מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל
סימן עז
א) בדבר הגט שנכתב שם לעז הנקרא בצירי וכתב המסדר שני יודי"ן לנקודת צירי כמו שכותבים באגרת והמגרש חותם כך בשני יודי"ן איך יש לעשות לכתחילה אם לכתוב בחד יו"ד כמו שכתבו מסדרי גיטין דצירי כותבים בחד יו"ד ופתח חריף בשני יודי"ן או כפי מה שחותם א"ע ואם נאמר דלכתחילה יש לכתוב בחד יו"ד איך הדין בדיעבד אם נכתב בשני יודי"ן ויש עיגון אם להכשיר אח הגט. ונראה דאף שהעולם כותבים בלשון לעז על צירי שני יודי"ן ובפ"ת בקונטרס השמות הביא בשם שו"ת בית דוד בשם פיגא שכתב המסדר בשני יודי"ן מכשיר בזה וכן הביא מהר"מ מינץ אך שכתב מ"ז בספר אור גדול דמ"ק אחר שכבר נתפשט ספר טיב גיטין מהגאון ר"ז מרגליות זצ"ל שחקר הרבה בענינים אלו כולהו גרירי בתרי' וכ"ע נהיגי לכתוב חד יו"ד על צירי וב' יודי"ן על פתח חריף וכן נוהגים כל מסדרי גיטין וא"כ הוי שינוי שם ופסול כה"ג וכמש"כ בטיב גיטין בש"נ או' ו' ס"ק ו' עכ"ל יע"ש ואח"כ מצדד שם לענין דיעבד והביא בשם חידושי אנשי שם להגאון מהרש"ק זצ"ל שפוסל גט כזה בסי' ט"ז בשם לייקה שכתב בשני יודי"ן דהוי שינוי שם דשני יודי"ן נקרא בגט בפתח חריף וצירי דוקא בחד יו"ד וכן הביא שם בשם בריכות המים להגאון ר"ח יוזפס שכל סדר הגט וסדר שמות של הבי"ש נובעים מאתו ושם מבואר להדיא כן ומה שנוהגין כן בכתיבת לעז לא מהני לענין גט כיון שכל מסדרי גיטין כותבים צירי בחד יו"ד בגט ואם נכתב בשני יודי"ן יאמרו העולם שהוא אחר הנקרא בפתח חריף והוי שינוי שם ממש בהגט יע"ש בספר אור גדול ודבריו נכונים מאד:
ב) וראיתי בספר ד"ח שער הנקודות פתח שכתב וז"ל והנה שמנהג הנשים לחתום בשם שינדל וכדומה בכל שמות שמבואר בסדר הגיטין לכתוב בחד יו"ד לצירי והמה חותמים א"ע בשני יודי"ן לצירי הנה בא לפני מעשה כזו והוריתי לכתוב בשני יודי"ן שלא לשנות חתימתן והגאון ארי' ליבוש זצ"ל אבד"ק ווישניצא השיב לי בפלפול ארוך שאין להשגיח בחתימתן רק לכתוב בגט בחד יו"ד כו' כו' אבל בשינדל בחד יו"ד וחותמת עצמה בשני יודי"ן דיש שינוי גדול במבטא דבשני יודי"ן קורין בפתח חריף כמו פריידל וביו"ד אחת קורין בצירי לכך בודאי אין משגיחים בחתימה אך מדברי בי"ש כו' כו' ולכאורה יש לכתוב ב' גיטין באחד שינדל בחד יו"ד ובשני שיינדל דמתקריא שינדל דע"ש החתימה אין כותבים דמתקריא ובחד גט ביו"ד אחת לא סגי דיאמרו לא זו היא המגורשת כיון דחותמת בשני יודי"ן אך בדיעבד במקום עיגון כשר בחד יו"ד עכ"ל יע"ש אמנם לא ביאר לן מרן זצ"ל בדיעבד במקום עיגון אם כתב בשני יודי"ן מה אך בתשובת ד"ח ח"ב אהע"ז סי' קי"ז כתב ג"כ להכשיר במקום עיגון יע"ש:
ג) ובשו"ת הרי בשמים ח"ב סי' קע"ט שכתב בשם ליציה אף אם חותמת בשני יודי"ן הוא מטעם לפי שכתיבת אשכנזית כותבין צירי בשני יודי"ן משא"כ לפי הכלל שנמסר בידנו מכל הפוסקים דבגט צירי הוא רק בחד יו"ד אבל שני יודי"ן הוא הניקוד על פתח חריף ע"כ אין להשגיח בזה על חתימתה בטעות ואף שבת' נוב"ת סי' קכ"ד החמיר בשם טאלצא כשחותמת טאלצי ביו"ד התם אין לתלות כונת חתימתה בשום דבר ע"כ יש חשש שבחתימתה קבעה שמה בשינוי מטאלצא לטאלצי משא"כ בנ"ד למה לנו לומר ששינתה שמה להקרא בפתח חריף כיון שיש לתלות שכתבה שני יודי"ן כפי דקדוק לשון אשכנז שנכתב על צירי שני יודי"ן לכך אין להשגיח מה שחותמת א"ט בשיבוש מכתיבת הגט דכללא הוא בגט דצירי הוא רק בחד יו"ד ובד"ח החמיר בשינדל והיא חותמת שיינדל להצריך שני גיטין אמנם בתשובת ארי' דבי עילאה חאהע"ז סי' ל"ב האריך בזה והעלה דלכתחילה די בגט אחד שינדל בחד יו"ד ואין להשגיח על חתימתה בשני יודי"ן עכ"ל יע"ש ועיין בשו"ת תשורת שי סי' תע"ד הביא חבילת פוסקים כיון דאין לה טעם למה חותמת כך רק סבורה שכן נכון לחתום שם זה או אחרים למדוה לחתום כן והוא טעות ואינו מן השם אין להשגיח על חתימתה יע"ש שהאריך מאד ונראה לפע"ד דיש לומר דבזמן אדומו"ר הגה"ק ד"ח זצלה"ה בימיו לא נתפשט כ"כ המנהג לכתוב בכתיבת אשכנזית צירי בשני יודי"ן כמו שכתב שם אבל כעת בימינו שנתפשט המנהג בכל מדינות לכתוב בכתיבת אשכנזית שני יודי"ן על צירי וכך חותמין כולם אם נשגיח בזה לסדר הגט כפי החתימה נכתב לעולם בגט שני יודי"ן על צירי היפך מכלל שכתבו הפוסקים דצירי בחד יו"ד ופתח חריף בשני יודי"ן ויקראו במקום צירי פתח חריף ויהי' שינוי שם ולעז שיאמרו שאין זו האשה משא"כ אם נכתב צירי יו"ד אף שחותמת בשני יודי"ן לא יהי' שום לעז דידוע לכל שבכתיבת אשכנז שהיא חותמת בו צירי בשני יודי"ן ובכתיבת הגט לא כן הוא רק צירי בחד יו"ד ופתח חריף בשני יודי"ן ולא יהי' שום לעז ודו"ק וצע"ג להלכה. שוב מצאתי בבית שלמה סי' קי"ג שהביא את הד"ח מה שהי' לו ויכוח עם הארי' דבי עילאה והאריך שם בדין זה ולא העלה דבר ברור והניח בצ"ע:
ד) עוד מצאתי בספר בית שלמה סי' קכ"ז לענין כתב שם הנשתקע בפי כל לגמרי בגט ואף דלא כתב שם שקורין לו עכשיו רק שם שנשתקע לחוד הגט כשר מן התורה רק דפסול מדרבנן וכ"ש אם כתב שם שקורין בו עכשיו רק שכתב נמי שם שנשתקע דאין פסול רק מדרבנן משום לעז דיאמרו שאין זה המגרש והביא כן ממהרי"ק שורש פ"ו וכ"מ מט"ז וב"ש סי' קכ"ט או' י' ול"ז וכ"כ בפירוש בנו"ב תניינא סי' קי"ו אך מהב"י סוף סי' קכ"ט גבי וביבנט דמשמע דסובר דאף אם נכתב שם של עכשיו לעיקר וכתב גם הנשתקע בדמתקריא פסול מדאורייתא וכתב עליו בבי"ש שדברי ב"י תמוהים כמבואר מכל הפוסקים הנ"ל יע"ש בבי"ש: