהנה כקושית הט"ז יש להקשות נמי על הפוסקים המתירין אם נפסל שם הקדוש למחקו על מנת לתקנו אף שעדיין ניכר צורת האות רק שנפסל כיון דבא לתקן מותר למחוק וקשה הא דאמרינן בש"ש שבועות לחלק בין שם העצם דאסור למחקו אבל כנויים מותר למחוק הא גם הכנויים בודאי אסור למחוק רק כדי לתקן א"כ גם שם הקדוש מותר ובלא תיקון גם כנויים אסורים אך צ"ל דשם איירי שכתב שם קודש בס"ת אשר לא נצרך ונפסל הס"ת בזה לכ"ע אסור למחוק שם קדוש שנכתב כתיקונו רק שרוצה ע"י מחיקה להכשיר את ס"ת אבל בכנויים כה"ג אף שמחיקה הוא רק כדי להכשיר הס"ת מותר וזה נכון לפרש כן וכן בפלוגתא דת"ק ואחרים אפשר נמי לפרש כן דהנה אם נכתב השם בס"ת ע"י חק תוכות כתב בתשובות רמ"ע דאסור למחקו אף דס"ת פסול ע"י זה אבל השם קדוש הוא ובתשובות נטע שעשועים סי' כ"ו הביאו והסכים עמו להלכה ודחה את השב יעקב בשם רגרא"ב דמתיר וכתב הוא דעובר בלאו על מחיקתו כמו בכל שם הקודש יע"ש ונטפלין לשם שנכתבו בחק תוכות בזה פליגי ת"ק ואחרים דת"ק מתיר בנטפלין אף שנכתבו כהלכתן מותר למחוק לצורך תיקון וכ"ש בח"ת אבל אחרים פליגי על ת"ק ואוסרים בח"ת אף שהוא לצורך תיקון הספר תורה דהא פסול כיון דשם ונטפלין אסור למחוק שהוא בקדושתו אף בח"ת ונקראים לכל אדם כמו שנכתבו וכיון דכבר קדשו השם אסור למחוק אף הנטפלין שהמה ח"ת דאין זה תיקון לגוף השם רק תיקון לס"ת להכשיר סוברים אחרים כיון דאין ניכר בהם שום שינוי אסור אבל אם כתב נטפלין לשם אשר אין שייכים לשם זה כגון אלקיכם במקום שצריך להיות אלקיהם או אלקינו אף אחרים מודים דמותר למחוק ולתקן כיון שמתקן במחיקה את גוף השם דהא כל הקורא בתורה רואה שלא נכתב כהלכתו ודו"ק. ועוד יש לומר על דרך שמבואר בש"ע באו' ה' שנעשה כמו ח' גמור דמותר למחוק אבל נדבק רגל ה' רק קצת אשר אדם הרואה קורא ה' אבל מדינא אינו או' ה' פסול אעפ"כ אסור למחוק לתקן כיון דלהקורא נראה כאו' ה' יע"ש ואפשר לומר דבפסול כזה סברי אחרים דאסור למחוק ע"מ לתקן כמו בשם עצמו כן נמי נטפלין לשם שכבר קדשו השם אבל בצריך לכתוב נטפל נ"ו וכתב ה"ס שכל קורא רואה שנכתב בכאן שלא כהלכתו זה לכ"ע מותר למחוק הנטפלין לתקנם ודו"ק:

ד) והנו"ב פוסק כט"ז דאסור למחוק ומבואר בנוב"ק סי' ע"ה בתשובת מהר"י טיאה ווייל דנטפלין לשם איסור מחיקה לא הוי רק מדרבנן וכן מבואר בט"ז וכן הסכים הנו"ב גם פשוט בעיניו דשם צריך לכתוב כסדרן ומסופק בנטפלין לשם אם צריך להיות כסדרן יע"ש ולפי מה שהבאתי לעיל בשם חשיבות רח"כ דצריך לתקן או' כ' לעשות או' ה' וכשר הא הוי שלא כסדרן דאו' מ' נשאר כמקודם והוי שלא כסדרן הרי דסובר דעכ"פ בנטפלין כש שלא כסדרן אמנם אף בגוף השם כבר פסק בד"ח בכמה תשובות דא"צ להיות כסדרן יע"ש עוד מסופק שם דכיון דלמחוק הנטפלין לשם ע"מ לתקן לא הוי רק דרבנן אפשר דעכ"פ מותר לקלוף לתקן והנו"ב בסי' ע"ו דחה דבריו במה שרוצה להקל בקליפה באותיות הנטפלין יותר מאותיות השם והנו"ב כתב להיפך דאדרבה אפילו למתירים לקלוף באותיות השם ולתקן משום דבכל מקום שיניח אח"כ הקליפת השם יהי' נשאר בקדושתו אבל אם נקלפין אותיות הנטפלין לשם דלאחר שנקלפו אין עליהם עוד קדושת ה' דפקע הקדושה כיון דאין עוד נטפלין לשם הקודש ע"כ לכ"ע כמו דאסור למחוק כן נמי אסור לקלוף יע"ש:

ה) ובח"ס סי' ר"ס כתב אודות שם אלקיכם שכתב הסופר בטעות שם הקדוש אלקינו אי שרי לקלוף הביא שם הרשב"ש מובא בבה"ב לב"י סי' רע"ו שאיננו מסכים עם הקולפין כי שמא ע"י כך מקרע הקלף ויהי' מחיקה או שמא הדיו נכנס מתחילה בתוך עובי קלף וכשקולף נשאר חצי שם בתוך עובי' תחת הקלף וחציו במה שקולף ומ"מ כתב שלא מחה בסופרים הקולפים עכ"ל ולפע"ד יש להעיר על טעם ראשון שכתב הרשב"ש דהא אם אירע שנקרע הוי דבר שאין מתכוין ומותר בכל התורה ופסיק רישא לא הוי אך נראה כונתו דמשום קדושת השם יש להחמיר אף בדבר שאין מתכוין ודו"ק. עוד כתב הח"ס שם ש"ך סי' ער"ה או' ג' אוסר לקלוף מ"מ בסמ"ק התיר ואחר אחרון אני בא שכך מתיר המ"א סי' ל"ב או' כ"ו בפשיטות ושכן מוכח בתוס' ערכין אלא שיהי' נזהר שלא לכתוב תיבה אחרת במקום שהי' שם כתב אך כל המחלוקת אי מותר לקלוף היינו בעיקר עצם השם הקדוש אבל הנטפלין לשם כבר כתב הגמהר"ט הובא דבריו בנו"ב דמחיקת הנטפלין לא אסור רק מדרבנן ונו"ב הסכים עמו בזה אפשר להתיר ע"י קליפה אליבא דכ"ע אך חזר בו בח"ס והביא סברת נו"ב דנטפלין לכ"ע אסור לקלוף דהוי הורדה מקדושה דמקודם הי' נטפל לשם ועכשיו ע"י הקליפה אף דאותיות נשארים שלימים וקיימים אבל אינם עוד נטפלין לשם ודבר גדול דיבר הנו"ב עכ"ל יע"ש ולפע"ד יש להעיר עליהם דהא בט"ז רע"ו דאוסר מחיקה בנטפלין לשם אעפ"כ כתב דאם אי אפשר לכתוב על יריעה אחרת יכול לקדור אותיות הנטפלין ע"מ לתקן ולסברת הנו"ב כשם שאסור לקלוף משום הורדת הקדושה מאותיות שמקודם היו נטפלין לשם ועכשיו נטלו משם הרי דט"ז לא סבר סברא זאת של הנו"ב ודו"ק:

ו) וראיתי בשו"ת נטע שעשועים סי' כ"ו שהביא ג"כ סברת הנו"ב הנ"ל וכתב עליו שבהשקפה ראשונה נראה שאין סברתו מוכרחת במה שאוסר לקדור או לקלוף אותיות הנטפלין לשם ולכאורה נראה דכדי שלא נצטרך להביא היריעה לידי גניזה והורדה מקדושתה יש להתיר לקדור הנטפלין אמנם להלכה כתב הירא דבר ה' לא יערב לבו לגשת אל הקודש לקדור אות הנטפל ולעשות נגד דעת האוסרים ואין שום עצה רק לגנוז היריעה יע"ש אמנם בח"ס סי' ר"ס באמצע התשובה כתב בשם הגאון בנ"י דהא דמוכח בגמרא דאף אותיות הנטפלין אסור למחוק ע"מ לתקן כמו שהבאתי לעיל באו' ב' היינו דוקא באם אירע קלקול באותיות ונפסלו אסור למחוק אות בזה אסור משום שכבר קדשו השם אבל כשסופר טעה דצריך לכתוב אלקיכם וכתב אלקינו שאיננו שייכים כאן לשם הוי לי' כמקדיש פסולים למזבח ולא נתקדשו ע"י השם ומותר למוחקם יע"ש וזה כמו שכתבתי לחלק באו' ג' יע"ש אמנם אחר שהאריך בח"ס העלה לדינא שאין למחוק דשמא דומה השם למזבח הזהב דמקדש אף שאין ראוי לו אבל לקלוף הנכתב בטעות כמו בנ"ד מותר כיון דמחיקה באותיות הנטפלין לא הוי רק איסור דרבנן ע"כ יש לסמוך בזה על הפוסקים דמותר לקלוף ומטעם הורדה מקדושה [שכתב הנו"ב שהבאתי לעיל] ליכא דהרי אף בעת שהי' כתב עם השם לא הי' שייכות עמו ולא נקרא עמו ולא נתקדש עמו רק ב"ה שלא למוחקו ועוד שהוא פוסל לכל היריעה ולכל השמות א"כ יותר טוב לקלפו ולכתוב במקום הנטפל הראוי והיריעה נתעלה בכך וכן ראוי להורות עכ"ל:

ז) אמנם בח"ס סי' רס"ג שם חזר בו משני דברים שכתב בסי' ר"ס שהבאתי שבסי' רס"ג כתב לדבר ברור שאותיות הנטפלין אסור למחקם מדאורייתא והוי דינם כמו השם הקדוש בעצמו ופלא שלא הביא כאן מה שהחליט שם כמהרי"ט והנו"ב וט"ז דלא הוי רק איסור דרבנן גם כתב שם דיקדור אות הנטפל ובעצמו בסי' ר"ס הסכים עם המ"א דיקלוף דעדיף מקידור ואמאי כתב כאן דיקדור היפך ממה שפסק בסי' ר"ס וכאן פסק כש"ך דקידור עדיף ובסי' רס"ד פסק שם ג"כ דקידור עדיף מקילוף כש"ך ע"כ כתב שם דיקדר יע"ש:

ח) ואם יקדור או' כ"ס ויעשה מטלית ויכתב שם או' ה"ס יש להסתפק לפי דעת אחרונים שאין לכתוב שם על מטלית אם גם נטפלין לשם אין כותבין במטלית אמנם בח"ס סי' ר"ס הביא את הש"ך סוף סי' ער"ה שמבואר בדבריו שמותר לכתוב שם על מטלית ומה שהביא נטע שעשועים ראי' ממנחות דאסור לכתוב על המטלית מדלא הזכירו שם בפלוגתא רק אם חולין או כותבין על המחק וגרר אבל טלאי לא הוזכר ש"מ דאין כותבין שם הקודש על הטלאי ותמה ח"ס עליו הא שם מיירי ששכח לכתוב השם וכתב איזה תיבות לפניו ופליגי אי יתלה השם בין השיטין כו' ולפע"ד כונתו של נ"ש הוא כך אמאי לא הזכירו שם עצה זו אך דפליגי אי תולה מוחק או גורר אמאי לא כתבו שיקדור כמה תיבות ויצמצם את הכתיבה כדי שיכול גם השם לכתוב שם על המטלית וע"כ בזה לכ"ע אסור ודו"ק אמנם מטעם אחר נראה לפע"ד שאין ראי' דמאן דאוסר שם לכתוב על מחק או גרר או לתלות אוסר ג"כ על מטלית אבל אנן דפסקינן דכותבין על מחק וגרר וגם תולין ולא נחשב בזיון לשם ה"ה דמותר לכתוב על המטלית ודו"ק. שוב מצאתי שבקה"ס סי' י"א סעי' י"ג או' כ"ג בלשכת הסופר תירץ כמו שכתבתי אמנם עדיין יש להסתפק דהביא שם בקה"ס דאף למחירים על מטלית היינו שם שלם אבל חצי השם על המטלית וחצי על היריעה לכ"ע אסור והביא כן בשם שבו"י ח"ב סי' פ"ח יע"ש א"כ י"ל דה"ה שם הקודש על היריעה ואותיות הנטפלין על המטלית ג"כ אסור אך יש לחלק דאף דחצי שם אסור אבל הנטפלין מותר ועיין בקה"ס סי' י' סעי' י"ד לענין דאף דחצי שם אסור לתלות אבל הנטפלין מותר לתלות כמו שכתבו ב"ח וט"ז וה"ה לענין מטלית יש לומר כן וצ"ע:

ט) וראיתי בשו"ת מהרש"ם ח"ד קו' בס"ת במקום שצריך להיות אלקיכם כתוב אלקינו הביא שם השואל תשובת פני ארי' שהביא פ"ת להתיר למחוק הנטפלין שנכתבו בטעות וגם רח"כ סי' מ"ד מתיר והביא שם כן בשם מהרממ"ל ודחה שם את הט"ז האוסר ומהרש"ם השיב לו שגם בנ"י מתיר למחוק הובא דבריו בח"ס יו"ד סי' ר"ס והוא חולק עליו ופסק להחמיר רק מתיר שיקלף אות הנטפל שם בטעות אבל לא למחוק וכבר הבאתי דבריהם לעיל או' ו' יע"ש והביא עוד שם במהרש"ם שמצא בשו"ת מהרי"ל סי' קצ"ב שכתב דנטפלין אחר השם שנכתבו בטעות נמחקים והביא ג"כ תשובת נ"ש שמתיר למחוק ע"כ פסק מהרש"ם להקל אך כתב דנכון שימחוק ע"י קטן כמו שכתב בשו"ת בית אפרים יע"ש:

אלטר יחיאל נעבענצאהל

ראבד"ק.

תוכן העניינים

מנחת יחיאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה