אור ברסלב

מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל

סימן סב

סימן סא

ב"ה א' ויצא תר"ץ סטניסלאב.

שוכט"ס לכבוד ידידי הרה"ג שלשילתא דיחוסא כמו"ה נפתלי ערליך שליט"א

אבד"ק

דלוטין והגליל:

א) מכתבו הגיעני והנני להודיעהו דעתי בדבר הלעקטער אם יש חשש לישראל שיאיר אצלו בביתו בש"ק מחמת שצריך העכו"ם להרבות עצים למכונה בליל ש"ק והוי כמו עכו"ם המדליק נר בשביל ישראל דאסור להנות מאור ההוא כי יש באחרונים בשו"ת תשורת שי שאוסר הלעקטיר בשבת קודש מטעם זה ובשו"ת תשורת שי הביא שהגאון מבערזאן ז"ל כתב לו שני טעמים להתיר א' משום דהוי רוב עכו"ם ומבואר בסי' רע"ו דנכרי שהדליק נר ברוב עכו"ם מותר להנות מהאור והיטב אשר דחה בתשו' דשם שאני דאמרינן דעכו"ם שהדליק לא התכוין בשביל ישראל אבל בנ"ד שישראלים משלמים בעד המאור פשיטא דעושה עכו"ם גם בשביל ישראל ובפרט דצריך להרבות ההיסק עי"ז יע"ש בתשו' סי' תקע"ז טעם ב' כתב דאין הלעקטיר דומה לנר דהכא אין ישראל נהנה ממה שנכרי הסיק העצים רק מאור הבא בגרמא יע"ש גם בסברא זו אין כדאי להתיר אך מהרש"ס בספרו ח"ב סי' רמ"ז כתב עוד שני סברות להתיר אחת כיון דבגוף המעשה ליכא איסור אמירה לעכו"ם כיון שקצץ ואין אומר לו לעשות בשבת כבאו"ח סי' רמ"ז ורנ"ב אלא שיש להנות מאור שהדליק עכו"ם בשבילו כבסי' רע"ו וכיון דאש הבוער לעשות הכנה למאור הלעקטירי רוב לצורך עכו"ם ומיעוט לישראל המיעוט בטל ברוב ואם הוא מחצה על מחצה יש סברא להתיר דבדרבנן אמרינן לקולא אין ברירה א"כ אמרינן דישראל נהנה מחלק עכו"ם ועכו"ם מחלק ישראל ואני לא ירדתי לסוף דעתו בשתי סברות הנ"ל הלא בעצמו כתב דגוף מעשה הבערת עצים ליכא שום איסור דעכו"ם אדעתי' דנפשי' עביד רק האיסור הוא האור שבא לבית ישראל דאסור להנות ממנו כיון שנעשה לצורך ישראל א"כ איזה ביטול ואיזה תערובות ואיזה ברירה יש בזה בשלמא בביצה ד' ששם העצים בעצמם אסורים שפיר אמרינן דאם המה בתערובות רוב עצי היתר איסור בטל ברוב אבל בנ"ד אין שום איסור נעשה בהבערה זו רק שאור הבא לבית ישראל אסור להנות כיון דכוונת עכו"ם המדליק העצים וגרם האור הי' גם למיעוט ישראל וצריך לומר דמיעוט כונה בשביל ישראל בטל ברוב הכונה לעכו"ם וזאת לא נשמע. מעולם לומר דמיעוט מחשבה בטילה ברוב מחשבה ועוד דהא כונת עכו"ם שע"י הסקה יאיר הלעקטרי בכל חוטי הברזל שהולכים ממכונה לכל בית ובית בין עכו"ם ובין ישראל ואור שבחוטי ברזל ההולכים לביתם של ישראלים הישראל אסור להנות מאור שבא לחוט ברזל לבית ישראל ובאור שבחוטי ברזל ליכא שום תערובות ולא שייך ביטול וברירה דהא כל אחד מאיר לבית ישראל בכונת עכו"ם המסיק ועוד דסברא זו שכתב דמותר במע"מ מטעם ברירה זה נסתר מהא דמבואר בש"ע סי' רע"ו בהדיא מע"מ אסור ודו"ק:

ב) אמנם לפע"ד נראה טעם להתיר דנ"ד אינו דומה להא דסי' רנ"ו דתוס' בשבת קכ"ב כתבו הטעם דאסור להנות מהאור דיש לחוש שמא יצוה לעכו"ם להדליק ויעבור על איסור אמירה לעכו"ם ע"כ גזרו חז"ל שאף שלא צוה אותו ומדנפשי' הדליק לא יהנה ישראל חמה שכוון לצורך ישראל ובנ"ד לא שייך גזרה זאת כי פועלים העושים בפאבריק אין להם רשות לא להוסיף על האור הלעקטרי ולא לגרוע ממנו ולא לכבות ולא להדליק או להאריך זמן יותר מכפי הקצוב או לגרוע ואף הדרעקטער אין לו רשות להאריך הזמן או לקצר רק כפי החוק שינתן בכל עיר ועיר מתי יתחילו להדליק ומתי יכבו ומובן ממילא כי בזה לא שייך גזרת חז"ל והמה לא גזרו רק על אור הנר ולא על אור הלעקטרי וכמו דמצינו דחז"ל גזרו שלא יקראו לאור הנר שמא יטה כתבו הסמ"ק והג"א דגזרה לא שייך אלא בנר של שמן אבל בנר של שעוה מותר אף דב"י חולק עליהם הא כתב הטעם דגם בנר שעוה שייך הגזרה יע"ש הרי דלכ"ע אם לא שייך טעם הגזרה מותר וכבר כתבתי דבנ"ד לא שייך טעם של הגזרה ע"כ מותר ומהרש"ל והב"ח ומ"א הביאו וכן הט"ז סי' רע"ח מתירים בנר שעוה וחלב אף דשייך קצת טעם הגזרה כמו שכתב הב"י אפ"ה כיון דלא דמי לגמרי לנר שמן מותר ובתשובת אחרונים יש מתירים ללמוד אצל נפט לאמפע שלנו כיון דלא שייך הגזרה דשמא יטה ואף האוסרים בזה משום דסברי דאף בנפט לאמפע שלנו שייך שמא יטה וממילא בנ"ד דלא שייך הטעם שגזרו ע"כ מותר לישראל להנות מאור הלעקטרי וז"ב וראיתי בספר מחזה אברהם סי' נ"א שגם הוא הביא את טעם ההיתר של מהרש"ם ודחה דבריו וכפי הנראה חוכך גם הוא להחמיר כתשו':

ג) אמנם מה שכתב כת"ה דהעולם סומכים על סברת י"א שהביא רמ"א סי' רע"ו דמותר לומר לעכו"ם להדליק נר לצורך סעודת שבת הא כבר כתבו גדולי אחרונים שאין לסמוך ע"ז וגם הי"א לא התירו רק לצורך גדול אם אין לו אור להיות יכול לאכול סעודת שבת אבל העולם נוהגים להנות בשבת מאור הלעקטרי לכל הדברים אף שלא לצורך סעודת שבת אך אפשר דסומכין אהא דמבואר בש"ע דהיכי דאיכא עוד נר אחר מותר וכל העולם מדליקים נרות בביתם חוץ מאלעקטרי ואף לאחר שכבו הנרות כתב הט"ז שם או' ג' דבמקום שעונג שבת תלוי בזה המיקל אף לאחר כבוי וסומך על ר"מ ותלמידיו לא הפסיד וכן בש"ע של הרב מלאדי וכן בח"א כלל ס"ג או' י' ואפשר עוד לומר דהוי ס"ס שמא כי"א שהביא רמ"א סי' רע"ו דלצורך סעודת שבת מותר אף לומר לעכו"ם ואת"ל דלא כי"א אפשר דהלכה כר"מ דאף לאחר שכבו נרות שהדליק בע"ש בהיתר ג"כ נשאר בהיתר הנר שדלק עכו"ם בשטה שדולק הנר של ישראל אך הא אין עושים ס"ס לכתחילה אמנם חזי להצטרף לסברא שכתבתי דבאלעקטרי לא שייך כלל הגזרה ודו"ק הנראה לפע"ד כתבתי:

ידידו הדוש"ת בלונ"ח

אלטר יחיאל נעבענצאהל ראבד"ק:

תוכן העניינים

מנחת יחיאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה