אור ברסלב

מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל

סימן סו

סימן סה

ב"ה יום עה"ק וילך סטניסלאב.

שוכט"ס להחתן המילח"ב חו"ש פלפלא חריפתא מורג חרון יו"ש מר יוסף מנחם הכהן מאצנער נ"י כאור בהיר:

הגיעני מכתבך עם ברכת השנים והנני להראות לך שעיינתי בדבריך:

א) בדבר פלפולך היקר שכתבת ליישב את הרמב"ם דבריך נאמרים בהשכל ודעת ובעת שעברתי בין בתרי אמרותיו עלה על רעיוני ג"כ ליישבו והנני להודיעך כדי להגדיל תורה ולהאדיר דהנה הרמב"ם בפ"ב משופר כתב יו"ט שחל להיות בשבת אין תוקעים בו גזירה שמא יעבירנו ד"א ברה"ר או יוציאנו מרשות היחיד לרה"ר ותמהו כולם למה הוסיף הטעם שמא יוציאנו מה דלא אמרו בגמרא רק טעם שמא יעבירנו וניישב מקודם עוד דברי הרמב"ם בפי"ד מה"ש שכתב שם ד' רשויות לשבת כו' איזה ר"ה מדברות ועיירות כו' רוחב הדרך ט"ו אמה כו' ותמה עליו המגיד משנה למה כתב מדברות בכלל רה"ר דזה היפך הגמרא שבת (דף ו') דרמינן שתי ברייתות באחת תני' בכלל ר"ה מדברות ובאחת לא תני' מדברות ומתרץ אביי דהאי דתני' מדברות הכונה בזמן שישראל היו שרוים במדבר כו' א"כ אמאי כתב רבינו מדברות ומדלא מחלק כלל משמע אף בזמן הזה אם יש שם רוחב הדרך ט"ו אמה הוי רה"ר והניח בצ"ע:

ב) ונראה לפע"ד ליישבו דשיטת רש"י ותוס' וסייעתם דלא הוי רה"ר רק בעוברים שמה ס' רבוא ולמדו כן מתרוצו של אביי שמתרץ בזמן שישראל שרויים במדבר משמע דרק אם יש במקום ס"ר כמו במדבר בזמן שישראל היו שמה עיין בתוס' שם אמנם דעת הרמב"ם וסייעתו אף בלא ס"ר הוי רה"ר עיין בב"י באו"ח סי' שמ"ה וא"כ קשה ג"כ על הרמב"ם מאביי שנראה שמצריך ס"ר דוקא ואיך פליג רבינו על אביי ונראה דרבינו סמך בזה על הירושלמי דנראה שמה דלא כתרוצו של אביי דגרסינן התם ד' רשויות לשבת כו' איזה רה"ר אסטרטיי' כו' ומדבר כו' ולא מייתי התם בכל הסוגיא הברייתא דלא תני' מדבר ולא רמו להו אהדדי יע"ש וע"כ דירושלמי הוי גרסו גם בברייתא השני' ג"כ מדבר כי על כן לא מקשו להו אהדדי ולא הוצרך לשנות תרוצו של אביי כלל וברייתא וירושלמי קאי על זמן הזה ולא בזמן שישראל שרויים במדבר כמובן א"כ מבואר בירושלמי דלא בעינן ס"ר לרה"ר דבזמן הזה בודאי ליכא שמה ס"ר ורבינו כיון דקשיא לי' על תרוצו של אביי למה לי' לתנא דברייתא לפרט בברייתא מדבר מה דלא הוי רה"ר רק בזמן שישראל היו במדבר הא מה דהוי הוי הא כעת בזמן שאמר התנא לא הוי רק כרמלית ואיך עירב מדבר בהדי מקומות שתנא התנא בברייתא דכולם הכונה על זמן הזה א"כ בודאי גם מדבר ג"כ איירי בזה"ז אך אביי ע"כ צריך לתרץ כן כדי לתרץ הברייתות ע"כ בחר לו רבינו לפסוק כירושלמי דליכא שמה סתירה בברייתות וא"צ לתרוצו של אביי רק הירושלמי נקט מלתא דפסיקא מדבר דפשיטות הברייתא קאי על זה"ז דהוי רה"ר אף דליכא שם ס"ר בנ"א והבן:

ג) נמצא לפי מה שהעליתי דהא דחייב על הוצאה מרה"י לרה"ר לש"ס בבלי דוקא אם יש ס"ר בעיר אז חייב עלי' משום רה"ר כשיטת רש"י וסייעתו אבל לירושלמי אף דליכא ס"ר הוי רה"ר והרמב"ם וסייעתו פסקו כירושלמי ובספר שו"ת מהרי"א חידש סברא נכונה מאד וכתב דאף לשיטות רש"י ותוס' וסייעתם הוא דוקא לחייבו על הוצאה מרה"י לרה"ר דילפינן הוצאה מקרא דמלאכת המשכן הוא דבעינן רה"ר להיות ס"ר כמו במדבר במלאכת המשכן אבל במעביר ד' אמות ברה"ר דזאת לא ילפינן ממשכן רק דהוי הלממ"ס כמו דאמרינן בגמרא א"כ לכ"ע חייב במעביר ד"א ברה"ר אף דליכא ס"ר וזה סברא נכונה והנה לשיטת הגמרא בבלי דבעינן בהוצאה לחייבו רק רה"ר שיש בו ס"ר ע"כ לא אמרינן בגמרא הגזרה בשופר שמא יוציאנו מרה"י לרה"ר דלענין הוצאה דבעינן דוקא ר"ה מס"ר וזאת לא שכיח כמו שכתב הרא"ש בפרק א"צ הביאו הב"י סי' שמ"ה ואף בא"י בזמן הגזרה לא הי' שכיח עיר פרזי שלא מוקפת חומה להיות בה ס"ר בנ"א וא"כ לא הוי רק כרמלית דרבנן ולא הוי גזרינן דר"ה לא שכיח ע"כ אמרו רק שמא יעבירנו ד"א ברה"ר דלענין זה הוי רה"ר אף דליכא ס"ר בנ"א כמו שכתב מהרי"א שהבאתי כי על זה שייך הגזרה בכל עיר שאין מוקפת חומה אבל הרמב"ם דפוסק כירושלמי ע"כ שייך לגזור גם משום הוצאה מרה"י לרה"ר ע"כ הוסיף גם טעם זה דגם משום הוצאה גזרו ודו"ק כי זה נכון:

וראיתי במכתבך שכתבת דעיקר דגזרו רבנן בשופר הוא משום תקיעות דרבנן עיין בספרי ח"ד בשו"ת סי' י"ג שהבאתי שמה י"א דבמצוה דאורייתא שייך הגזרה משום דאדם בהיל לקיימה ע"כ מחמת טרדותיו ישכח ויעבירנו ד"א אבל בדרבנן לא שייך כלל הגזירה אך כבר הקשו על י"א אלו ממגילה דהוי רק דרבנן וגזרו שמא יעבירנו ועיין בספרי מה שכתבתי לתרץ בזה ועיין שם באו' ב' קצת פלפלתי בסוגיא דשמא יעבירנו:

הנני בזה הדוש"ת בלונ"ח ומברך אותך בגח"ט אלטר יחיאל נעבענצאהל ראבד"ק:

תוכן העניינים

מנחת יחיאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה