אור ברסלב

מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל

סימן עו

סימן עה

ב"ה ה' ויק"פ תרצ"א סטניסלאב.

שוכט"ס לכבוד הרבני החסיד המופלג יו"ש כש"ת מו"ה אלטר טורמאן מק' גאדווערנא.

א) יסלח נא כ"מ שנשכח ממני שהבטחתיו להשיבו ועתה נזכרתי והנני לתשובתו. בס"ת שכל היודי"ן אין להם עוקץ השמאל למטה אם מותר לברך ולקרות בו ואם מהני להכשירו ע"י תיקון הנה נודע דעת ר"ת בתוס' הקומץ והובא בטור וב"י סי' ל"ו שיו"ד צריך להיות עוקץ גם למטה ולכאורה משמט מדבריו דמעכב אפילו דיעבד דהא מקשינן שם בגמרא ע"ז פשיטא יע"ש וגם הביא מפסיקתא שנתנו טעם ורמז על זה וב"י כתב שגם רש"י מודה לר"ת והגם דרש"י פירש דש"ס קאי על רגל הימין יע"ש ולכאורה קשה מה הקשה ר"ת על רש"י דרגל הימין פשיטא הא זה באמת קושית הגמרא ואדרבה לר"ת קשה דאם כונת הגמרא על עוקץ שמאל דלמטה מה מקשינן פשיטא הא בודאי צורת יו"ד הוי אף בלא עוקץ והוי ס"ד דכשר קמ"ל דפסול אבל לפירוש רש"י א"ש קושית הש"ס דרגל הימין אם נחסר ליכא צורת יו"ד ושפיר מקשינן פשיטא עוד יש להעיר על ר"ת דמנ"ל דאיירי בקוץ דלמטה אפשר דקאי על קוץ שמאל למעלה ואי משום דלמעלה תג מיקרי ולא עוקץ א"כ אחאי לא הקשה על הא ימין רגל מיקרי ולא עוקץ וכיון דזה ניחא לי' לר"ת א"כ כ"ש דשמאל של מעלה יכול לקרות עוקץ אך זה אפשר ליישב את ר"ת דאפשר דנקט למטה וה"ה למעלה דהא בפסיקתא מבואר רמז בין על למעלה ובין על לחטה ועיין לקמן באו' ג' מה שכתבתי בזה וקושיא ראשונה שהקשיתי על ר"ת ג"כ אפשר ליישב דהכי קאמר דלפרש"י דאיירי התרצן ברגל ימין זאת לא אפשר דמקמ"ל פשיטא ובודאי לא עלה על דעת התרצן לתרץ כן ע"כ כתב דאיירי בעוקץ שמאל והוי ס"ד דתרצן דזה לא פשוט כ"כ ע"כ מתרץ דקמ"ל דפסול אך הש"ס דחה דגם זה פשיטא ודו"ק:

ב) והנה אם לדעת ר"ת רק לכתחילה מצריך העוקצות השמאלית או דאף בדיעבד פסול בלא תיקון נראה לכאורה דפליגי בזה האגור וריא"ס שהביא הב"י דלאגור אם לא כתב העוקצות הללו בחו"מ וכתב אח"כ תיבה אחרת לא מהני שום תיקון עוקצות דהוי שלא כסדרן ויגנזו אך לריא"ס לא הוי בזה שלא כסדרן וכשרים אף לר"ת וע"כ דלאגור אף דיעבד פסול ואין כאן יו"ד כלל ע"כ הוי של"כ ולריא"ס בודאי דאף בלא עוקצות הללו כשרים בדיעבד ע"כ לא נחשב שלא כסדרן דאם הוי מעכב דיעבד ממילא הוי שלכ"ס וסברא כזו מבואר בהגהמי"י הוא בלה"ס סי' ט' או' ד' דכל דבדיעבד כשר לא הוי שלכ"ס וכן נמי כאן לשיטת ריא"ס וכל הפוסקים פסקו כריא"ס עיין בט"ז ריש סי' ל"ו ממילא דבדיעבד כשר בלא עוקצות אך ז"א דהא מבואר בסי' ל"ו סעי' ב' וצריך ליזהר שיוד"י השי"ן ועיין ואחורי הצד"י שיהיו נוגעות בגוף האו' ובאם אחת שאינו מגיע פסולין יע"ש ובסי' ל"ב סעי' כ"ה מבואר דליכא בהו משום שלכ"ס משום דצורת אות עליה אפילו אינה נוגעת יע"ש וכתב שם הפמ"ג לתרץ דאף דאם לא תיקן פסולה אפ"ה אם כתב אות ואח"כ תיקן לא הוי שלכ"ס א"כ יש לומר דגם בעוקץ נמי כן הוא לשיטת הריא"ס והבן:

ג) אמנם נראה לפי מה שהביא במש"ז או' א' מהגהמי"י בשם ר"ת דתגין גרוע מקוצות היו"ד ומבואר בסי' ל"ו סעי' ג' דאם לא תייג שעטנז גץ לא פסול דיעבד א"כ כ"ש באם לא עשה עוקצות השמאלי מיו"ד דודאי כשר דיעבד אך לשיטת אגור דפוסל פ"כ פוסל נמי בתגין וכן הוא באמת דעת הב"ח הובא במ"א שם או' ג' וצבא מאחרונים הובא דבריהם בבאר היטב כדעת הב"ח איברא דלדידהו אפשר דאף דבתגין פסול אבל בעוקצות כשר דיעבד דתגין גרוע מעוקצות אך כבר כתבתי באו' א' דנראה דר"ת פוסל אפילו דיעבד וכתבתי באו' ב' דאפשר דגם ריא"ס לא פליג עם אגור רק אם הוי שלכ"ס אחר התיקון אבל בזה סובר גם ריא"ס דבלא תיקון פסול וראיתי בש"ע של הרב מלאדי וגם בקה"ס העתיק דבריו להלכה דבתג השמאלי העליון הוי רק לכתחילה אבל לא דיעבד אבל עוקץ דלמטה אף דיעבד פסול ונראה לי ראי' לדבריהם לחלק בין למעלה ובין בקוץ דלמטה דהא ר"ת כתב בפירוש דש"ס איירי בעוקץ דלמטה ואמאי לא מוקי לה גם בקוץ העליון כמו שהקשיתי באו' א' אלא ע"כ דסובר ר"ת כיון דש"ס פוסל אף דיעבד ע"כ לא איירי רק בעוקץ דלמטה אבל דלמעלה הוי רק לכתחילה אך מנ"ל לר"ת סברא זו לחלק ונראה לי כיון דבפסיקתא נתנו רמז על שני המוקצות א"כ ע"כ דאף למעלה צריך עוקץ עכ"פ לכתחילה אבל כיון דאמרו שם בש"ס מפני מה כפוף ראשו של יו"ד ומעליון לא דברו בש"ס ע"כ נראה דלא פסול דיעבד אלא בלמטה אבל בלמעלה לא הוי רק לכתחילה גלל כן לא אמרו בש"ס מידי בלמעלה דהמה לא דברו רק מה שפסול בדיעבד ובזה ניחא מה שהקשיתי באו' א' מפני מה לא תירץ ר"ת דש"ס איירי בשני עוקצות השמאלי רק כתב דאיירי בעוקץ דלמטה ודו"ק ואף דבכף החיים הביא בשם ספר אחד דאם נמצא בס"ת באמצע הקריאה יו"ד בלא עוקץ שמאל דלמטה בשבת יגמרו הקריאה וא"צ להוציא ס"ת אחרת ואחר שבת יתקנוהו ולפי דבריו אין פוסל ר"ת רק לכתחילה עיקר להלכה כמו שהבאתי בשם הרב מלאדי וקה"ס שאף בדיעבד פסול ממילא בנ"ד דלא עשה הסופר עוקצין למטה בכל היודי"ן בודאי סופר הזה איתרע חזקתו ויש לחוש שעשה פסולים אחרים שעשה בס"ת זה כמבואר בפוסקים כי על כן הס"ת פסול ולא מהני תיקון:

ד) אמנם ראיתי בח"ס יו"ד סי' רס"ה הובא דבריו בפ"ת יו"ד סי' רע"ד שכתב וז"ל יו"ד שאין לה עוקץ מלמעלה ומלמטה בשמאלה אין לפסול כי י"א שא"צ עוקץ ממש בולט לחוץ ונמשך למטה רק זויות למעלה ולמטה לאפוקי עגולה עכ"ל יע"ש ואם בנ"ד ג"כ איכא זויות יש להכשיר דכדאי רח"ס לסמוך עליו ומה ששואל ס"ת שנמצא או' אחד משמות הקדושים או מאותיות הנטפלים לשם יוצא חוץ לדף אם להכשיר ס"ת זאת בזה יש מחלוקה גדולה בין הפוסקים אחרונים ועיקר להלכה כדעת רוב פוסקים להכשיר כיון שלא יצא רק אות אחד משם הקודש ונטפלים לשם. אף שכל הנטפל יצא כשר היכי דא"א לתקן התיקון המבואר במ"א סי' ל"ב או' מ"ז אבל באם אפשר לתקן תיקון זה בודאי יש לתקן:

הנני בזה ידידו הדוש"ת בלונ"ח אלטר יחיאל נעבענצאהל ראבד"ק:

תוכן העניינים

מנחת יחיאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה