מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל
סימן עה
ב"ה א' תצא סטניסלאב.
לכבוד נכרי הרב הגדול חו"ב מו"ה יוסף יהודה נעבענצאהל נ"י אבד"ק בראדשין:
א) מכתבך בשבוע העברה הגיעני ומחמת לביתי ביום עש"ק אחר צהרים לא השבתי לך עד כעת. נדון אם מותר לגיסו של הכלה להיות אינטערפירער ולשמש הסעודה שהוא אבל תוך י"ב חדש יפה אמרת שמותר אבל לא ישב בין המסובין בסעודה רק לשמש לחוד כמבואר ברמ"א דיש מתירים כך ועיין בבאר היטב וכן המנהג וכן אני מורה אמנם בעת שכלי זמר מנגנים בתוך הסעודה אז יצא לחוץ שלא ישמע וכשפסקו יבוא בחזרה אך גיסם השני שהוא עדיין תוך שלשים לא יהי' אפילו אצל החופה ולא יבוא על הנשואין לא בשעת חופה ולא ישמש אצל הסעודה הגם שראיתי בשדי חמד שהביא שם בשם גדול אחד במעשה שהי' אבי החתן אבל תוך ל' והי' רוצה לדחות הנשואין עד לאחר ל' כדי שיהי' ביכלתו להיות אצל החופה ועל הסעודה והתירו לו להיות על הנשואין אפילו תוך ל' וכתב התם הטעם שלא לדחות הנשואין ובאמת שגם זאת לא ברור עוד אצלי לעשות מעשה אמנם בנ"ד דלא שייך טעם זה בודאי אסור:
ב) ובדבר מי שהחזיק להיות בעל תוקע אם מותר לו לכבד אחר שהוא יהי' בעל תוקע במקומו והבאת מספר חסידים סי' תשנ"ח שאסור חפשתי שמה בסי' זה ולא מצאתי אך בודאי כונתך מה שהביא שם בסי' תשנ"ה מעשה בזקן אחד שהי' רגיל להתפלל ביום הכפורים והי' אומר לזקני עם דעו לכם מה שאני מתפלל כי יודע אני שאין מי שיכוין כמותי ואני יודע שהקב"ה חפץ בתפלתי והכל יבררו בי שאיני מתגאה פעם אחד לא הי' הזקן בעיר כי הלך בסחורה והתפלל אחר ביוה"כ והזקן דאג ע"ז כל השנה כולה כו' כי כל מצוה שאדם רגיל לעשותה ועובר מקפידים עליו עכ"ל ואני אומר שאין משם ראי' לנ"ד דהתם כיון דאין בכל הציבור מי שיודע לכוין כמו הוא והש"ץ מוציא לכ"ע בר"ה וביוה"כ למי שאינו בקי עיין בר"ה (דף ל"ה) ובפוסקים שם וכיון שהמה לא היו בקיאים בכונות והוא הי' בקי ויכול להוציאם בכונות ולא עשה כן בשביל מסחרו פשוט וברור שהי' לו לדאוג על זה מעונש שביטל כל הציבור תכונות התפלה וכן מה דמסיים ע"ז כי כל מצוה שאדם רגיל לעשותה ועובר מקפידים עליו היינו שנתבטל המצוה ע"י אבל בנ"ד שרוצה לעשות כבוד לת"ח ואבד"ק להיות הוא הבעל תוקע ולא נתבטלו הציבור מהמצוה כי גם הוא אינו יודע הכונות וסודות רק כמו כל אדם רחמנא אמרה תקעו ואין כאן שום ביטול מצוה ולא כונה אדרבה כבוד התורה יש בודאי דפשוט וברור דמותר ותט"ב::
ג) ומה שכתב המ"א בסי' תקפ"א או' ו' ונהגו מי שהתחיל להתפלל או לתקוע אין ליתן המצוה לאחר כמו שכתב בסוף סי' קנ"ג עכ"ל אין הכונה שהש"ץ לא יתן המצוה לאחר רק כונתו הקהל לא יקחו ממנו שלא מדעתו ורצונו וליתן לאחר כי המחזיק במצוה אין לקהל רשות ליטלו ממנו וליתן לאחר והביא ראי' לזה מסי' קנ"ג ושם נאמר כן יע"ש אבל אם מרצונו הטוב רוצה ליתן לאחר מזה לא דברו שם מאומה ועיין בתכ"ש שם שגם הוא פירש כן דבריו דשם בסי' קנ"ג וכן כאן בסי' תקפ"א ועוד בכמה מקומות בש"ע ובשו"ת גדולי אחרונים לא דברו רק מדין זה דמי שמחזיק באיזה מצוה זכה בה ואין רשות ביד הקהל לסלקו מחזקתו וליתן המצוה לאחר וגם בזה דעת רוב פוסקים דאם אין לוקחים ממנו כל החזקה רק שבא אחר לזכות גם הוא במצוה ואינו דוחה את הראשון לגמרי רק שנשאר גם בידו מקצת המצוה רשאים הקהל לעשות כן בע"כ ושלא מדעתן של ראשון אף שראשון אין רוצה דבזה לא שייך מעלין בקודש ולא מורידין והביאו ראי' לזה מעובדא דר"ג וראב"ע בברכות (דף כ"ח ודף כ"ט) וכבר הביא בשדי חמד מערכת חזקה סי' א' חבילות תשובות בענין זה ולפע"ד יש להעיר מש"ס יומא (י"ב:) ראשון חוזר לעבודתו עיין ברש"י ותוס' וצע"ג כעת אבל מזה שרוצה הראשון לכבד בעצמו לאחר אין שום רמז בכל הני פוסקים להיות איזה חשש בדבר זולת מה שהבאת בשם ס"ח וכבר כתבתי לפרש דבריו דבנ"ד לא שייך החשש שכתב בס"ח ובפרט דאם לא יכבד את הרב רק בתקיעות דמיושב ובעצמו יתקע התקיעות דמעומד דאז אפילו שלא מדעתו ורצונו יכולים הקהל ליקח ממנו זאת כיון שאין דוחין אותו לגמרי מחזקתו כמו שהבאתי בשם הפוסקים ובפרט בתקיעות דעיקר המצוה הוא מה שתוקעים על הסדר מעומד א"כ עיקר המצוה נשאר ביד הראשון ולדעת הרבה פוסקים הרשות ביד הקהל ליקח ממנו חזקתו על תקיעות דמיושב ומכ"ש דאין שום חשש אם יתן בעצמו מרצונו הטוב לכל הפוסקים:
ד) אמנם אפשר דאף שאמר בפיו שרצונו בזה אבל בלבו לא כן הוא ומשום כסיפותא הוא דאמר הכי כמו דאמרינן בב"מ (כ"ב) דאמימר ור"א אכלו ומ"ז לא אכל כו' א"ל משום כסיפותא הוא דאמר הכי הרי אם לא אמר בלב שלם לא הוי מתנה ול"ה מחילה איברא דלכאורה מה איכפת לן במה שבלבו כיון דאמר בפיו היפך ממה שבלבו הוי דש ב"ל ואינם דברים כבקידושין (מ"ט) אך יהי' מזה ראי' לי"א שהביא רמ"א בחו"מ סי' ר"ז דבמתנה דבשב"ל הוי דברים יע"ש ומלבד זה אם אינו רוצה בלבו יהי' מזה אח"כ איבה ועיין ביומא (י"ב:) כהן גדול לא משום איבה, בקיצור אם באמת בלב שלם ובנפש חפיצה רוצה הראשון לכבד את הרב אבד"ק יקבל הרב ממנו רק תקיעות דמיושב ואז לכל הפוסקים ואף לס"ח אין שום חשש כלל וכלל ובפרט דרוצה כן משום כבוד התורה ובפירוש מבואר שם בס"ח בסי' תשנ"ז דאם יש להמתפלל טעם הגון רשות בידו שלא להתפלל יע"ש ואין לך טעם הגון יותר מכבוד התורה ובפרט שנשאר בידו עוד עיקר המצוה היינו תקיעות שעל סדר התפלה ורשות בידו לעשות זאת בלי שום חשש ותע"ב:
ה) ובדבר השופר שנסדק קצת למטה במקום הרחב שבו במקום שמלבד זה עושים שם בעלי מלאכה פגימות לנוי כמו שהוא בכל השופרות ובמקום ההוא נסדק קצת דבריך נכונים מאד שאין לפסלו וכבר הביא בזה בש"ח להכשיר אך רק בדיעבד או בשעת הדחק שאין לו שופר אחר אבל לכתחלה לא כי על כן תראה שבעל מלאכה יתקן זאת שיעשה הסדק רחב ועגול כמו שארי פגימות העושים לנוי ואז לא יהי' נראה הסדק:
מברכו בכוח"ט א"ז אלטר יחיאל נעבענצאהל ראבד"ק: