מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל
סימן סט
ב"ה ער"ה תרפ"ט סטניסלאב.
להבחור האורב העוסק בחוקי חורב המופלג מר משה דוד שיף נ"י:
א) מה ששאלת אם שתיית קאווע הוי בכלל להצטרף לשני תבשילים בסעודה המפסקת בערב ט"ב דע הא דאסרו חז"ל שני תבשילים הטעם משום דריבוי תבשילין יש כבוד ותענוג כמו שמבואר בב"י סי' תקנ"ב ד"ה כא"א יע"ש כלומר דמי שעושה סעודה של כבוד ותענוג מרבה תבשילין וכן תבשיל אחד של כבוד ותענוג אסרו כמבואר במ"א או' ב' דמטעם זה יש לאסור לאכול דגים אפילו תבשיל אחד ובמח"ב הובא בפ"ח או' א' כתב דמנהג לשתות קאווע דלא אסרו חז"ל רק לאכול שני תבשילין ומשקה לא הוי לא בכלל אכילה ולא בכלל תבשיל אמנם עדיין הי' ראוי לאסור דהוי בזה השתייה שררה ועונג וכתב שאף טעם זה ליתא בקאווע וכתב דמים שרגילים לבשל בקנה וזרע גד עם ציקמר שהוא לתענוג ומנהג עשירים לא הותר אין כונתו כמו שדמית דלא הותר להצטרף לתבשיל אחר להיות שני תבשילין דכבר כתב דמשקה אין בכלל אכילה ותבשיל לענין זה רק כונתו דלשתות זאת אסור אף בלא שום תבשיל דכיון דהוי לכבוד ולתענוג ושום משקה לא מצטרף לשני תבשילין רק דאסור לשתות משקה בסעודה המפסקת או משום שכרות כמבואר בט"ז או' א' או משקה שהוא לכבוד ותענוג כמו שכתב במח"ב ודבר זה מוכח מכל הראשונים דלא כתבו בשני תבשילין רק מיני אוכל עיין בטור וב"י ולא נקטו שום דוגמא רק אוכל ולא משקה ע"כ שפיר כתב במח"ב דמשקה לא הוי בכלל איסור זה ושיטות הגאונים שהביא הר"ן בסוף תענית שלמידים דין ב' תבשילין לענין ט"ב משני תבשילין לענין עירובי תבשילין יע"ש ועיין בב"י א"כ הה"ד שנלמד משם דדוקא אוכל ולא משקה דלא מהני בעירוב תבשילין משקה רק אוכל ואף לדעת רמב"ן הובא בב"י דחולק על האוסרים ב' מינים בקדרה אחת או דג וביצה שעליו מפני שנקראים ב' מינים לענין ערוב תבשילין וכתב דאינו כן דקל הוא שהקילו בעירוב להחשב שני תבשילין לצאת ידי ערוב אבל לענין ט"ב לא הוי ב' תבשילין רק בנתבשל בשני קדירות יע"ש א"כ שני מיני משקאות או משקה ואוכל דאף לענין ערוב לא הוי שני תבשילין כ"ש לענין ט"ב לא הוי שני תבשילין וז"ב מאד וזה כדעת המח"ב ודע דאם נאמר דשני מיני משקה ג"כ הוי שני תבשילין בט"ב א"כ הוי אסור לשתות קאווע עם חלב אף בלא שום תבשיל דהא חלב נתבשל בקדירה אחרת וקאווע בקדירה אחרת ובאוכלין הוי שני תבשילין כה"ג אך האמת יורה דרכו דלא אסרו רק לאכול שני תבשילין ולא אסרו לשתות רק המשקה שכתבתי לעיל אפילו מין אחד כל שהוא לשררה ולתענוג כמו שכתב במח"ב או משקה שכתב הט"ז שמשכרים:
ב) אמנם לכאורה נראה כן מדברי הרא"ש והובא בטור וז"ל י"א דדוקא ב' תבשילין מדבר שאין נאכל חי אבל דבר הנאכל כמו שהוא חי כגון חלב וגבינה ודג מליח יבש לא מיקרי תבשיל וראב"ד כתב דאפילו תבשיל מגבינה נקראת תבשיל והכי מסתבר עכ"ל ומדוקדק בדבריהם חלב משמע לכאורה דאבל אם לא הי' נאכל כמו שחי אף שהוא משקה הי' מצטרף לשני תבשילין לאסור ודלא כמו שכתבתי אך י"ל דמשכחת גם גבי חלב לבשל הרבה כ"כ שיהי' נעשה כמו שומן [סמעטאנקא] והוי כמו שאר אוכל או די"ל דרק לדוגמא נקטו הי"א חלב כלומר כל דבר שנאכל חי למשל חלב אבל בחלב גופה אף אם לא הי' נאכל חי ג"כ לא מצטרף לתבשיל אחר לאסור דהוי משקה ולא חזי להצטרף וראי' ברורה לזה דהא הרא"ש הביא את הראב"ד שחולק על י"א ואוסר אף דבר שנאכל כמו שהוא חי ולא נזכר בדבריו חלב רק גבינה ואם הי' דעת הראב"ד לאסור אף חלב הי' לו לכתוב חלב דזה נזכר בי"א קודם גבינה אלא ע"כ דחלב לכ"ע מותר דלאו אוכל רק משקה ולא חזי להצטרף דלא אסרו חז"ל רק לאכול שני תבשילין ומשקה לא הוי בכלל זה כן נראה לפע"ד ברור כשמש:
אלטר יחיאל נעבענצאהל
ראבד"ק: