אור ברסלב

מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל

סימן צו

סימן צה

בדין העלאה ולבישה בכלאים.

א) הטור בסי' ש"א כתב דבר תורה אין איסור כלאים רק דרך מלבוש או להעלותם עליו דרך חימום אבל אם מעלה עליו שלא כדרך חימום כגון לעשות אוהל שמאהיל עליו או שמפשיל קופה של כלאים מאחוריו או שמציעו תחתיו מותר וכתב הכ"מ שמקור זה הוא מירושלמי פ"ב דכלאים כתיב לא תלבש וכו' הייתי אומר דאין אסור רק ללבוש ת"ל לא יעלה עליך אי לא יעלה הייתי אומר לא יפשול הקופה לאחוריו ת"ל לא תלבש מה מלבוש מיוחד שמהנה הגוף אף כל דבר שמהנה הגוף עכ"ל נמצא דהך ג' דברים דכתיב בירושלמי דמותר בכלאים אף שנהנה מאוהל מפני החמה וכן ממה שמציעו תחתיו בודאי ג"כ נהנה אבל עכ"פ כיון דהנאה זאת אין נהנה לא בדרך לבישה ולא מדרך העלאה שהוא כמו לבישה כזה לא אסרה התורה בכלאים דבעינן שיעלה או שילבש להתעטף על גופו אבל כל זמן שאין עוטף כלל אף שנהנה מותר יע"ש ודו"ק וכן מבואר להדיא בפרישה שאוהל אף שנהנה מפני חמה או מפני גשמים מותר דאין איסור בכלאים רק דרך העלאה יע"ש:

ב) ואם לובש ממש כלאים אף שאין נהנה כלל כגון שלובש בגד כלאים על כל מלבושיו והוא עת חמה דמצטער מלבישה זאת נראה לכאורה מטור דהוי איסור תורה דהא כתב שם להעלותם דרך חימום וגבי לבישה הלא כתב דרך חימום משמע דוקא בהעלאה כיון דלא הוי לבישה ממש אז בעינן עכ"פ דרך חימום אבל בלבישה ממש אף שמצטער אסור אך ז"א דכל כלאים אף דרך העלאה בין לבישה ממש אין אסור רק אם נהנה כמבואר בירושלמי שהבאתי לעיל וכן מבואר יותר בבבלי יבמות (דף ד') יע"ש וע"כ דגם כונת הטור כן הוא והא דלא כתב בלבישה דרך חימום דפשוט דלבישה בודאי כך ודו"ק ולכאורה קשה הא דאמרינן בגמרא דה"א כל דרך העלאה אסור אפילו מוכרי כסות הא מוכרי כסות אפילו נהנה מותר משום דהוי דשא"מ וי"ל דקאי על מוכרי כסות המבואר בסיפא דמתניתן הצנועים מפשילים לאחוריהם וה"א דזה אסור דהוי העליה לזה כתיב לא תלבש דוקא דומי' דלבישה וזה לא הוי דרך לבישה יע"ש ודו"ק:

ג) ולכאורה יש להקשות מנ"ל דבכלאים בעינן דוקא הנאת לבישה הא בתורה לא כתיב לא תהנה מכלאים רק לא תלבש ואפשר דאסרה תורה לבישה אף דלית שום הנאה ואפשר אף במצטער כיון שרוצה ומתכוון ללבוש עובר על לאו לא תלבש אך הדבר כבר תרצו באסיפת זקנים בביצה דכל בגד שלובש ואין ראוי להתחמם בו או להנות מלבישה לא הוי מלבוש רק משא וכלאים מותר במשא וכיון דאמרה תורה לא תלבש ע"כ כונת התורה לבישה דאית בי' הנאה יע"ש והבן אך אפשר דעכ"פ מדרבנן אסור כמו דאסרו להציעו תחתיו ולקמן אדבר עוד מזה:

ד) והב"י בש"ע כתב מותר מן התורה לישב על מצעות של כלאים שנאמר לא יעלה עליך אבל אתה מציע תחתיך עכ"ל ולא הביא עוד הנך שני דברים שכתב הטור בשם ירושלמי להתיר וצ"ל משום דמסיים אבל מדרבנן אסור להציע ע"כ לא כתב רק מה דמן התורה מותר להציע רק מדרבנן אסור אבל הנך שני דברים אוהל ומפשיל לאחריו אף מדרבנן מותר דלא אסרו רק להציע דחמיר טפי דהוי קצת דומיא דלבישה לכך לא נקט גם ברישא רק מותר להציע מן התורה וכ"ש הנך ב' דברים דקיל טפי דאף רבנן לא אסרו ורמ"א הביא את שני דברים שכתב הטור להתיר ומשמע מדבריו ג"כ שהנך שני דברים אף מדרבנן מותר מדלא כתב עליהם אבל אסור מדרבנן כמו שמבואר בש"ע בהצעה א"כ אין כאן פלוגתא בין הב"י ורמ"א כמו שכתב הש"ך באו' א' אך הש"ך כתב שלא יגע בהם כוונתו בבשרו אמנם הדרישה כתב דמשמע לו דעת הטור דאף באוהל אסור מדרבנן אמנם כתב ג"כ כש"ך דרמ"א סובר דמותר אף מדרבנן יע"ש וכ"כ הט"ז או' ב':

תוכן העניינים

מנחת יחיאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה