מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל
סימן קה
ישראל המחלל שבת או מועדות אם יינו יין נסך:
א) הב"י בסי' קי"ט הביא את תשובת הרשב"א שכתב דמחלל שבתות בפרהסיא או שאינו מאמין בדברי חז"ל הוא מין ויינו יין נסך כו' וענין חילול שבת והעברת דברי חז"ל לדעתו שהוא כעובד ע"ז הוא דוקא שיהי' בו ג"פ אבל בפ"א או שתים אין עושה י"נ ובפני עשרה צריך שיחלל עכ"ל ובנקודת הכסף סי' קכ"ד או' כ"א הביא את הרש"ל דקראים מותר לשתות עמהם יינם דעדיפי מגר תושב אך הביא תשובת מבי"ט בשם ר"ש דקראים הואיל ומחללין המועדות כאלו מחללו שבתות וכאלו כופרים בכל התורה ויינם י"נ ומשמע לכאורה דאוסרים נמי יין במגען וכן משמע לכאורה בתשובת הרשב"א שהביא ב"י סי' קי"ט וכן דעת הב"י בבה"ב סי' קכ"ח דמגען אסור עכ"ל והא דכתב על מהרש"ל דמתיר בקראים דעדיפי מג"ת כוונתו לדעת המחבר דאוסר מגע ג"ת בשתי' לזה סובר מהרש"ל דקראים עדיפי לכך מתיר בשתי' ומה שכתב דלכאורה משמע ממבי"ט ומתשובת הרשב"א דאוסרים יין במגען כונתו דאפשר לומר דכונתם דישראל המחלל שבת שכתבו דיינו י"נ היינו יין שבביתו דודאי נגעו בו עכו"ם כמו בגר תושב לדעת רמ"א דאף דמגעו מותר אבל יין שבביתו אסור כן נמי בישראל המחלל שבתות אך פשטות דבריהם משמע דסברי דמגעו אסור והבן. עוד כתב שם בנה"כ וז"ל ומיהו נראה דאין לאסור יינם אלא בשתי' אבל הנאה לכ"ע שרי דכיון דלא פלחו לעכו"ם לא גריעי מג"ת עכ"ל ודבריו המה על הקראים ועל ישראל המחלל שבת בפרהסיא ולכאורה בשלמא בקראים ניחא דהא עכ"פ נשאר גזרה משום בנותיהם דהא אסורים בחיתון אבל המחלל שבת דלא פלח לע"ז וגם מותר בחיתון אמאי מגעו אסור בשתי' וראיתי בשו"ת ח"ס יו"ד סי' ק"כ דעיקר שאסרו במחלל שבת הוא משום קנסא יע"ש מיהו מה שכתב בנה"כ דלא גרע מג"ת א"כ לפ"ז לדעת היש מקילין שכתב רמ"א דבג"ת מותר אף בשתייה א"כ במומר לחלל שבת נמי יהי' מותר בשתייה וראיתי בחדרי דעה שהביא את הרשב"א וכתב ג"כ כמו שכתבתי דזה תלוי אם מגע ג"ת אוסר בשתייה או לא דלפי מה שהביא רמ"א והסכים עמו הש"ך להתיר בשתי' מגע גר תושב ה"ה ישראל מומר לחלל שבת יע"ש ובשם ספר האשכול הביאו אחרונים דאוסר יין בשתייה ולא בהנאה ואפשר שטעמו ג"כ משום קנס ואחרונים כתבו להסתפק בזה"ז בעוה"ר פשתה הבהרת לרוב וכמה מלאכות כמו הוצאה לרה"ר או להעביר ד"א נעשה להם כהיתר אם יש להם דין מומר לאסור יין במגען ועיין באוריין תליתאי סי' ל"ט שכתב דבספק אם נגע והוי ספק השקול יש להתיר וכתב עוד דאין אוסר רק אם מחלל שבת באיסור תורה אבל לא אם מחלל באיסור דרבנן והביא עוד דיש כמה דעות דמומר לחלל שבת אין אוסר יין במגעו ועיין בשו"ת ח"ס דלא מיקרי מחלל שבת לאסור יין במגעו רק אם מחלל שבת בפני עשרה וכבר הבאתי כן לעיל בשם תשובת הרשב"א גם כבר הבאתי בשם הב"י שמחלל בפרהסיא בפני עשרה ומה שכתבו אחרונים בזמן הזה יש להסתפק אם לאסור יינם מחמת שחלל שבת בכמה מלאכות נראה להם כהיתר ולפע"ד נראה דאדרבה בזה"ז צריך לקנסם כדי לגדור גדר ולאסור יין במגעו אף דאין מחלל שבת רק באיסור דרבנן משום סייג וגדר והבן: