מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל
סימן צה
כדין תופר שתי תפירות בכלאים.
א) כתב הרא"ש וטור ורמ"א בסי' ש' הביא בשם י"א דאם תפר בגד צמר מם בגד פשתן לא הוי החיבור אלא בב' תכיפות וקשר שני ראשי החוט כגון שהעביר המחט פ"א ואינו מעביר כל החוט ומעביר המחט פ"ש וקושר שני ראשי החוטין אז הוי כלאים עיין ש"ך או' ג' והקשה הט"ז באו' ד' א"כ למה לן למשרי כלאים בציצית הא בציצית לא הוי רק תכיפה אחת וקשר ולשיטת הרא"ש וטור בעינן דוקא שתי תכיפות וקשר ואז הוי כלאים ותירץ הט"ז דדוקא כאן דמחבר שני בגדים צו"פ ע"י חוט קנבוס ע"כ תכיפה אחת וקשר בשפת הבגד לא הוי חיבור שמהרה ינתק כל שהוא מבחוץ וע"כ בעינן לחבר השני בגדים בש"ת וקשר שלא יהי' הקשר מבחוץ רק על שני הבגדים מלמעלה אבל בציצית ששם הכלאים חוטי צמר עם חוטי פשתן אף שאין בציצית רק ת"א וקשר בשפת הבגד הוי חיבור טוב ולא במהרה ינתק ע"כ הוי כלאים יע"ש ובמ"א באו"ח סי' י"א תירץ דמודה הרא"ש וטור דאף בתכיפה אחת כמו שאנו עושין בטלית גדול בציצית עכ"פ בשתי קשרים הוי כלאים ורק בקשר אחד הוא דבעינן ש"ת אבל אם עושה שני קשרים זה על גב זה אף בת"א הוי חיבור והא דאמרינן בגמרא ש"מ קשר עליון דאורייתא הכונה שני קשרים דאז הוי כלאים אף בת"א יע"ש ובדמ"ר תירץ דבציצית כיון שעושין גדיל ופתיל וקשר אחד מודה הרא"ש דהוי כמו ש"ת וקשר והוי חיבור אבל כיפה אחת וגדיל הוי כמו ש"ת בלא קשר דלא הוי חיבור ע"כ שפיר אמרינן בגמרא ש"מ קשר עליון דאורייתא דעכ"פ כיון דצריך לעשות בציצית גדיל אם עושה קשר אף ח"א הוי חיבור יע"ש:
ב) ובספר שערי דעה הקשה עליו דהא רבה בר חנא ס"ל במנחות (ל"ט) או גדיל או פתיל א"כ לדידי' לא משכחת כלאים בציצית דלא הוי חיבור אפילו בקשר דהא לא הוי חיבור דיכול לעשות פתיל בלא גדיל ולא הוי רק ת"א ומה זה דאמר רבא ש"מ דקשר עליון דאורייתא דהא אף בקשר לא הוי כלאים אם לא עשה גדיל ולפע"ד נראה דבאמת לא הוכיח רבא שם ש"מ קשר עליון דאורייתא רק לדידן דהלכה כמ"ד דבעינן גדיל ופתיל וכמו שכתב בדמ"ר אבל רב"ח סובר באמת קשר לאו דאורייתא דאף עם קשר לא הוי כלאים דלא הוי רק ת"א והא דהתירה תורה כלאים בציצית הא אפשר לעשות בלא גדיל ולא הוי כלאים משום דמודה רב"ח דנוי תכלת שליש גדיל ושני שליש ענף ואם רוצה לעשות מן המובחר נוי תכלת התירה תורה כלאים וע"כ דקשר עליון דאורייתא דאל"כ אף נוי תכלת יכול לקיים בלא כלאים שלא יעשה קשר אך זה דוחק כיון דיש מקום לקיים המצוה בלא כלאים אין סברא שיתירה תורה כלאים ולרב"ח אפשר לקיים ע"י פתיל בלא גדיל [אף לעיל כתבתי סברא כזו בשם ישועות יעקב משום דכלאים הותרה אבל אין נראה לומר כן] ע"כ נראה דרב"ח לא דרשו סמוכין להתיר כב"צ דכיון דסגי בפתיל בלי גדיל ולא הוי כלאים וממילא דסובר נמי דאף קשר א"צ דרבא יליף קשר מדאצטרך להתיר כלאים ולרב"ח לא הוי כלאים בפתיל לחוד אף בקשר לשיטת הרא"ש וטור ואין זה רחוק לומר כן דהא גם הט"ז סי' ש' או' א' כתב כן דלדעת הרמב"ם סובר מ"ז דלא ילפינן מקרא להתיר כב"צ דלא משכחת למ"ז להיות כלאים ואף קשר א"צ למ"ז א"כ יש לומר ג"כ בדעת הרא"ש דלרב"ח ג"כ כן הוא ומה דדרשינן להתיר ומינה יליף רבא קשר עליון בציצית משום דהלכתא כמ"ד דבעינן פתיל וגדיל וגם הלכתא דדרשינן סמוכין להתיר כב"צ וקשר עליון דאורייתא ושפיר כתב הדמ"ר ויתיישב מה שהקשה עליו בספר שערי דעה:
ג) ובזה יתיישב מאד קושית התוס' בסנהדרין (דף פ"ח) על רש"י שכתב שם דבקשר עליון איכא פלוגתא במנחות אי הוי דאורייתא או לא והקשו בתוס' שם על רש"י דלא מצינו שום פלוגתא שם וליכא מאן דפליג על רבא דאמר קשר עליון דאורייתא יע"ש ולפי מה שכתבתי א"ש דברי רש"י דהא איכא רב"ח דע"כ פליג על רבא לפי שיטת הרא"ש ולפי מה שפירש בדמ"ר ואף דמט"ז שהבאתי דמ"ז חולק א"א ליישב שיטת רש"י דט"ז הוכרח לומר כן רק לפי שיטת הרמב"ם אבל לשיטת רש"י שם א"צ לומר דמ"ז פליג ע"ז יע"ש בט"ז ודו"ק אבל רב"ח ע"כ פליג לשיטת הרא"ש ואפשר דגם רש"י סובר בזה כרא"ש א"כ רב"ח פליג על רבא וסובר קשר עליון לאו דאורייתא וכמו שכתבתי ושפיר כתב רש"י בסנהדרין דאיכא פלוגתא במנחות אי קשר הוי דאורייתא והיינו רב"ח פליג ודו"ק: